"שכרה גדול ועצום": במה זוכות נשים לעולם הבא? הרב עובדיה יוסף בדרשה מצמררת

חשיבות ומעלת הנשים

במעמד הר סיני אמר הקב"ה למשה רבינו 'כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל'. ופירשו רבותינו: 'בית יעקב' אלו הנשים, וכמו שרבותינו רגילים לכנות את האשה בשם 'בית'. רבי יוסי היה אומר, מימי לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי. וכן נאמר בתורה 'וכפר בעדו ובעד ביתו' - זו אשתו, שהכהן גדול מכפר על אשתו כשהיה מתפלל ביום הכפורים.

והטעם שנקראת כך, אמרו "אין אשה אלא לבנים, אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לתכשיטין". בי"ת ראשי תיבות "בנים יופי תכשיטין".

לכן "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים, שקודם ידבר אליהן, ואחר כך אל הגברים. ולפי שחינוך הילדים וגידולם ביד הנשים הקדימן בראשונה.

ובאמת שלא רק הטיפול בילדים מסור ביד האשה, האשה היא עקרת הבית ובידה מסור הכל. גם התקדמותו של הבעל בתורה ויראת שמים מסור בידי האשה. אם האשה מסכימה, בעלה יכול ללכת מחיל אל חיל, אם לא - ילך מדחי אל דחי. הכל תלוי ביד האשה ובהשפעתה, יש לה השפעה כבירה מאוד. לכן לא לחנם הקדימה התורה בשעת מתן תורה את הנשים לפני הגברים, זה מראה את חשיבות האשה.

זכויותיה של האשה

וכך הגמרא אומרת במסכת ברכות, במה זוכות הנשים לחיי העולם הבא? באתנויי גברייהו ובאקרויי בנייהו - במה שהיא מחנכת את בניה לקרוא מקרא, שילמד בבית הספר, לסדר לו את האוכל הספרים והילקוט, ולפעמים גם עוזרת לו בשיעורים. "ובאתנויי גברייהו" - שמעודדות את בעליהן שילכו לשמוע שיעור בערב, לכן הן זוכות לחיי עולם הבא.

האשה חולקת עם בעלה

במשנה עוקצין: עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשר עולמות. מה זה שלש מאות ועשר? בתורה יש לנו שש מאות ועשרים מצוות, תרי"ג מצוות דאורייתא - שש מאות ושלש עשרה, ועוד שבע מצוות דרבנן. הקב"ה חולק אותם לשתיים, שלוש מאות ועשר לנשים ושלש מאות ועשר לבעליהן. כלומר כשהאיש עושה מצוה, הוא 'חלק כחלק יאכלו' עם אשתו.

האשה מטפלת בילדים, משכיבה אותם, ומאפשרת לבעלה ללכת לשמוע תורה, הוא מתענג בלימוד, בלימוד התורה יש חדוה ושמחה, 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', ועליה נופל כל משא הבית, בפרט משפחות ברוכות ילדים. אך אין לה לחשוב שבעלה לוקח את כל הנתח הטוב והשמן של התורה והיא מסכנה צריכה לעבוד עם הילדים, אין לה לחשוב כך! שכרה גדול ועצום, כמו שאמרו שם "פלגן בהדייהו", חולקים חלק בחלק, בעלה יושב ולומד והיא מקבלת שכר על לימודו, הוא עושה מצוות ומעשים טובים והכל נזקף לזכותה. אם הוא נותן צדקות ועושה גמילות חסדים, בכל מעשיו 'חלק כחלק יאכלו', זו שותפות בין לזכות בין לחובה.

ואשרי האשה שמעודדת את בעלה לעשות מצוות ומעשים טובים!

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן