רפואה שלמה: כיצד שומרים על הבריאות, ומונעים נזק לגוף?

"וחי בהם"

אף כי חובה להרבות בתפילה וצדקה לרפואתו של החולה, מכל מקום אין לסמוך על הנס, אלא חובה להשתדל ברפואתו בלקיחת תרופות וכיוצא בהם.

מאכלים בריאים וערבים

יש לשים לב על החולה שיאכל וישתה מאכלים ומשקים המבריאים ומחזקים את גופו, כדי שבמהרה יחזור לאיתנו לעבוד את השם יתברך עבודה שלימה בבריאות איתנה וחזקה.

וכמו כן, יש לשים לב שהמאכל והמשקה של החולה יהיו ערבים לחיכו מאוד, כדי לפתוח את תאבונו. על כן, נכון לתת לחולה לאכול פירות מתוקים, כי הפירות פותחים את תאבונו לאכול דברים הטובים לבריאותו. (חזו"ע ארבע תעניות קלח)

שמן דגים

מותר לבלוע קפסולות של שמן דגים לחיזוק, אף על פי שאומרים שהוא עשוי מדגים טמאים. הואיל וטעמו פגום ומאוס, וגם זו אכילה שלא כדרך הנאה. (הליכות עולם ח"ו רלט)

חלב אנקה[נקבת הגמל]

חלב של בהמה או חיה טמאה, אסור באכילה מן התורה, כמפורש בשלחן ערוך (יורה דעה סימן פא ס"א): "חלב בהמה וחיה טמאה, אסורים כבשרה". על כן, יש לדעת ולהודיע לאותם הטועים ושותים חלב אנקה לחיזוק גופם, שדבר זה אסור מן התורה, ועוברים על איסור לא תעשה גמור כאוכל בשר גמל. ואותם המפרסמים מודעות על מכירת חלב אנקה, הן המדפיסים, הן המחלקים בתיבות הדואר וכל המסייעים להם בכל צורה שהיא, חטא הרבים נשאו, ועוברים גם באיסור: "ולפני עיור לא תתן מכשול", ובכלל מחטיאי הרבים הם, שאין מספיקים בידם לעשות תשובה. וכבר אמרו חז"ל: גדול המחטיא לאדם יותר מההורגו, שההורגו הוא רק בעולם הזה, אבל המחטיאו הוא גם בעולם הבא. (עיין סימן שז סעיף טז)

כבד

הצריך לאכול כבד עוף או כבד בהמה לחיזוק גופו, בודאי שאין לו להימנע מזה. ומה שכתבו המקובלים שטוב שלא לאכול כבד, לא דיברו על הזקוק לזה. ומכל מקום ישתדל שכנגד זה יאכל שמן זית או דברים אחרים המסוגלים לזיכרון. ואף אדם בריא רשאי לאכול כבד, רק העיקר שלא ימלא כרסו ממנו מדי. (כמבואר בחוברת "כשרות המטבח בהלכה ובאגדה")

בשר

יש לתת לחולה לאכול בשר בהמה, כדי שיתחזק גופו יותר ויותר. ואפילו בתשעת הימים של חודש אב שמנהג כל ישראל שלא לאכול בשר זכר לחורבן בית המקדש, מכל מקום לחולה מותר לאכול בשר, כי במקום חולי לא נהגו. ואפילו חולה שכבר התרפא, אך עדין הוא חלש, רשאי לאכול בשר בימים אלו לחיזוק גופו לעבודת השם יתברך. (חזו"ע ארבע תעניות קצ, קצג)

שמן זית

השותה שמן זית לרפואה, אינו מברך עליו. אולם אם עירב בו משקה אחר, מברך עליו "בורא פרי העץ", ואם שתה ממנו רביעית [81 גרם] בבת אחת, מברך גם ברכה אחרונה מעין שלוש - "על העץ ועל פרי העץ".

אמרו חז"ל (מסכת ברכות לה ע"ב): השותה שמן זית לבדו ללא תערובת, אין מברך עליו, כיון שהשמן זית מזיק לאדם, ואין נאה לברך את ה' יתברך על דבר המזיק לגוף האדם. אולם אם מערב בו משקה אחר ושותהו לרפואה, כיון שבתערובת הוא לא מזיק, מברך עליו "בורא פרי העץ", מאחר ובתערובת זו, השמן זית עיקר. על כן, המערב שמן זית בתוך מיץ, ועיקר כוונתו לשמן זית, מברך על שתייתו "בורא פרי העץ". (חזו"ע ברכות קכו)

ברכה על תרופה

האוכל מאכל או שותה משקה לרפואה, אם טעמו טוב ונהנה ממנו, כמו כדור מציצה או סירופ מתוק, יברך עליו כברכתו הראויה לו. אבל אם לא נהנה ממנו, או שבולע את הכדור, אפילו על ידי מים, לא יברך עליו. ואולם אם הוא צמא למים, יברך תחילה על המים בלבד, ואחר כך יבלע את הכדור. (א סו. חזו"ע ברכות קנח)

ברכה על מאכל איסור

חולה שהוא מסוכן ואמר לו הרופא שלצורך בריאותו עליו לאכול מאכל איסור כבשר חזיר או חָלָב אנקה וכיוצא בהם, אף על פי שחייב הוא לאכול, כי כך ציותה התורה (ויקרא יח ה): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", ודרשו חז"ל (מסכת יומא פה ע"ב): "וחי בהם ולא שימות בהם", וכיון שהוא בסכנה אם לא יאכל, הרי הוא חייב לאוכלו, מכל מקום לא יברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה. (א סח)

מאכל מזיק

אבא חולה שביקש מבנו שיביא לו איזה מאכל או משקה המזיק לו, לא ישמע הבן לאביו, כי אף שיש לאבא עתה הנאה רגעית, מכל מקום אין ההנאה שווה בנזק הגוף. ואם יתן לאביו, נמצא שמפסידו יותר ממה שחושב להרוויחו ולעשות את רצונו. וכל שכן אם המאכל עלול להביאו לידי סכנה, שבודאי אסור לו לשמוע לאביו. (א עג)

סיגריות

בן שאביו רגיל לעשן, והתבקש מאביו לקנות לו סיגריות, הנכון שיתחמק הבן בתואנות שונות ולא יקנה לאביו, מאחר ויש אומרים שאסור מן הדין לעשן [כן דעת: החפץ חיים בספרו ליקוטי אמרים, עמודי אור, שו"ת השבי"ט, באר משה, תשובות והנהגות, ציץ אליעזר חט"ו סימן לט ועוד. (ה"ע א רסה)]. ואולם, אם אינו יכול להתחמק בשום אופן, רשאי לקנות לאביו. אך ישתדל לדבר על לבו בשפה רכה ונעימה שימָנע מלעשן לגמרי, מאחר והעישון מסוכן מאוד לבריאות, ה' יצילנו. ויקיים בעצמו: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". וכמבואר לעיל בענין שמירת הגוף והנפש. (כן הורה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף הכ"מ)

אם הרופא קבע באופן מיוחד שהעישון לאבא הזה מסוכן מאוד, או שהוא עלול להביאו למצב של סכנה, פשוט שאסור לבן להביא לאביו סיגריות. (א עג)

המתנה בין בשר לחלב

חולה שאין בו סכנה, או יולדת בתוך שלושים יום ללידה, שאכלו בשר, די להם להמתין שעה אחת ויכולים לאכול מאכלי חלב, כיון שבמקום חולי לא גזרו חכמים להמתין שש שעות בין הבשר לחלב. והוא הדין לאשה מיניקה הצריכה לשתות חלב. ואולם, ישימו לב להיזהר לנקות את השיניים היטב משיירי הבשר. (א ס. ילקוט יוסף איסור והיתר ג שצט)

השגחה מהודרת

הנוהג להדר ולאכול רק מהכשר בד"ץ, ועתה הוא חלה ואושפז בבית החולים ששם המאכלים מהכשר הרבנות הראשית, יאכל את המאכלים ואין צריך לעשות התרת נדרים על מנהגו הטוב, מאחר ובעזרת השם לאחר שיחזור לבריאותו, יחזור לביתו ולמנהגו להדר לאכול רק מהשגחת בד"ץ. (שו"ת יביע אומר חלק י יורה דעה סימן כ. א ס)

אכילה ושתיה קודם התפילה

אסור לאכול או לשתות משקים חשובים כיין, חלב, שיכר וכיוצא קודם התפילה. והטעם בזה כמו שדרשו חז"ל (ברכות י ע"ב) מהפסוק (ויקרא יט כו): "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם" - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. ואמר רבי אליעזר בן יעקב, כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א יד ט): "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ" - אל תקרי גויך [גופך] אלא גאיך. אמר הקב"ה, לאחר שנתגאה זה באכילתו - קיבל עליו מלכות שמים.

ומכל מקום, אם הוצרך לאכול מאכל מסוים לרפואה קודם התפילה, מותר לו לאכול, אף אם אינו חולה ממש, מפני שאין זה דרך גאוה. על כן, הרוצה לצחצח קולו כדי שיהיה צלול, רשאי לגמוע ביצה חיה קודם התפילה, מפני שאין דרך לאוכלה כך, ונחשב כמאכל לרפואה. (ילקו"י תפילה א קיח, קכא)

וכמו כן, מי שהוא רעב מאוד ואינו מיושב בדעתו להתפלל בכוונת הלב, הרי הוא כמו חולה שמותר לו לאכול קודם התפילה כדי שיתיישב בדעתו. (שם קיח)

חלש - מי שהוא חלש ואינו יכול ללכת לבית הכנסת אלא אם כן יאכל קודם, אבל אם יתפלל בבית, לא יצטרך לאכול קודם התפילה, יתפלל יחיד בביתו ויאכל [ואחר כך יבוא לבית הכנסת לשמוע קדיש, קדושה וברכו], ולא יאכל קודם התפילה. כי אכילה קודם התפילה, היא איסור גמור מן הדין, ואילו להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, אינה חובה גמורה, ואין להתיר איסור בשביל דבר שאינו חובה (ביאור הלכה סי' פט. שם קיח). ומכל מקום מאחר ובדרך כלל הבעיה היא ביום שבת קודש שהתפילה ארוכה, ואינו יכול להעמיד את עצמו עד שיחזור הביתה, ומצוי בחולי סכרת שבבוקר יורד להם הסוכר, על כן, יש להמליץ להם שיביאו עמם חתיכת עוגה לתפילה, ויאכלוה לאחר העמידה של שחרית אפילו בלי קידוש, ובכך ירוויחו להתפלל במנין, ולא לאכול לפני התפילה.

ביטוח חיים

מותר לאדם לבטח את עצמו ביטוח חיים, ואין בזה משום חוסר ביטחון בהקב"ה, שכביכול מראה שאינו בוטח בהקב"ה שביכולתו להעשירו ולהשאיר אחריו ממון רב לפרנסת יורשיו ולרווחתם. וישים לב להוסיף סעיף בפוליסת הביטוח, שהכל נעשה על פי היתר עסקה, כדי להינצל מאיסור ריבית חס ושלום, וכמו שנהוג לעשות בבנקים בישראל.