יהדות
הלכות שבת: סעודות שבת
האם בני הבית רשאים לטעום מהלחם שלפניהם לפני שבעל הבית טועם, ומה הדין כשיש לפני כל אחד לחמניה שלמה? האם יש חיוב לאכול סעודה שלישית בפת? מהו שיעור הפת שצריך לאכול בסעודות השבת והאם צריך לקדש או לשתות יין בסעודה שלישית?
- הרב אופיר יצחק מלכא
- פורסם ב' אלול התשע"ח |עודכן
(צילום: Shutterstock)טעימה מהלחם קודם שטעם בעל הבית
האם בני הבית רשאים לטעום מהלחם שלפניהם לפני שבעל הבית טועם, ומה הדין כשיש לפני כל אחד לחמניה שלמה?
אין המסובין רשאים לטעום מהלחם שלפניהם עד שיטעום הבוצע, דאינו דרך ארץ להקדים לאכול לפניו בו בזמן שזקוקים לו כדי לצאת בברכתו על לחם משנה (סימן רע"ד ס"ג וקס"ז סט"ו).
ואף כשיש לפני כל אחד לחמניה שלימה אינם רשאים לטעום קודם הבוצע, שהרי צריכים לסמוך על ברכתו ולטעום מעט מהלחם שבצע עליו כדי לצאת ידי חובת לחם משנה[א] (משנ"ב בסימן רע"ד סק"ח ובסימן קס"ז ס"ק פ"ג). וזהו גם באופן שנתן הבוצע ממה שבצע והוא עדיין לא אכל[ב].
אולם אם יש לפני כל אחד מהמסובים לחם משנה רשאים לטעום קודם הבוצע, לפי שאינם זקוקים לו.
חיוב אכילת פת בסעודה שלישית
האם יש חיוב לאכול סעודה שלישית בפת?
נחלקו הראשונים אם חייב לאכול פת בסעודה שלישית, יש אומרים שחייב לעשותה בפת לפי שחיוב שלוש סעודות שבת נלמד משלוש פעמים שמוזכר 'היום[ג]' גבי המן שנחשב לחם[ד], ולכן דין סעודה שלישית כדין סעודה ראשונה ושניה שחייב לעשותם בפת (כן היא דעת הטור בסימן רצ"א ס"ה בשם רבינו יצחק, הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת ה"ט, והסמ"ג עשין כ"ז).
אולם יש אומרים שיכול לעשותה במאכל מחמשת מיני דגן שמברכים עליו מזונות (רבי דוד אבודרהם בשם רבינו תם), או על דברים שמלפתים בהם הפת כגון בשר ודגים שהם משביעים וגם בהם שייך קצת קביעות (שם בתוספות והגהות מיימוניות פ"ל אות ו'), או במיני פירות (ר"ן בשבת מד ע"א ד"ה ואיכא בשם יש אומרים, תלמידי רבינו יונה ושיבולי הלקט סימן צ"ג), לפי שאין דרך לאכול סעודה שלישית לתיאבון כיון ששבע עדיין מסעודת הבוקר, לכן הקילו בזה חכמים (משנ"ב שם ס"ק כ"ד).
ומכל מקום כל זה רק לעניין דיעבד, אך לכתחילה לכולי עלמא מצוה מן המובחר לקיים סעודה שלישית בפת ולחם משנה[ה] (משנ"ב שם ס"ק כ"ג). והכרעת השו"ע כדעה הראשונה שצריך לעשותה בפת, אא"כ הוא שבע ביותר. דהיינו שאינו יכול לאכול פת בלא שיצער עצמו (שו"ע הרב ס"ז).
גם נשים חייבות בסעודה שלישית[ו] (שו"ע שם בסעיף ו'), לפי שבדיני שבת איש ואשה שוים. ועוד שגם הן היו בכלל הנס של המן שירד לישראל במדבר (משנ"ב שם ס"ק כ"ו). ומטעם זה אף חייבות בלחם משנה כמו האיש (בה"ל שם ד"ה נשים חיבות בשם הבית יוסף, כה"ח בסימן רע"ד אות ג' ובחזו"ע שבת ב' עמוד קע"ב).
סדר הקדימה למצטער מאכילת פת בסעודה שלישית
מהו סדר הקדימה במאכלים בסעודה שלישית למי שמצטער מאכילת פת?
כפי שביארנו בתשובה הקודמת לכתחילה יש לאכול פת בסעודה שלישית ורק מי שמרגיש שאם יאכל פת יצטער מזה (אפילו שאינה אכילה גסה) יכול להקל ולאכול דברים אחרים. והנה סדר הקדימה במאכלים שאינם פת:
א) מיני מאפה שברכתם מזונות כגון בורקס, רוגלעך, עוגות עוגיות וכדו'[ז].
ב) תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן כגון איטריות, קוסקוס וכדו' (ועדיף מבשר ודגים, דכך הוא הסדר בשו"ע סימן רצ"א ס"ה, וכן הוא במשנ"ב בסימן תמ"ד סק"ח).
ג) דברים שמלפתים בהם את הפת כגון בשר ודגים (ועדיף מפירות דלדעה זו אי אפשר לקיימה בפירות אף לא משבעת המינים).
ד) פירות משבעת המינים כגון ענבים וכדו' (כך מבואר בבית יוסף שם דפירות משבעת המינים עדיפי מסתם פירות והביאו הכה"ח שם באות ל"ג).
ה) שאר פירות או פיצוחים, חטיפים וכדו'.
שיעור פת בסעודות שבת ושתיית יין בסעודה שלישית
מהו שיעור הפת שצריך לאכול בסעודות השבת והאם צריך לקדש או לשתות יין בסעודה שלישית?
שיעור הפת בסעודות שבת מעט יותר מכביצה (סימן רצ"א ס"א בשו"ע) והוא כשישים גרם - פרוסה וחצי. ויש אומרים שאפילו בכזית יוצא ידי חובה (ובאופן זה יטול ידיים בלי ברכה, כמבואר במשנ"ב סימן קנ"ח סק"ט), ובדיעבד אפשר לסמוך על שיטה זו (סימן רצ"א סק"ב במשנ"ב וכן בסימן תרל"ט ס"ק כ"ג. ובשעה"צ סימן רע"א אות מ"ג סתם שצריך לאכול מעט יותר מכביצה).
אין צריך לקדש על היין בסעודה שלישית (שו"ע שם ס"ד), וטוב להדר לברך על יין או מיץ ענבים (תירוש) בתוך הסעודה (ס"ק נ"א במשנ"ב, חזו"ע שבת ב' עמוד ש"מ) לצאת ידי חובת הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט והביאו הבית יוסף שם) שיש לשתות יין בתוך הסעודה שהוא דרך חשיבות וקבע לסעודה[ח].
ומי שיש לו רק כוס יין אחד בסעודה שלישית, עדיף שיניחנו לכוס ברכת המזון מאשר לשתותו בתוך הסעודה, לפי שבכוס ברכת המזון יש יותר צורך וחיוב לפי שהוא מדינא דגמרא, ואילו כוס שבתוך הסעודה הוא משנת חסידים (שו"ת רב פעלים ח"ב סימן נ"ד ובבא"ח חיי שרה סי"א, הליכות עולם ח"ג עמוד ק').
ההלכות לקוחות מתוך הספר "הליכות שבת" חלק ב', מאת הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א, ראש בית ההוראה הלכה למעשה, ומחה"ס הליכות שבת, הליכות מועד, הליכות שמיטה. לרכישה היכנסו להידברות שופס או לחצו כאן.
[א] ישנם הטועים לחשוב שדי לשמוע את ברכת הבוצע בלי לאכול מהלחם שבצע עליו ובזה יוצאים ידי חובת לחם משנה, וכמו בקידוש ששתיית היין אינו חובה אלא חיבוב מצוה (כמבואר בסימן רע"א סי"ד ועי' במה שכתבנו בזה לעיל בדיני קידוש והבדלה תשובה ט"ו), אך זו טעות, כדי שיחשב לבני הבית שבצעו על לחם משנה חובה עליהם לטעום מעט מהלחם שבצע עליו בעל הבית, ואם לא עושים זאת אלא אוכלים מהלחמניה המונחת לפניהם לא יוצאים ידי חובת לחם משנה. וזהו נפקא מינה מעשית לליל הסדר שעל אף שאין מספיק במצה של בעל הבית לתת שיעור כזית לכל המסובים מ"מ כל אחד מבני הבית צריך להקפיד לאכול מעט מהמצה השלימה (העליונה) שבצע עליה בעל הבית כדי שיחשב לכל אחד מהמסובים שבצע על לחם משנה (וע"ע במה שכתבנו בזה בהליכות מועד פסח - מהדורה קמא עמוד קס"ז, ובהליכות שבת ח"א עמ' נ"ח - נ"ט).
[ב] בדבר זה נחלקו הראשונים (הובא מחלוקתם בבית יוסף סימן קס"ז סט"ו), דעת השר מקוצי (רבי שמשון בן שמעון, מבעלי התוספות, תלמיד ר"י הזקן ורבו של ה"אור זרוע", גיסו של הסמ"ג) שרשאים בני הבית באופן זה לטעום קודם הבוצע כיון שנתן להם רשות, אך דעת הרשב"א (ברכות מז ע"א ד"ה ואמר) וכן נראה דעת הרמב"ם (פ"ז מהלכות ברכות ה"ה) שאף באופן זה אינם רשאים לטעום קודם הבוצע, וכן עיקר להלכה ולמעשה (בית יוסף שם, וכן פסק המשנ"ב בסימן רע"ד סק"ז ובקס"ז ס"ק ע"ט).
[ג] "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה" (שמות טז, כה).
[ד] כמו שנאמר בו "הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָֽה" (שם, טו).
[ה] ועל פי הסוד יש לאכול דגים בסעודה שלישית (כה"ח אות כ"ח בשם פרי עץ חיים). ונהגו המדקדקים לאכול בהם ביצים שהוא מאכל אבלים, משום אבלו של משה שמת בשבת במנחה, אך בסעודת שחרית אוכלים אותם רק לשם עונג שבת (כה"ח סימן רפ"ט אות י"ב בשם היפה ללב). ועל כן חכם עיניו בראשו לבל ימלא כריסו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית (שו"ע סימן רצ"א ס"א) ומרן החיד"א במחזיק ברכה כתב (ס"א הובא בכה"ח אות ג') שבסעודה שלישית ניכר כבוד שבת (לפי שעיקר אכילת האדם הוא בלילה וביום וכשעושה סעודה נוספת ומחודשת מגדיל בכך כבוד שבת), ואם מתרשל בסעודה זו מראה שגם שתי הסעודות שעשה לא עשה לכבוד שבת. ואם נזהר בסעודה שלישית הנה שכרו גם על סעודה ראשונה ושניה כאילו עשאם לכבוד שבת דוקא. ומכאן תוכחה מגולה לאותם משפחות שאינם נזהרות בסעודה שלישית, או שרק ההורים אוכלים מעט ובחיפזון כמי שכפאם שד, לא מקפידים ולא מלמדים את הילדים כלל ועיקר על חשיבות סעודה שלישית, ויש אשר מורים לבני משפחתם שלכתחילה אפשר לאכול איזה פרי והדברים חמורים וכנ"ל דרק בדיעבד יוצאים ידי חובה ללא אכילת פת, וגם בזה אפשר להקל רק אם מצטער באכילת הפת וכהכרעת השו"ע. אלא צריכים לערוך את השולחן בסעודה שלישית כמו בסעודה ראשונה ושניה ולאכול פת מעט יותר מכביצה (60 גרם), ומה טוב להרגיל להביא מאכל מיוחד לסעודה שלישית ובכך לייקר סעודה זו גם אצל הילדים.
[ו] ואף שיש דעות בראשונים שנשים פטורות מסעודה שלישית ומהם דעת רש"י, רשב"ם, הסמ"ג ורבינו יצחק הלוי רבו של רש"י, מ"מ העיקר להלכה שגם נשים חייבות בסעודה זו (יבי"א ח"ו חאו"ח סימן כ"ח אות ד').
[ז] וזה עדיף ממיני תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן לפי שיש אומרים שיוצאים ידי חובת סעודת שבת בפת הבאה בכיסנין דשם פת עליה כמבואר בכה"ח (סימן רע"ד אות כ"ד). ועדיף מאפה שאין בו את שלושת התנאים (נילוש, ממולא ונכסס) דאז הוא פת גמור לחלק מהראשונים כמבואר בבית יוסף (סימן קס"ח ס"ז), ורוב העוגות והעוגיות אין בהם את שלושת התנאים למעט בקלוואה וופלים וכדו'.
[ח] ושיעור שתיית היין בתוך הסעודה הוא אפילו פחות מרביעית, ואף לא צריך כוס שיש בה רביעית, משום שרק בזמן הגמרא שעיקר השתיה בסעודה היה על היין, לא היתה חשיבות בשתייה פחות מרביעית, אך בזמנינו ששותים את היין בשביל להחשיב את הסעודה, די אפילו בשתיית מעט יין (חוט שני ח"ד פרק פ"ה סוף סק"כ).