מטרת הייסורים: לגרום לנו לעצור לחשבון נפש

אדם נתקע בקומה גבוהה ולא הצליח לרדת. הוא צעק לעזרת העוברים ושבים, אולם איש לא שמע אותו. הוא נזכר שיש לו מזוודה מלאה שטרות. החל לזרוק את השטרות, בתקוה שאנשים ינסו לאתר את מקור הכסף, אולם לשוא – אנשים הרימו את השטרות, ברכו את מזלם הטוב והלכו הלאה. בסופו של דבר נטל אבן גדולה, וזרק אותה בקול רעש גדול אל המדרכה למטה. או אז הרימו אנשים את עיניהם, לבדוק מי זרק את האבן.

ייסורים הם כאותו אדם העומד מעל ומנסה למשוך את תשומת לבנו. אם לא עשינו זאת בטוב – הם מעוררים אותנו בכח. דוחקים בנו לעשות חשבון נפש – לפשפש במעשים.

מהם המפריעים המונעים מאתנו את חשבון הנפש?

נמנה את אותם דרכים ועצות שבהן היצר נעזר כדי להפריע אותנו מלעשות חשבון נפש – ונראה כיצד נוכל להתגבר עליהן:

• יאוש ועצבות

היצר ינסה להכניס בנו רגשות יאוש ועצבות וכך להחליש אותנו, הוא יחל להראות לנו עד כמה מעשינו אינם טובים, עד כמה רחוקים אנו מן התכלית, הוא יזכיר לנו את כל אותם פעמים שבהם קיבלנו על עצמנו קבלות שונות ולא עמדנו בהן, הוא יכניס בנו יאוש ואזלת יד.

התחבולה נגד עצה זו של יאוש ועצבות היא לזכור שלכולנו יש חסרונות, ותפקידנו להתקדם ולהשתפר.

כאשר באים אנו לערוך חשבון נפש עלינו להקפיד מאד לעשות זאת מתוך תחושת שמחה וקבלה עצמית. לזכור כי הקב"ה ברא אותנו עם חסרונות כדי שנעבוד עליהם ונגיע למקום טוב יותר. כאשר נקבל את עצמנו על חסרונותינו בהבנה שלכך נולדנו, לתקן ולשפר, נוכל משם להתקדם ולהגיע למקום טוב יותר.

• הצדקה עצמית

היצר מנסה להפריע לנו לערוך חשבון נפש על ידי שנצדיק עצמנו. הוא ינסה להראות לנו את אשר הוא רוצה שנראה, הוא ימצא כל מיני תירוצים המצדיקים את מעשינו. הוא ינסה לגרום לנו להסתכל על מעשינו בראיה משוחדת.

על השוחד נאמר: "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" (דברים טז, יט), ראיה משוחדת מסתירה מאתנו את האמת. אדם קרוב אצל עצמו ואוהב את עצמו, ואהבה מקלקלת את השורה. היצר יגרום לנו להצדיק את עצמנו ולהמנע מחשבון נפש ושיפור.

"כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו." (נגעים ב, ה). אדם מטבעו נתפס לראות את נגעי חברו, ואת נגעיו עצמו הוא יצדיק. זו נטיה טבעית, אך עלינו להזהר לא להישאר במקום הזה של הצדקה.

התחבולה נגד עצה זו של הצדקה: לבדוק תמיד, האם אני אמתית? להפעיל התבוננות פנימית וביקורת עצמית. שחד אותיות חשד, נחשוד בעת עריכת חשבון הנפש האם איננו משוחדים. שלא לסיים חלילה את המסלול הזה בעולם הזה על כל נסיונותיו, ולגלות בבית דין של מעלה כי החיים עברו בטעות.

• מציאת סיבות טבעיות

כדי לעצור אותנו מחשבון נפש, ימצא היצר כל מיני סיבות טבעיות לייסורים. ההצטננות הגיעה כתוצאה מחילוף מזג האויר, הילד נפל מהמגלשה בגלל אי תקינות המתקנים, הפיטורין מהעבודה הם תוצאה של המצב הכלכלי הקשה, וכן הלאה.

התחבולה נגד עצה זו של מציאת סיבות טבעיות: להלחם במבט הטבעי ולחדד את האמונה שהכל מה'.

עלינו להלחם נגד מבט זה המתבונן על החיים במבט טבעי ורואה בכל דבר מקרה. עלינו לחדד את האמונה ולזכור כי הקב"ה הוא זה אשר עשה, עושה ויעשה את כל המעשים, יש סיבה גבוהה ורוחנית אשר הביאה עלינו את הצער כדי לקדם אותנו.

• מציאת אשמים

היצר ימצא אשמים שהביאו את הייסורים: הרופא שלא טיפל נכון, החברה שפגעה, מלאך המוות... וכן הלאה. מספרים בבדיחותא שמלאך המוות לא רצה לקבל את תפקידו הלא נעים, הרגיע אותו הקב"ה: אל תדאג, תמיד ימצאו את מי להאשים, רק לא אותך.

התחבולה נגד עצה זו של מציאת אשמים: חיזוק באמונה שהכל מה'.

כאן נוכל להתחזק על ידי המשל על אותו כלב אשר הוכה על ידי אדם בעזרת מקל, מה יעשה הכלב? ינשוך את המקל לאות נקמה.

כאשר אנו כועסים על אדם שהביא עלינו רעה, אנו דומים לאותו כלב. שוכחים אנו כי אבינו שבשמים הוא אשר שלח את אותו אדם כדי לעורר אותנו על ידי ייסורים. אותו אדם הוא אך שליח מאת הקב"ה. עליו נוכל רק לרחם על אשר התגלגלה על ידו חובה, כי הרי מגלגלין חובה על ידי חייב (רש"י דברים כב, ח).

נתחזק על ידי דבריו של החזון איש זצ"ל האומר: "שמעיקרי היראה להאמין שאין בריה בעולם שבכוחה להרע לו או להיטיב לו, זולת גזרתו יתברך. ואמנם אם רעהו עושה רשע שלא במשפט, יתכן שעליו נאמר מגלגלין חוב על ידי חייב. ונעשה שליח להטות העונש שנגזר על רעהו על ידו." (אמונה ובטחון ג)

דומה הדבר לאדם שהולך ביער, והנה דוב אימתני בא לקראתו. האיש מניף את מקלו באיום, כדי לנסות לגרש את הדוב, והנה הדוב נופל מת. שמח האיש, מחבק את מקלו ואומר: מקלי הטוב, הצלת את חיי! לפתע הוא שומע צחוק מתגלגל ממרומי העץ הסמוך. הוא מרים את מבטו ורואה שם אדם מסתתר בין נבכי העץ. אומר לו האיש: נראה לך שהמקל שלך הרג את הדוב? אני שלחתי בו חץ והרגתיו.

כך סבורים אנו שבכוחנו לגרש את הקשיים. אולם – יושב בשמים ישחק. הוא מנהל את הדברים מלמעלה, ומסדר בשבילנו את העניינים, אחר שעשינו את ההשתדלות הנכונה.

כאשר נשתחרר מאותו מבט לא נכון הרואה את הסיבות הטבעיות ואת השליחים לייסורים, נוכל להיות פנויים לעריכת חשבון נפש.

יש נשים המתמודדות עם קשיים בשלום בית או בחינוך, ובמקום לפשפש במעשים ולהשתפר, מאשימות את הבעל, את הילדים, את החמות ואת ראש הממשלה... זוהי הדרך הקלה ביותר, אך היא לא תביא לפתרון, הדרך הנכונה היא לבדוק אולי אני צריכה פחות לבקר, אולי המבט שלי הוא מדי שלילי על הבעל או על הילד, אולי אני מקפידה יותר מדי על כל דבר, אולי אני לא מספיק משקיעה בבית ביחס החם, בסיפוק אוכל טעים ובגדים נקיים, אולי יש לי קצרים בתקשורת, אולי אני מדי כועסת או לא מספיק שמחה, וכן הלאה. כל אחת במקום לחפש אשמים תפשפש במעשיה.

אמנם לפעמים התיקון הוא דוקא שלא לשתוק אלא להגיב, יש נשים שצוברות בלבן כעסים ומרמורים, ומתרחקות עד למצב של שנאה חלילה. צריך להזהר שלא לפגוע, אך כשיש משהו שמפריע לנו, חובה לדבר בזמן הנכון, ברגיעה, בשיקול דעת.

[מובן שבמקרים חריגים (לאחר בדיקה עצמית אמתית) אסור לאשה לשתוק אלא עליה לפנות לרב או רבנית העוסקים בתחום זה ולהתייעץ כיצד לנהוג. אחר חיפוש ובדיקה עצמית, יש לראות אם חל שיפור. אם רואים שהמצב מחמיר או נותר כמות שהוא וגורם סבל, חובה להתייעץ עם האדם הנכון.]

• הרגל וקהות חושים

כדי לשרוד את הייסורים, האדם מנסה להתרגל ולהוריד את סף הרגישות. כאשר הייסורים ממושכים, הוא ינסה לשרוד את הקשיים על ידי קהות רגשית. הלב נאטם. כך לא מגיעים לתכלית הייסורים ולא מתעוררים מהם.

התחבולה נגד הפרעה זו לחשבון הנפש: שמירה על ערנות ורגישות. לא לברוח מהבעיה אלא להתמודד כרצון ה'.

יש להסתייג ולהדגיש: לא להתקע בחשבון נפש אלא לגמור, לקחת מסקנות ולהמשיך הלאה. אם באמצע המלחמה יתיישב האדם לעשות חשבון נפש, אבוי לנפשו. קום והילחם... מחשבות על העבר תוקעות את האדם ומקשות עליו. לחשוב יותר על ההווה ולהתמקד ולפעול בעיקר לעֵבר העתיד. כמאמר הרב דסלר: העבר – זכרונות, העתיד – דמיונות. ההווה – נסיונות, וזה עיקר החיים.

להתחיל מחדש, לשכוח הכל,

לחשוב על מחר ולזרוק את האתמול,

לחשוב על הטוב ולא על הרע,

לחשוב על מה שיהיה ולא על מה שהיה...

כאשר נבוא לערוך חשבון נפש, ניזהר מכל אותם מפריעים, מתחושות היאוש, מן הראיה המשוחדת, מן המבט הרואה את הייסורים כתוצאה מסיבות טבעיות ושליחים, ומן ההרגל וקהות הרגשות. ואז יביא אותנו חשבון הנפש למדרגה גבוהה יותר. אז נרגיש כי הייסורים היו 'שווים', כי הם הביאו אותנו למקום טוב יותר, למקום הגבוה והחדש הזה שבו ה' רוצה אותי ברגע זה בחיי, אדם אחר טוב יותר וקרוב לרצונו. כאשר נערוך חשבון נפש, אזי נהפוך את הייסורים לסולם אשר מביא אותנו גבוה יותר.

ולפעמים המטרה היא לנסות את האדם אם לא יהרהר אחר מידותיו של ה'.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן