שתי נשים זכו לברכת הצדיק. איך הברכה התקיימה רק אצל אחת?

כל כך חשוב להאמין בדברי הצדיק בתמימות גם אם לא מבינים. כך מספרת לנו הגמרא (פסחים מב, א) על רב מתנה שהגיע לעיר פפוניא ודרש שם הלכה בעניין אפיית מצות: "אשה לא תלוש אלא במים שלנו" (הכוונה למים שעבר עליהם לילה אחד לאחר השאיבה, והסיבה כדי שהמים לא יהיו חמים ויחמיצו את הבצק של המצות, מים ש'לנו' – כלומר 'ישנו' לילה אחד), שמעו זאת יהודי פפוניא, ולמחרת הביאו כולם את כדיהם ובאו אצלו ואמרו לו: תן לנו מים, כי הם הבינו בטעות את דבריו שאסור ללוש אלא במים שלנו – מים ששייכים לנו – לרב מתנה. אמר להם רב מתנה: התכוונתי למים שבביתכם, שילונו לילה לאחר שאיבתם.

סיפור זה נראה בדיחה נחמדה, אך למה מביאה הגמרא סיפור זה? הרי הגמרא אינה ספר סיפורים, במיוחד שנראה שיש כאן פגיעה בבני פפוניא שהיו תמימים ולא הבינו נכון, אלא אומרים לנו חז"ל שבאמת הסיפור הזה בא לשבח את בני פפוניא, שכל כך גדול היה בעיניהם כבוד החכמים, עד שלא הרהרו כלל אחרי דבריו של רב מתנה, אלא קיימו הכל בתמימות, גם אם הוראתו נראתה מוזרה בעיניהם (ע"פ מעם לועז שיר השירים).

אם הצדיק הבטיח – עלינו לשמוח ולבטוח בישועה

מחנה אמו של שמואל הנביא לומדים אמונת חכמים. חנה חיכתה תשע עשרה שנים לילדים. כשנשברה היא פנתה למשכן בשילה ובכתה לה' שיתן לה ילד. ראה אותה עלי הכהן שהיה צדיק הדור ושאל אותה למעשיה. חנה סיפרה לו כמה היא רוצה ילד ולכן כל כך מתפללת לה', ועלי הכהן בירך אותה שתזכה לבן.

מפליא לראות שחנה, ברגע ששמעה את הברכה מפי הצדיק, אף על פי שבמציאות עוד לא קרה דבר, שינתה את סברה לגמרי. הפסוק מספר לנו: "ופניה לא היו לה עוד" (שמואל א א, יח), ומסבירים המפרשים שכבר לא היו פניה פנים של עצבות, פניה הפכו לשמחות בזכות אמונתה בברכת הצדיק. חנה צמה מרוב צער, וברגע שקיבלה את ברכת הצדיק התחילה לאכול.

ומפרש עוד "דבר שמואל" על פי חז"ל, שפניה שהיו כקוף מרוב צער התרפאו, והיא ובני משפחתה השתחוו לה' על שזכו לישועה, וכל זה עוד לפני שנפקדה, מרוב שהיו בטוחים בברכת עלי הכהן. ואכן זכו לישועה שמעל לגדר הטבע, שקודם לכן לא היתה לה אפשרות ללדת, ובאותו זמן התרפאה והיה גופה ראוי ללידה.

אמונה בברכת הצדיק מושכת את הישועה

כפי שהסברנו, אמונה מושכת ישועות, בדומה לכך, גם אמונה בברכת הצדיק, שליח ה', מושכת את הישועה. הקב"ה נתן כח לברכת הצדיק. הצדיק הוא כצינור המביא לנו את השפע של הקב"ה, ואם האדם מאמין בברכתו, בכח שה' נתן לצדיק לשנות מערכות שמים ולמשוך לאדם את הישועה שה' הכין לו, יהיה לברכת הצדיק על מה לחול.

כשאדם מאמין בברכת הצדיק, גם אם הרב לא ברך באמת או ברך בטעות ברכה אחרת, יש בכוחו למשוך עליו ישועה. ידוע הסיפור על אשה ערביה שחשבה שהבבא סאלי ברך אותה בילד, אם כי באמת הוא לא ברך, והיא בכל זאת נפקדה, שכן אמונתה בברכת הצדיק פעלה עליה ישועה.

מסופר על שתי נשים שהגיעו לרבי בבקשת ברכה. האחת באה לרבי משום שבעלה היה חייב לפריץ חוב ענק, והפריץ רצה להשליך אותו לבור. הוא לא חשב ללכת לרב אך הסכים לבקשתה שתלך לצדיק, והשניה באה לבקשת בעלה שחלה, הוא ביקש ממנה שתלך ותפעל עבורו אצל הרבי.

כשהגיעו לרבי הכין הגבאי פתקים לשתי הנשים, אך בטעות החליף בין הפתקאות. הראשונה נכנסה לרבי ובידה פתק שעליו היה כתוב שבעלה חולה, וקיבלה מהצדיק הנחיה לשים לבעלה כוסות רוח (שיטת ריפוי שהיתה מקובלת באותו זמן והיום מקובלת ברפואה הסינית, שהיו שמים על החולה כוסות שהיו מוצצות מדמו של החולה ובכך מסייעות לזרימת הדם ולריפוי).

האשה שלא ידעה על התחלפות הפתקאות קיבלה את העצה המוזרה בתמימות ובאמונה. בשובה הביתה אמרה לבעלה את דברי הרבי. הבעל צחק: "איך ישנו כוסות הרוח את גזרת הפריץ...?" אך לאחר שכנועים נמרצים של האשה הוא הסכים, והיא הניחה עליו כוסות רוח. תוך כדי כך הגיעו שליחי הפריץ וראו אותו שוכב ועליו כוסות רוח. חזרו וסיפרו לפריץ. כששמע זאת הפריץ הרגיש שלא בנוח, שבגללו היהודי נחלה כל כך, נכמרו רחמיו של אותו רשע והוא שלח להגיד ליהודי שהוא מוותר לו על החוב. כך משכה הצדיקה את הישועה בזכות אמונתה בברכת הצדיק.

דרך האמונה בברכת הצדיק מושכים את הישועה. כך היה אצל האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל שהגיעו אליו שתי נשים שלא זכו לילדים. הרבי ברך את שתיהן, אך רק אחת זכתה בילד. שאלו את הרבי: איך זה שרק אצל אחת התקיימה הברכה? אמר הרבי: האשה שזכתה יצאה ממני בביטחון שהברכה תתקיים, ומיד הלכה וקנתה עגלת תינוק, ולכן זכתה להיוושע. השניה פקפקה באפשרות שתיוושע, ולכן לא זכתה.

גם בימינו יש כח לברכת הצדיק

יש כאלו שמאמינים שברכת הצדיק יש לה כח להתקיים, אך סבורים שמדובר רק בצדיקים של פעם, וזוהי טעות. בכל דור ה' שותל את הצדיקים, וגם בימינו רואים אנשים ישועות לאחר ברכת צדיק.

ספרה אשה אחת שבתה היתה חולה במצב קשה ושהתה בבית החולים. יום אחד התקשרו אליה מבית החולים ואמרו לה שתבוא להפרד מהבת, כי היא בקריסת מערכות ואין דרך חזור. האם שחשה שעולמה חרב עליה, פנתה מיד לרב לבקש את ברכתו. הרב ברך שהבת תבריא, ועל אף כל הסיכויים קמה הבת לתחיה, ב"ה זכתה להקים בית, והיא כבר אם לחמשה ילדים.

הכרתי אישית מישהי ששנים רבות לא נפקדה, ועל פי חוות הדעת הרפואית לא היה לה כל סיכוי לילד. במר לבה פנתה לר' חיים קנייבסקי, והוא ברך אותה שיהיו לה הרבה ילדים... היום היא אם למשפחה ברוכה!

ישנם עוד סיפורים רבים על ישועות שזכו להן אנשים בזכות אמונת חכמים. האמונה בצדיק משכה עליהם את הישועות משמים.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן