כדי להכיר את עצמנו ולדעת כמה אנחנו חשובים, נתבונן כמה חשוב כל יהודי

בנוסף לכך שעלינו לאהוב את עצמנו ולהכיר את עצמנו, עלינו להכיר בחשיבותנו – חשיבותו של כל יהודי. עד כמה חשוב כל יהודי נראה מההלכה של אין דוחים נפש מפני נפש. אין דוחים נפש של אדם הכי פשוט כדי להציל נפשו של האדם הכי חשוב.

הלכה פסוקה היא ברמב"ם ובשלחן ערוך: "אין דוחין נפש מפני נפש" (אהלות ז, ו). במטרה לתאר את עוצמתה של הלכה זו באופן מעשי, נצייר מקרה העלול להתרחש ח"ו:

נניח שגדול הדור, שהוא גם הצדיק, הפוסק ומנהיג הדור, חלה. חייו בסכנה. היהדות החרדית בעולם כולו שופכת את לבה בתפילות לשלומו. נדיבי עמים מזילים הון רב מכיסם במטרה להמציא לו את טובי הרופאים, אולי יש תקוה בכל ההשתדלות הזאת.

והנה מופיע רופא מומחה בעל שם עולמי, הטוען כי בידו להציל את חייו של גדול הדור, לצורך הדוגמא, על ידי ביצוע השתלה של איבר מסוים לתוך הגוף של הרב החשוב. בעקבות דבריו כל העסקנים נרתמים במרץ לסייע למימוש מטרה זו. הם מתקשרים לכל רחבי תבל ומבררים היכן ניתן להשיג את האיבר הנצרך להשתלה.

לאחר חיפושים ומאמצים אדירים, מתגלה כי ישנו יהודי זקן אשר לפי כל הממצאים אם יקחו ממנו את האיבר הנצרך, ניתן יהיה להציל את חיי הרב, צדיק הדור. מלבד אותו אדם אין כל מקור אחר להשגת האיבר. האדם הזקן הוא כבר סנילי, שוכב בבית חולים ואינו יודע מאומה מהנעשה סביבו. הוא גם אינו לומד, אינו מתפלל ואינו מקיים שום מצוה ממצוות התורה. האם מותר לקחת ממנו איבר?

התשובה פשוטה מאד. אסור על פי דין תורתנו הקדושה ליטול ממנו את האיבר ולהציל את גדול הדור. על כך נאמר: "אין דוחין נפש מפני נפש". אסור להחיות יהודי על גב מיתת יהודי אחר אסור לנו לקצר את חייו של אותו יהודי זקן אפילו ברגע אחד, גם אם הדבר יגרום לכך שאותו גדול הדור ימות בחוליו. כיצד ניתן להבין הוראה זו?

יהודי אחד שקול כנגד כל כלל ישראל

ויותר מכך, נראה כמה חשוב כל יהודי, שאם כדי להחיות אפילו יהודי שהוא "צמח" – אדם השרוי ב'קומה' – יצטרכו כל ישראל לחלל שבת (אם יצויר שכדי להציל אותו חייבים כל ישראל לחלל שבת – לשם הדוגמא), רצונו יתברך הוא שכולם יחללו שבת ויצילו אותו, והם אמנם מחויבים לעשות כן.

לו יצוייר שהיטלר ימ"ש היה מציע שאם יתנו לו להמית יהודי אחד, הוא יעצור את כל רכבות המוות, יסגור את כל מחנות ההשמדה, וישחרר את כל היהודים לחופשי, רצון השם יתברך הוא שלא ימסרו לו אפילו נפש אחת מישראל אפילו תמורת חיים של עם שלם, שהרי ההלכה היא: "אין דוחין נפש מפני נפש". אסור להרוג מישהו כדי להציל מישהו אחר. גם אם בעקבות סירוב זה עלולים למות רח"ל מיליונים. כמה חשיבות יש ליהודי אחד, יחיד ומיוחד.

יתרה מזו, לו יצוייר מצב שבו גויים יבקשו מאתנו לתת להם יהודי אחד מבינינו להריגה, אסור לנו לתת אפילו יהודי שהוא "צמח", אף שאם נסרב הם יהרגו ר"ל את כל עם ישראל, לא רק בדור השואה אלא את כל עם ישראל מאברהם אבינו ועד היהודי האחרון.

על פי הרמב"ם: רצונו של ה' יתברך הוא שימותו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל, זוהי הלכה פסוקה (רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ה).

הלב גועש וסוער, כיצד הדבר יתכן? אך אמנם זוהי האמת. מאברהם אבינו ועד היהודי האחרון, "עולם מלא" יתבטל, כביכול, לא יהיה כלל ישראל, ובלבד שלא יטלו רגע מחייו של יהודי אחד.

זוהי סוגיה עמוקה ונוראה שאין לנו בה תפיסה. הקב"ה מוכן, כביכול, לבטל את כל תכנית הבריאה, לא יהיה כלל ישראל, לא יהיה מאומה, ובלבד שיהודי אחד יחיה עוד דקה אחת.

מדוע חשוב כל כך רגע חיים של יהודי אחד?

התשובה היא בדברי המשנה: "חייב אדם לומר: בשבילי נברא העולם" (סנהדרין פרק ד).

כל העולם כולו, השמים והארץ, כל בני האדם, החיות, הבהמות, השרצים, הרמשים, העצים, כל אשר ביבשה ובים ובכל העולמות, עליונים ותחתונים, מלאכים ושרפים, כל הדורות שחיו בעולם, וכל הדורות שיחיו בעולם עד ביאת המשיח, הכל נברא בשבילי. בשביל כל יחיד ויחיד.

לכן נוכל להבין מדוע אין דוחין נפש מפני נפש. גם אם יהודי הוא במצב של "צמח" ובעינינו נראה כאילו הוא אינו עושה מאומה, יאבד כל העולם ואותו לא נאבד, כי הרי כל העולם נברא בשבילו, הוא עולם שלם. וכך כל יהודי ויהודיה באשר הם.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן