"אני אוהבת אותך, ילד שלי!" – כך נביע אהבה

מה זאת אהבה? ואיך מבטאים אהבה לילדים?

יש שיגידו שאהבה זה לנשק אותם ולחבק אותם עד שהילדים יגידו די! ושנמאס.

יש שיאמרו שאהבה היא  לעודד אותם ולומר להם הרבה מילים טובות.

יש שיגידו שאהבה היא להכין אוכל שהילד אוהב.

יש שיגידו שאהבה היא לתת לילדים כל מה שהם מבקשים, בלי גבול.

יש מי שחושבת שאהבה היא למסור את עצמה בשביל הילדים, לא לישון טוב בלילה, לרדת עם הילדים לגינה גם כשאין כוח, לאכול ארוחת צהריים אחרונה, לא לנוח צהריים כדי שהם חלילה לא יישארו לבד ולעשות לבד את כל מטלות הבית כי הם עייפים ולמדו קשה כל היום...

אז מהי אהבה? למה ילדינו זקוקים על מנת להרגיש אהובים ורצויים בביתנו תמיד? ועד כמה זה חשוב?

הצורך הנפשי והבסיסי ביותר של הילד הוא להרגיש אהוב, רצוי ומקובל כל הזמן ובלי תנאי.

על מנת לספק להם את הצורך החשוב והבסיסי הזה, יש להבטיח את קיומו של הקשר הרגשי והחיובי בין ההורים לילדים.

כל השתדלות חינוכית לא תצלח, אם הקשר עם ילדינו לא יהיה מבוסס על קשרי חום ואהבה גלויים ומפורשים.

"יעקב, אני אוהבת אותך".

ציפי, אני מעריכה אותך מאד".

חשוב וצריך לוודא שהילד אכן חש את הרגשות החיוביים שיש לנו כלפיו, ולא לסמוך על כך ולומר,  "הוא יודע שאני אוהבת אותו, אני לא צריכה להגיד לו את זה". הילדים מצפים לשמוע את המילים הללו, והם גם יודעים שרק הבית עשוי לספק להם את זה.

המשנה באבות אומרת, "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר – בטלה אהבה".

ילד מרגיש אהוב ורצוי כשאמא מחבקת אותו, מנשקת ואומרת לו "אני אוהבת אותך", כך סתם ללא סיבה. לא בגלל שהוא קיבל ציון טוב במבחן ולא בגלל שהוא עזר בבית וכו'.

כשילד יודע שאהבת הוריו תלויה במעשיו, זה גורם לו למתח ולהרגשה של "לא אוהבים אותי כי אוהבים אותי, אלא אוהבים אותי כי אני עושה כך וכך", ואז הוא חרד מאד להתנהג אחרת או להיכשל במעשיו, כי אחרת הוא יאבד את אהבת הוריו.

לכן חשוב לאהוב את הילדים, ושהם גם ירגישו זאת, בלי שום תנאי.

פעמים ילדים מרגישים שאוהבים אותם רק כאשר הם מקבלים דברים. פעם, סתם כך באמצע היום, נתתי לילדים שלי חטיף שהם רגילים לקבל רק בשבת.

הילד בן ה-8 הסתכל אלי בפליאה ושאל: "אמא למה את נותנת לנו?".

ועניתי: "סתם, כי אתם הילדים שלי ואני אוהבת אתכם...".

לילדים לא היתה שמחה גדולה מזו. זה היה חטיף טעים יותר מכל פעם.

יותר מכך, גם אם נמנעים ולא מגלים גלויי חיבה מפורשים, יש להיזהר מאד לא לשדר את ההיפך. גם בשעת כעס או לחץ וכדומה, יש לשים לב שלא לשדר לילד שאינו אהוב.

סיפרה לי אמא אחת שבביתה אין הם נוהגים לומר בפירוש מילים חמות וגלויות. "אני חושבת שילדים צריכים להיות מחושלים ומוכנים לחיים, לא כל היום צריך לומר להם 'פוצי מוצי', בחיים זה לא כך". לדעתה זהו פינוק מיותר.

מצד שני, אותה אמא (שאני מכירה מקרוב) מרעיפה על ילדיה נוחות חומרית ללא הפסקה, ממתקים, משחקים, יציאות. אותם ילדים לא עושים דבר בבית, הם חיים פשוט כמו "נסיכים".

לאחר שיחה עם האמא התברר שאין היא שמה לב כלל להתנהגותה, כיוון שלא במודע היא מפצה ומחפה על חוסר האהבה שחסרים לילדיה בכך שאין היא דורשת מהם דבר, ומספקת להם ממתקים ודברים אחרים, וכך יוצרת אוירה של יחסים נעימים איתם. בדיעבד היא גם סיפרה שאין היא מסוגלת לבטא אהבה, לא במילים ולא ע"י מגע, כי כך התרגלה מילדותה.

ילדים מרגישים את השדר שמועבר אליהם. אוירה אוהבת, שמחה ורגועה בבית אף היא גורמת לילד להרגיש אהוב ורצוי.

ילדים שמרגישים אהובים ורצויים – לא יחפשו אהבה במקומות שלא צריך לחפש. ילדים אהובים ורצויים הם ילדים שלא יפלו לרחוב, שיבואו ויספרו להוריהם אם קרה להם משהו. הם יתייעצו וישתפו, כי הם יודעים שזהו מקום בטוח בו הם יכולים לקבל את מה שהם צריכים או את מה שחסר להם.

אז קדימה!

הרעיפו על ילדיכם חום, אהבה, מילים טובות ומפורשות, חיבוקים, נשיקות בקביעות ובלי תנאים.

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות. "אימהות מודעת" 0548414745@differenteducation.org.il