בריאות ונפש
מה ההבדל בין "קשב" לבין "ריכוז"?
בדרך כלל מדברים על "הפרעות קשב וריכוז", אך מהו בדיוק ההבדל בין השניים?
- אברהם קלברמן
- פורסם ד' אלול התשע"ח |עודכן
(צילום: Shutterstock)
קשב הינו חיבור פאסיבי (=נגרר) לגירוי שאמורים להיות קשובים אליו. קל להפריע לאנשים המקשיבים, משום שהם נמצאים במצב פאסיבי. המוח שלהם נמצא במצב השהייה בכדי לקלוט את הגירוי שמאזינים לו, ובקלות אפשר להסיח את דעתם מהגירוי. הסחת הדעת בזמן הקשבה קיימת אצל כל אדם, ומצב זה נקרא "פיצול קשב". זהו מצב נורמלי בהחלט. לאף אדם אין קשב מוחלט ומושלם!
טווח הזמן הממוצע לקשב רציף באדם מבוגר הינו 12-14 דקות ברציפות. לאחר מכן ישנה ירידה ברמת הקשב, ובהמשך רמת הקשב חוזרת למצבה הגבוה, וחוזר חלילה. בילדים: משך זמן ההקשבה הרציפה קצר יותר.
ישנן סיבות חיצוניות הגורמות לירידת הקשב, כגון: רעש, הפרעה, וכדומה, וישנן סיבות פנימיות, כגון: מחלות, לחץ, חרדה, מתח, דיכאון, וכדומה. כמו כן רמת ההקשבה משתנה: לפי השעה ביום, המרצה, הגיל, וכדומה.
לעומת זאת, לבעלי הפרעת הקשב, רמת הקשב נמוכה כל הזמן באופן קבוע, וכל הזמן ישנם נתקים בהקשבה!
"גיוס קשב" ו"החזקת קשב"
"גיוס קשב" הוא היכולת למקד הקשבה בין הסחות שונות, לדוגמה: לנסות להקשיב למורה בכתה, כשמצויות שם הסחות דעת רבות. בעלי הפרעת הקשב יכולים להצליח למקד קשב בין הסחות שונות, אך יתקשו להחזיק בו לאורך זמן, לדוגמא: בהקשבה למורה בכתה, ייתכן שיצליחו מדי פעם להיות קשובים למורה, אך זה לא יחזיק מעמד זמן רב.
"החזקת קשב" היא האפשרות להקשיב ברצף, או לקרוא ספר במשך זמן רב. בעלי ההפרעה שירצו לזכות באפשרות זו, ייאלצו לבצע אותה רק במקום שקט וללא הסחות.
ריכוז
ריכוז הינו חיבור חזק יותר ועמוק יותר לגירוי, ובדרך כלל זהו חיבור אקטיבי (=פעיל). כאשר מרוכזים אין אפשרות לעשות "פיצול ריכוז", בשונה מקשב שניתן לבצע בו "פיצול קשב". במצב של ריכוז המוח כולו במצב פעיל, וכולו פועל מול גירוי אחד, ואין אפשרות, במצב רגיל ונורמלי, לחלק את פעילות המוח.
ישנו מצב של ריכוז שנראה כאילו הוא מצב של קשב אך אינו כך, כגון: חשיבה עיונית ומעמיקה, או אפילו הקשבה למישהו אחר העושה חשיבה כזו, אבל מכיוון שהמוח נמצא במצב פעיל ולא במצב סביל, הרי זו פעילות ריכוז ולא הקשבה, ויהיה קשה להפריע לו, או להסיט את ריכוזו.
כשמדברים על "הפרעת קשב וריכוז", הלקות וההפרעה הינה גם בקשב וגם בריכוז. הקושי בריכוז בא לידי ביטוי בקושי להיכנס לריכוז, אולם לאחר שהצליח להיכנס לריכוז, קשה לנתק אותו מהריכוז אפילו יותר מהנורמה. הגורם לכך הוא הקושי בוויסות הפעילות המוחית.
המאמר נלקח מתוך הספר – "ADHD אפשר להתמודד", מאת אברהם קלברמן. לרכישת הספר בהידברות שופס הקליקו כאן.
למאמרים ותכנים נוספים בנושאי בעיות קשב וריכוז הקליקו כאן.