הפרעת קשב וריכוז: סבל, ויציאה ממנו

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת: ילדים בעלי הפרעה בקשב סובלים!

הם סובלים כל הזמן!

כאב הינו תגובה ישירה לאירוע. סבל הוא הפרשנות שנותנים לכאב.

הורים אינם יכולים למנוע מילדיהם כאב, אבל לגבי הסבל הם יכולים לחנכם להתבונן ולפרש את המציאות במבט חיובי. בנוסף, ההורים יכולים לעבוד עם ילדיהם לצאת ולצמוח מן הסבל. כמו כן, רצוי שההורים לא ימנעו מילדיהם לעשות טעויות, אבל עליהם להיות איתם שם, כדי לתמוך בהם.

כל סבל או טעות הם פרשת דרכים: סיכוי מול סיכון, ואם ההורים יתמכו, יעודדו ויאמינו בילדיהם, הילדים ילמדו מניסיונם, יצמחו וישפרו את עתידם.

שייכות

כאשר מתמודדים עם סבל, עלולים להגיע לאובדן של דברים. אחד הדברים העלולים להיאבד, חלקו או כולו, הינו ה'שייכות', ועל ההורים לוודא שלא תאבד לילדיהם הרגשת השייכות.

'שייכות', הכוונה, שהילדים ירגישו שייכים: להוריהם, למסגרת הלימודים, לעם ישראל, ולקדוש ברוך הוא.

בכדי לשמור על 'הרגשת השייכות' יש לומר להם, ולחזור ולומר להם: אתם הילדים שלנו, לא משנה מה תעשו, ולא משנה כיצד ואיך תעשו, ואנו אוהבים אתכם. אתם גם חלק ממסגרת הלימודים שלכם, ואהובים עליהם. אתם גם חלק מעם ישראל, ועם ישראל צריך אתכם. אתם גם ילדים של הקדוש ברוך הוא, והוא עמכם בכל אשר תלכו, וגם הוא אוהב אתכם כפי שאתם.

רצוי מאד שההורים והמורים יעשו פעולות המוכיחות את נכונות דברי השייכות שאמרו להם!

עשיה

'שייכות' נוצרת גם על ידי עשייה למען אחרים. היחיד חווה חוויה פנימית שהרבים זקוקים לו ולמיוחדות שבו. כדאי להורים ולמורים לחפש בילדיהם/בתלמידיהם, ובפרט בבעלי הפרעת הקשב, את המיוחדות שלהם, וכיצד הם יכולים לתרום לרבים. יש לדרבן את הילדים ולעודדם להעניק מעצמם עבור האחרים את המיוחדות שבהם, ולתרום מכוחם לכלל. לאחר שתרמו לכלל, צריך להביע במילים את הנאת החברה מתרומתם לה.

חוויות

ילדים רוצים לשתף את הוריהם ומוריהם בחוויות שחוו. ההורים צריכים להיות עם ילדיהם רגשית, לשמוע אותם, להבין אותם ולנסות להרגיש את החוויה שחוו ולא רק לתת להם פתרונות ועצות. אל להם להורים לערב את השכל הרציונלי של המבוגרים עם החוויה הרגשית של ילדיהם, לא לפתור להם בעיות, או לייעץ להם, אלא, רק להקשיב, לשמוע את החוויה, את הכאב והסבל, ולהראות לילדיהם שהם מנסים להבין אותם.

קבלת סמכות ומטלות

קושי נוסף העלול להצטרף בהתמודדות עם סבל הוא 'אי קבלת סמכות'. המשמעות של 'קבלת סמכות' היא שהילדים יודעים ומבינים שעליהם מוטל לבצע מה שבעלי הסמכות (הורים/מורים) מטילים עליהם.

בכדי להקל על בעלי ההפרעה לבצע את הנדרש מהם בצורה מיטבית, יש לוודא מראש שהמטלה שהוטלה עליהם היא ברת ביצוע עבורם. המטלה והדרישות מבעלי ההפרעה חייבים להיות קצרים, ברורים ועקביים.

בעלי ההפרעה אשר יחוו וירגישו שבאים לקראתם בהטלת מטלות ברות ביצוע בעבורם, יקבלו ביתר קלות את הסמכות, ויצייתו להם בקלות, על אף הסבל שחווים.

יש להפנים את הקושי של בעלי ההפרעה בביצוע מטלות. יש לאפשר להם לבצען בקצב האפשרי להם, אבל מאידך גיסא, אין לאפשר להם להתחמק מביצוען. על בעלי הסמכות לבחון אלו ערוצי תקשורת מתאימים לבעלי ההפרעה, חזותי או שמיעתי, ולהפעיל אותם על ידי הערוצים המתאימים להם ביותר.

כאשר מאפשרים לבעלי ההפרעה להשתתף בביצוע מטלות, ולא להיות יוצאי דופן, הם חווים שמאמינים בהם, מאמינים ביכולותיהם, רוצים ומעוניינים בקשר איתם, ורוצים את ביצועיהם במטלות, ובכך מתחזק האמון העצמי שלהם בעצמם.

המאמר נלקח מתוך הספר – "ADHD אפשר להתמודד", מאת אברהם קלברמן. לרכישת הספר בהידברות שופס הקליקו כאן.

למאמרים ותכנים נוספים בנושאי בעיות קשב וריכוז הקליקו כאן.