נקבל עול מלכות שמים – נעשה רצון ה’ בכל רגע

קבלת עול מלכות שמים פירושו לקבל את הנהגת ה' באהבה, ולנסות לבחון מהו רצונו של ה' ממני ברגע זה – ולהשתדל למלא רצון זה של ה' גם אם הדבר נראה פחות חשוב בעיני.

יש מקרים בהם אדם רוצה מאד לקיים מצוה מסוימת או הנהגה רוחנית מסוימת, אך הדבר לא מתאפשר לו מבחינת התנאים בזמן זה של חייו, כגון אשה שרוצה לעשות חסדים מחוץ לבית או להתפלל בראש השנה בבית הכנסת אך היותה מטופלת בילדים מונע זאת ממנה, או אדם שרוצה ללמוד כל היום אך עקב קשיים כלכליים הוא חייב לצאת לעבודה, כמובן תוך קביעת עתים לתורה, או מישהי שרוצה להקים מערך ענק של חסד אך היא עסוקה בטיפול בהוריה המזדקנים ולכן לא יכולה לעשות זאת, ואז האדם מתוסכל: הוא כל כך רוצה לעבוד את ה' בצורה שהוא חושב לנכון ולא מאפשרים לו זאת משמים...

זוהי טעות כמובן לחשוב כך, כי עלינו לדעת שעבודת ה' אמתית היא דרך קבלת עול מלכות שמים – לא לעשות את מה שנראה לי גדול ועצום, אלא לקיים את מה שה' רוצה ממני עכשיו ברגע זה של חיי לפי הנתונים שהוא סידר לי בחיים, וזה הדבר הגדול והאמתי ביותר בעבודת ה'.

קבלת עול מלכות שמים פירושו להכניע את הדעה שלי שחושבת שלצורך הדוגמא תפילה בבית הכנסת בראש השנה גדולה יותר מטיפול בילדים, ולקבל את רצון ה' שבשבילו חשוב יותר שאטפל בילדי וזוהי עבודת ה' שלי ברגע זה, וכן הלאה. ברגע שאני עושה את מה שה' רוצה ממני באמת, הרי גרמתי לה' את הנחת רוח הגדולה ביותר ואז זכיתי לקבל עול מלכות שמים באמת.

הגיעה אשה לרב ואמרה שבעלה היה איש חסד עצום ופעל גדולות ונצורות למען עם ישראל. לצערה בשנים האחרונות הוא הפך למשותק ולא יכול עוד לגמול חסדים.

שאלה אותה אשה בכאב: "למה לא מאפשרים לו לעשות חסדים?" ענה לה הרב: "יהודי לא עושה חסדים כי הוא רוצה לעשות חסד, אלא כי רצון ה' הוא לעשות חסד. עכשיו שבעלך משותק, זהו זמן שה' לא רוצה את עבודת ה' שלו דרך חסדים אלא דוקא בעבודה שלו את ה' בהיותו משותק."

בכל שלב עלינו לחדור לפנימיות של הענין ולבדוק מה רצון ה' שלי כאן, כך רואים אנו אצל אברהם אבינו שהיה עמוד החסד, שעשה אינספור חסדים עם כל עוברי האורח, ביתו היה מבוסס על חסד במסירות נפש, אך כששרה אשתו רואה שישמעאל בנם של אברהם והגר הולך בדרכים לא טובות ויכול לקלקל את יצחק בנם היא מבקשת מאברהם לגרש אותו מביתם, וה' מצוה אותו: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא, יב). אותו אברהם אבינו בעל החסד מגרש את בנו ואת אמו אל המדבר עם מעט צידה לדרך, כי אברהם אבינו ידע: אני עושה חסד לא כי אני רוצה, אלא כי זהו רצון ה', ואם עכשיו רצון ה' הוא לגרש את ישמעאל ואת אמו כך אעשה.

בכל זמן עלינו לחפש מהו רצון ה' ברגע זה, ביום כיפור ה' ציוה עלינו לצום לכן עלינו לקיים את רצונו ולצום, אך אם אדם הוא חולה ועליו לאכול משום מצות ונשמרתם מאד לנפשותיכם, הרי זהו רצון ה' עכשיו ועליו לאכול ולשתות ביום כיפור מתוך הרגשה של עשיית רצון ה' בדיוק כמו בעת הצום.

כך מסופר על רבי ישראל מסלנט זצ"ל שבשנה מסוימת בזמן יום כיפור פרצה בעיירתו סלנט מחלה מסוכנת ומדבקת מאד, והרופאים ציוו שאסור לצום וחייבים לאכול כדי לא להיות חלשים – דבר שיכול להביא להדבקות במחלה. אנשי המקום חששו לאכול ביום כיפור, כשראה זאת רבי ישראל מסלנט הוציא יין ואוכל בבית הכנסת עצמו, וקידש על היין, אכל ושתה, וציווה על כולם לעשות כמותו.

קבלת עול מלכות שמים פירושה להוריד את הראש, לכפוף את דעתי לרצון ה' ולקיים בכל שלב בחיים את מה שה' רוצה ודורש ממני. כך נזכה להפיק את התועלת מהנסיון, להתעלות ולצמוח מתוך הקושי להתקרב אל בוראנו ולקיים תפקידנו בזה העולם. דבר זה גם מקל על ההתמודדות עם הנסיון כי קבלת עול מלכות שמים מונעת מאתנו עצבות מיותרת והרגשה מוטעית של חוסר התקדמות בעבודת ה'.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן