שבילי האמונה: הוצאת האמונה מהכח אל הפועל

הרב בנימין אפרתי מסביר כיצד התפילה מוציאה את האמונה מן הכח אל הפועל: "בזמננו, זמן הסתר פנים וריחוק מזיו עליון, אדם שאינו מרגיש קשר בינו לבין ריבונו, מתקשה לעמוד לפניו בתפילה. כדי לפתור את הבעיה הזו אנו חייבים ליתן את הדעת על מהות התפילה."

ומהי מהות התפילה? שהיא מעוררת את האמונה ונסביר על פי דבריו בהרחבה:

עבודה – פירושו הוצאת האנרגיה מן הכח אל הפועל

אמרו חז"ל: "איזו היא עבודה שהיא בלב? זו תפילה" (ספרִי דברים יא). יש להבהיר היטב את המושג 'עבודה' האמור בהקשר לתפילה. וזאת על דרך ההקבלה בין מושגים רוחניים למושגים פיזיים:

התפילה נקראה 'עבודה', והגדרת המושג 'עבודה' לפי תורת הפיזיקה תבהיר לנו גם את מהות 'עבודת' התפילה.

המושג עבודה היא תנועה המתגברת על מעצורים. כגודל המעצורים ואורכה של התנועה, כן מידת העבודה. העבודה מתבצעת על ידי אנרגיה שהיא פועל של כושרו של הגוף לעבוד עבודה. כשהגוף פוגש במעצור, נהפכת האנרגיה שלו לעבודה.

שני סוגים של אנרגיה הם: אנרגיה של מצב (פוטנציאלית), דהיינו: אנרגיה שבכח שעדיין לא יצאה לפועל, ואנרגיה של תנועה (קינטית), דהיינו: אנרגיה שיצאה כבר אל הפועל. העבודה היא ההוצאה של האנרגיה מן הכח אל הפועל, הפיכת האנרגיה הפוטנציאלית לאנרגיה קינטית.

גם בנפש האדם אצורה אנרגיה, שגילוייה רבים ושונים. כאן נדון באחד מהם – כח האמונה, שהוא הכח המרכזי שבנפש.

התפילה מוציאה את האמונה שלנו מן הכח אל הפועל

מקובלים אנו כי בכל אדם מישראל טבוע כח האמונה. הכח הזה אין חילוף ותמורה לו. עובר הוא מדור אל דור על פי חוקי התורשה הרוחניים. יש שכח זה של אמונה שרוי במצב פוטנציאלי, ויש שהוא בא לידי תנועה – קינטית – ויוצא אל הפועל. בהיותו במצב פוטנציאלי אין השפעתו ניכרת כלל וכאילו אינו קיים, אולם ייעודו הוא לצאת אל הפועל, שאז האמונה תניע את כל כוחות הנפש ותשפיע בחיי המעשה.

יציאה זו של כח האמונה אל הפועל נתקלת במעצורים גדולים: שהם כח המשיכה של העניינים הארציים והאינרציה (ההתמדה) של הרגלי הגוף. כדי להתגבר עליהם דרושה עבודה. העבודה הרוחנית, עבודת ה', היא אפוא הוצאת כח האמונה אל הפועל תוך התגברות על כל המעצורים המעכבים.

באה התפילה, שהיא התייצבות האדם לפני הקדוש ברוך הוא והדיבור אליו, ונוצרת תנועה: תנועת הנפש אל אלוקיה. בתנועה זו יוצא כח האמונה מהכח אל הפועל והופך מכח פוטנציאלי לכוח קינטי, רושם רשמיו ופועל את פעולותיו.

האמונה טבועה בכל אחד מאתנו, אך לפעמים היא בכמין תרדמת – היא אינה פעילה, אנו מאמינים בתוך תוכנו אך לא באופן פעיל.

גם מי שמאמין בה', יש לפעמים חלקים באמונה שהם רדומים אצלו – לא פעילים כלומר בפונטציאל, לפעמים לא מאמינים מספיק שהכל רק מה' ורק הוא יכול להביא לנו הכל, ועושים השתדלות מוגזמת תוך שכחה לפנות לה' שהוא זה שבידיו הכל, לפעמים בוטחים באנשים שיעזרו לנו ושוכחים שה' הוא זה שיביא לנו את מה שאנחנו זקוקים לו והאנשים הם רק שליחים וכן הלאה. התפילה מפתחת בנו את האמונה שטבועה בתוכנו – ומוציאה אותה מן הכוח אל הפועל – והופכת אותה למוחשית, חזקה ופעילה, היא גורמת לנו להרגיש במוחש שהכל בידי ה', בידיו המפתחות לכל דבר קטן וגדול בחיינו, ורק בו עלינו לבטוח.

וממשיך הרב אפרתי להסביר, שהתפילה מפעילה בנו אמונה אמתית, כי אמונה אין משמעה מחשבה או רגש גרידא, אלא מציאות נפשית של קשר חי עם ה'.

האמונה בפועל – היא צינור שדרכו זורם אלינו שפע מה'

אמונה בפועל היא צינור של קשר רוחני בין אדם לאלוקיו, שבאמצעותו זורם השפע האלוקי. 'כי האדם עץ השדה' (דברים כ יט): ועץ זה שורשו למעלה בעולמות העליונים, ושם מקור יניקתו. האמונה בפועל היא שורש היניקה, הנותן חיים לאילן, בבחינת 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום' (שם, ד, ד). צינור זה של שפע עליון נסתם לעתים תכופות בסערות הזמן כשהאדם עסוק מדי בענייני החומר ושוכח לפעמים שהכל מה'. אותה שעה נפסקת התנועה של האמונה והמצב חוזר להיות סטטי – בכוח פוטנציאלי ולא בפועל.

באה התפילה ומחברת שוב את הקשר שנותק על ידי שהיא  חוזרת ומעוררת את התנועה השופעת של האמונה הפעילה שהיא המקשרת בינינו לבין ה' ודרכה זורם אלינו שפע אלוקי.

לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס, לחץ כאן