מסע בעקבות חכמינו, והפעם: רבי פנחס בן יאיר

1. רבי פנחס בן יאיר היה תנא בדור הרביעי (במאה השניה). היה חותנו של רבי שמעון בר יוחאי, וחי בתקופת רבי יהודה הנשיא.

2. רבי פנחס בן יאיר היה תנא המפורסם בצדקותו הגדולה, ובכך שזכה לניסים גלויים.

3. על אחד מהנסים הגלויים להם זכה, מובא בגמרא: פעם הלך רבי פנחס בן יאיר לאסוף כספים עבור מצוות פדיון שבויים, בדרכו הגיע לנהר שחסם את דרכו. גשר לא היה במקום והמים היו עמוקים מדי.

אמר רבי פנחס לנהר: "נהר, חלוק לי מימיך ואעבור בך. צריך אני לעבור דרכך כדי לקיים מצוות פדיון שבויים". השיב לו הנהר: "אתה הולך לעשות רצון קונך (לפדות את השבוי) – ואני הולך לעשות רצון קוני (שציווה עליי לזרום כאן). אתה, ספק עושה ספק אי אתה עושה (שמא לא יעלה בידו לפדות את השבוי) – אני, ודאי עושה (מקיים רצון קוני שרצוני ללכת בדרכי), מדוע שאבקע מפניך"?

"אם אינך חולק (אם לא תיבקע) אמר שוב רבי פנחס לנהר הסורר, "גוזרנו עליך שלא יעברו בך מים לעולם", מיד נבקע הנהר ורבי פנחס בן יאיר המשיך בדרכו.

4. צדקותו הגדולה השפיע גם על חמורו. בגמרא מבוא שכאשר הגיע פעם למלון הגישו לפני חמורו שעורים למאכל, ולמרות רעבונו הגדול הוא לא נגע בהם. האנשים, שחשבו כי החמור בררן, ניקו היטב את השעורים מכל פסולת ואבנים ושוב הגישו אותם לפני החמור, אך הוא שוב סירב לאכול. הלכו וניפו בידיים את השעורים ושוב אין החמור נגע בהם. כשסיפרו זאת לרבי פנחס, שאל: "שמא לא עישרתם את השעורים?" למרבה ההפתעה, כאשר עישרו את השעורים מיהר החמור לאכול אותם בתיאבון גדול.

5. סיפור דומה אירע כאשר גנבים גנבו את חמורו של רבי פנחס. שלושה ימים היה החמור אצל הגנבים ולא טעם מאומה; כשהבינו הגנבים שהוא עומד לגווע ברעב, שילחוהו לנפשו. החמור הלך בדרך עד ששב לבית אדונו. כשראוהו רבי פנחס ציווה לתת לפניו לאכול, אך החמור מיאן לטעום מן השעורים. רק לאחר שעישרו את השעורים – אכל אותם.

על סיפורים אלו נאמרה האמרה המפורסמת: "אם הדורות הראשונים שקולים כמלאכים, אנו שקולים כבני-אדם; ואם הם שקולים כבני אדם, אנו שקולים כחמורים, אך לא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר.

6. רבי פנחס בן יאיר לימד לתלמידיו את המידות הטובות והדרך הטובה שבה יתנהג האדם: זהירות, נקיות, פרישות (מהבלי העולם), טהרה, חסידות, ענווה, יראת חטא, קדושה, רוח הקודש ותחיית המתים. כה דברי הברייתא: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענווה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים

7. מוזכר בשמו בברייתא: "משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשן ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל. על מי לנו להישען - על אבינו שבשמים". (סוטה מ"ט.)

כששאלוהו פעם תלמידיו אם גם הם יוכלו לערוך נסים ומופתים גלויים כמותו. ענה להם רבי פנחס: "כשתדעו ברורות כי לא עשיתם רעה ליהודי מימיכם, ומעודכם לא ביישתם אדם – תוכלו, אף אתם, לחולל נפלאות כמוני".