דודי לוי: "לא ברור לי למה כחילוני, רק בגיל 24 הכרתי את היהדות"

נעים להכיר

דודי לוי, 49, גרוש ואב לשלושה, גר ביפו, אמן יוצר ומפיק מוזיקלי.

ניצוץ של שורשים

"סבא שלי היה שמש בבית כנסת בירושלים, ובילדותי היה נראה לי שהוא בתפקיד בכיר מאד שם. עד היום עושה לי מאוד טוב להיזכר בזה".

ניצוץ של נוסטלגיה

"בכיתה ז' היתה לי בבית גיטרה קלאסית, אבל כמעט לא ידעתי לנגן עליה. למרות זאת, אני ועוד חמישה חברים מהכיתה החלטנו שאנחנו מקימים להקה. רצינו מאד שתהיה לנו להקה, אז עשינו פגישה ראשונה בקשר ללהקה החדשה, ובה התברר שחוץ ממני אף אחד לא יודע לנגן. וגם אני רק בקושי.

"לא הייתה ברירה, ובפגישה הזו דנו והחלטנו מי ינגן על מה ומה יהיה השם של הלהקה, וממש חילקנו תפקידים. היום מצחיק אותי להיזכר בפרטים קטנים, כמו זה שאף אחד לא רצה להיות בסיסט, כי בימים ההם זה לא היה נחשב. בכל אופן, לקחנו את העניין מאד ברצינות, ואחרי משהו כמו שנה וחצי הלהקה הזאת קמה.

"זה כמעט לא יאמן, אבל מה שתכננו – קרה. כל אחד אשכרה למד לנגן על הכלי שעליו הוחלט שהוא שלו. מעבר לכך, כתבנו טקסטים, הלחנו וניגנו בלהקה שירים מקוריים. הזיכרון הזה עולה בי כל פעם מחדש. אני חושב לעצמי האם הפגישה הזאת היא הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה כבר 40 שנה. אני חושב האם הייתי אדם אחר בלי הפגישה הזאת, וזה הולך איתי כל הזמן".

(צילום: אריאל ואן סטרטן)

ניצוץ של יהדות

"יש המון נקודות ביהדות שאני אוהב ומתחבר אליהן. ומעבר לכך שהן רבות, אני גם לא יכול להסביר במילים את הכל. אבל אחת הנקודות שהכי מרגשות אותי ביהדות היא: 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה'.

"הנקודה הזו בעצם באה ואומרת בצורה ברורה – כל מה שאתה חושב שאלוקים – הוא לא. בכל פעם שאתה מנסה במוחך המוגבל לצייר את אלוקים – תדע שאתה לא באמת יכול. זה מרגש אותי, כי זה מאד מרחיק לכת. כי למעשה אנחנו הולכים אחרי מישהו שאין לנו באמת תפיסה בו. שהוא גבוה מאיתנו לאין שיעור. זו נקודה חזקה מאד, כי היא מראה כמה מסירות יש בעניין הזה".

ניצוץ של השראה

"אברהם אבינו. כי בנקודה מסוימת הוא עשה דבר חשוב מאד ומהפכני. אנחנו נולדנו לתוך התפיסה שאנחנו לא רואים את מי שאחראי על כל מה שקורה פה. אבל עד ימיו של אברהם אבינו – עבודת האלילים הייתה נפוצה מאד מאד. יום אחד לקום ולהגיד שמה שאנשים חושבים שהוא ה' – זה לא, ואת הדבר האמיתי אנחנו לא רואים, זה מהפכני ברמות בלתי רגילות. למעשה, אברהם אבינו הניח את התשתית הרעיונית של עם ישראל.

"מעבר לכך, אני מתחבר מאד לזה שרוב האנשים הגדולים בתנ"ך לא היו אנשים חלשי אופי. הם אנשים שעשו תנועות חזקות מאד בחיים שלהם ובעולם. משה רבנו, למשל, נולד וחי כנסיך, בממלכה הכי חזקה בימים ההם, ואז, קשר פנימי ועמוק שהיה לו לעם ישראל גרם לו לעזוב את כל מה שגדל עליו ולהתחיל לפעול למען עם ישראל. זה משהו שאדם ממוצע לא יכול לעשות.

"אגב, לא ברור לי למה כחילוני רק בגיל 24 הכרתי את היהדות, ורק בגיל הזה התחלתי להבין מה פספסתי. הצגת התנ"ך כמשהו קליל בלבד, עם סיפורים נחמדים מפעם, כמו שלנו הוצג התנ"ך, זה פספוס גדול מאד".

(צילום: אריאל ואן סטרטן)

ניצוץ של מצווה

"סוכות. מהרבה סיבות. בין היתר גם כי נולדתי בסוכות, וגם כי אני אוהב מאד לבנות סוכה בחצר ביתנו. אני אוהב את המסר בסוכות שהכל ארעי, שהכל יכול להשתנות, ששום דבר לא קבוע, וכל מה שאנחנו חושבים שיציב וקבוע בלי אפשרות שישתנה ברגע – זה בעצם התנפחות וחשיבות עצמית. מעבר לכל זה, יש משהו משפחתי נעים מאד בסוכה.

"עם זאת, אני לא יכול להתייחס למצווה אהובה ולא לדבר על יום כיפור. יום כיפור הוא היום הכי מדהים בשנה. זה באמת חג. אני אף פעם לא מפספס אותו. למרות הצום, אף פעם אני לא רוצה שהוא יגמר. ככל שאתה מתעלם מהצרכים הפיזיים של הגוף –קל לך יותר להרגיש את הרוחניות. אפשר בקלות להרגיש איך אוכל מוריד אותך לגשמיות ולקרקע".

ניצוץ של התעוררות

"אלוקים נמצא בכל דבר. גם בתוכנו. האלוקים זה הכל. אני צריך לתקן ולנקות את עצמי כמה שיותר כדי שהאלוקות תפעל דרכי באופן הכי נכון. בכל פעם שאדם מתחבר למשהו פנימי הקיים בו, זה מאפשר לאלוקות להתבטא דרכו ביתר שאת".

(צילום: אריאל ואן סטרטן)

ניצוץ של מסורת

"היהדות היא הדרך שלנו, ושל אבות אבותינו, מדורי דורות. עצוב שאנשים זונחים את הדרך הזו. היהדות היא קו ישר שמגיע עד אלינו, זו המסורת שלנו. הקב"ה הביא אותנו למקום הזה.

"התפיסה החילונית, בקיצוניות שלה, באמת מציקה לי. אני שומע הרבה פעמים את התפיסה החילונית אומרת: 'בואו נתנתק'. ואני פשוט לא מבין את זה. מדובר באוצר של חכמה, והרבה מעבר לכך. אנשים פשוט לא יודעים מה הם מפסידים.

"עם זאת, אני יכול לומר שכיום לאנשים מסוימים קשה מאד להפריד בין היהדות לבין ההתנהלות הפוליטית של מי שמייצג זרמים מסוימים שקיימים בה. זו הפרדה שלדעתי חייבים לעשות. אפשר להתחבר ליהדות ולאהוב אותה, גם אם לא מסכימים עם כל המעשים של אנשים מסוימים.

"אנשים יכולים לאבד את כל העולם הרוחני שלהם בגלל חבר כנסת מסוים שלא בא להם טוב. צריך להבין שהאנשים הללו סך הכל עושים את התפקיד שלהם בתוך המגזר שלהם, וזה בסדר, אבל זה לא אומר שהם היהדות. בעוד כמה שנים חבר הכנסת הזה יהיה עפר ואפר. אז מה הוא חשוב לעומת החכמה היהודית והאור הגדול שיש בתורה שלנו?

"מעבר לכך, אני לומד כבר 17 שנה את שיטת ימימה, ורואה בבירור את ההשפעות שיש ללימוד הזה על החיים והיצירה שלי. בין יתר הדברים, למדנו שאדם תמיד צריך להיות במצב של שליחות, במצב שבו הוא עושה מצוות. כך הוא למעשה עושה את תפקידו בעולם הזה בצורה הטובה ביותר. לאחרונה, אחרי הרבה שנים שאני לומד, פתאום ראיתי שהלימוד מוצא את עצמו יותר ויותר ביצירה שלי, וזה משמח אותי מאד".