"זוגיות" ו"טראומה מורכבת", הילכו שניהם יחדיו?

כיועצת שנים רבות, דרך מחלקת שלום בית בהידברות, אני מקבלת מידי חודש פניות רבות לטיפול במגוון בעיות. פעמים רבות אני מתמודדת עם השאלה האם זוגיות יכולה לפעול עם טראומה מורכבת, ובסיכומו של דבר, הדבר הינו בהחלט שייך. אמנם אין הדבר פשוט, אך מאתגר ואפשרי בעז"ה, רק חשוב לפנות לאנשי מקצוע מוסמכים.

נועה ויהודה, נשואים 10 שנים פלוס שלושה ילדים, הופנו אלי לאחר אבחון ע"י מחלקת שלום בית בהידברות. נועה התחילה לספר שהיא מרגישה "כמו בחדר מלא מים, והיא הולכת וטובעת". לדבריה "יהודה יכול לסגור את ברז המים, אך משום מה אינו עושה זאת". היא סיפרה שהוא לא קשוב לצרכיה הרגשיים, ולא מצליח לתת לה את הערכה, וההקשבה להם היא זקוקה.

מאידך, יהודה סיפר שהוא משתדל מאד, אך אינו מבין את צרכיה, ונראה לו שהיא מגזימה בדרישותיה ממנו. נועה בקשה להיפגש עמי לבד, ואז היא סיפרה על המשבר בו היא נמצאת עם יהודה, ועל כך שיש לה מחשבות לא רצויות שאין כאן המקום לפרטן.

עובדה זו של כאלה מחשבות שליליות מדליקה אצלי מניסיוני "נורה אדומה". ברור לי כי יש לברר כיצד מגיעה אישה למחשבות שליליות כאלה. בבירור שעשיתי עם נועה היא סיפרה על חייה כילדה וכנערה צעירה. סיפרה על כך שעברה במשך כמה שנים פגיעה בתוך המשפחה.

אחד האתגרים בתחום הזוגיות הוא כאשר אחד מבני הזוג נפגע מ"טראומה מורכבת". טראומה מורכבת (CPTSD) היא תוצאה של טראומה חמורה החוזרת ומתמשכת, בה הקורבן הינו במצב של שבי או שליטה בידי המתעלל. טראומה כזו נוצרת בדרך כלל מתוך אלימות או התעללות וניצול בתוך המשפחה. ככל שהטראומה מתרחשת בגיל צעיר יותר, ועל ידי אדם משמעותי יותר (ההורים משמעותיים יותר מהאחים, לדוגמא), כך יהיו נזקיה להתפתחות האישיות של הנפגעת קשים יותר. לטראומה מורכבת ריבוי סימפטומים הכוללים שינויים רגשיים, הפרעות אכילה, דיכאונות, נטיות לפגיעה עצמית, התנהגות ממכרת וכפייתית, עיוותי חשיבה והתנהגות, הפרעות קשב, וכן התנהגות קיצונית או מסוכנת, קושי ביחסים, שינויים בזהות, הפרעות דיסוציאציה, ניתוקי חשיבה והפרעות חשיבה. כל נפגעת והתופעות שלה.

אחת ההשלכות הבולטות של "טראומה מורכבת" היא בתוך מערכות יחסים בין אנשים, וגם עם האנשים הכי קרובים (הורים, בני משפחה וכדומה). כי הנפגעת תחוש קושי רב במתן אמון בסיסי, וממילא זה פוגע בעיקר במערכות יחסים קרובות. אך הטראומה הכי מורכבת, ואיתה מתמודדת מחלקת שלום בית, היא בקשר הזוגי במערכת הנישואין ובקשר האינטימי והפיזי. האתגר של נפגעת "טראומה מורכבת" ובן הזוג לקיים מערכת זוגית יציבה וטובה הוא גדול. אפשר לדמות  את האתגר הזה למי שמחזיק אגרטל קריסטל שנשבר, ורסיסיו הודבקו מחדש. צריכים כל כך הרבה עדינות, רגישות וכבוד בתוך מערכת זוגית מאתגרת כזו, הרבה יותר מאשר בכל מערכת זוגית אחרת. הבעיה היא שנפגעות הטראומה הרבה פעמים לא מודעות בכלל למצב שבו הם נמצאות, והן לא מקשרות בין הסימפטומים הרבים שהם חוות כיום לטראומה שעברו בעבר, בפרט כשבן הזוג לא יודע או מודע למצב העכשווי ולהיסטוריה הרגישה של בת זוגם.

ישבתי עם נועה, ובכמה מפגשים הבנו יחד כיצד מה שעברה בצעירותה משפיע על חייה ועל תפיסתה את העולם ואת מערכות היחסים בהם היא נמצאת. נועה עברה תהליך טיפולי שסייע לה בתובנות על המתרחש אתה ובחייה. במהלך השיחות הצליחה נועה להיגמל מהמחשבות השליליות שלה, והחלה להבין טוב יותר איך לקיים מערכת יחסים תקינה עם בן זוגה. יהודה הצטרף בשלב זה לשיחות, ויחד הם למדו איך למלא אחד את הצרכים של השני, וכיצד לקיים מערכת זוגית מיטיבה. יהודה למד להקשיב, להכיל, ולתת לנועה את מה שהיא צריכה ולא רק את מה שהוא חושב שהיא צריכה. במקביל, נועה למדה גם היא להקשיב ליהודה ולצרכיו, לראות בו בן זוג שווה ערך שניתן לסמוך עליו, לכבד אותו ולקבל אותו כפי שהוא, גם עם החלקים הפחות טובים שלו.

כאן חשוב לשמוע למסר שאני מעבירה ללא הרף על ידי מחלקת שלום בית: אם נפגעתם מ"טראומה מורכבת", ומתרחשים אצלכם כל מיני דברים בחיי הזוגיות, ואין לכם ממש הסבר לגביהם – קחו בחשבון שיתכן ומדובר בסימפטומים של הטראומה, גם אם אתם לא מזהים את ההקשרים. בטיפול נכון תוכלו לקבל תמיכה ולזהות את כל "המפה", תחברו את ההקשרים ותוכלו גם אתם ללמוד להתמודד טוב יותר ואף לרפא את הכאבים.

טיפ לקידום הזוגיות: קודם כל מקשיבים לבן הזוג, נותנים לו המון כבוד ומקום. יוצרים לו מקום גם אם הוא לא יודע לבקש (מה שקרוי בעגה המקצועית "בן זוג מרצה"). לא מכריחים אותו לכלום ולא כופים עליו כלום, כי זה שחזור הטראומה. מדברים, מבינים ומכילים את הכאב והקושי של בן הזוג, ונותנים מקום לסבל שבת הזוג עברה. אל תגידו לא נורא, זה היה לפני זמן רב. צריך להבין שבשביל בת הזוג שלכם מדובר בשואה פרטית שהיא עברה, תכבדו את זה. כדאי לפנות ליעוץ מקצועי לקבל עזרה והדרכה.

גם אם החיים שלכם רגועים על מי מנוחות, אבל מריח לכם שכזה דבר קרה ח"ו לאחד מילדיכם, שאולי הילד שלכם עבר טראומה מורכבת, אל תתעלמו! אל תגידו שזה יעבור והוא יתגבר, אל תבקשו ממנו לסלוח או לשכוח. גם אם אתם לא רואים איך הטראומה קיימת ומשפיעה על רבדים רבים בחייו של ילדכם, כדאי מאוד לקחת לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע המתמחה בתחום הטראומות המורכבות, וכדאי שגם תעברו הדרכה בעצמכם כיצד לנהוג עם הילד או הילדה.

מרב שפרה בקשי היא יועצת ומטפלת במחלקת שלום בית של הידברות.

לפניות למחלקה ליעוץ והכוונה ולהזמנת סדנאות אל סלון ביתכם – 073-222-1310