התנגדתי לדת בכל כוחי, עד ש...

הרב אריה שכטר בסיפור מופלא: "לפני עשרים שנה קרה לי סיפור מענין. הוזמנתי להרצאה באשקלון, כדי למלא את מקומו של רב אחר שלא יכול היה להגיע. כשהגעתי למקום, פנה אלי יהודי, עם כיפה גדולה לראשו, עטור בזקן ובפאות, ואמר לי: 'כבוד הרב, הגעת משמים! כבר זמן רב שאני מחפש לספר לך את סיפורי'.

אלו היו דבריו של היהודי: "אשתי התקרבה ליהדות. היא השתתפה בכמה סמינרים. בכל פעם היא ניסתה 'לסחוב' גם אותי, אך אני התנגדתי בכל כוחי.

"המקסימום שהסכמתי היה להסיע אותה עד לפתח המקום בו התקיים הסמינר, ובהגיעי לשם הייתי בורח מהמקום כמו טיל. היתה לי שנאה עצומה לדת.

"באחת הפעמים שהסעתי אותה, היא ממש התחננה בפני שאכנס רק להרצאה הראשונה. בלית ברירה הסכמתי. אך מיד כשהמרצה החל לדבר, הציפו אותי כל הנוגדנים שהיו בדמי לדת. לא יכולתי להמשיך לשבת ולסבול, ויצאתי החוצה. הסתובבתי בחוץ כעוס עד עמקי נשמתי. כעסתי עליה וכעסתי על עצמי, על שהסכמתי להיכנס להרצאה.

"ואז הרגשתי יד מונחת על כתפי", ממשיך היהודי לספר לרב שכטר. "היה זה יהודי עם זקן, מאותם אלו ששנאתי, והוא פנה אלי בחום ובחביבות: 'אני מבחין שאתה נתון בסערת רגשות. אנא, ספר לי מה מעיק עליך? אם אתה זקוק למשהו, אשמח מאוד לנסות ולעזור לך'…

"לפתע הרגשתי איך כל השנאה שלי יורדת, נמסה, נעלמת… המילים הטובות האלו חיממו את ליבי. הרגשתי שהיהודי הזה מדבר אלי מתוך אהבת ישראל אמתית.

"החלטתי לשוב ולהיכנס להרצאה. ההרצאה הזאת הובילה אותי להרצאה נוספת, וכך הגעתי למה שאני היום – שומר תורה ומצוות", סיים היהודי את סיפורו האישי.

פנה אליו הרב שכטר, באמרו: "הסיפור שלך בהחלט מעניין מאוד, ויש בו מוסר השכל גדול, אבל מדוע היה חשוב לך לספר אותו דווקא לי?"

"כבוד הרב", השיב היהודי בלהט. "היד החמה שהונחה על כתפי- היתה היד שלך"…"מה שמילה טובה יכולה לחולל, מה שאהבת ישראל יכולה לגרום. לשבור את כל המחיצות", מסיים הרב שכטר את דבריו, ומוסיף: "שאלו פעם את האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זצ"ל: "מה אתה עושה אם מישהו לא אוהב אותך?", הוא השיב: "אני אוהב אותו, ואוהב אותו, ואוהב אותו, עד שהוא אוהב אותי. אין לו ברירה אחרת"…

מדברים פתוח עם הרב אריה שכטר. והפעם: למה חייבים לקיים מצוות?

מתוך 'אריה שאג', ספרו המרתק של המגיד הרב אריה שכטר זצ"ל.