רוצים להיות כל היום במצב של הרפיה? קבלו פטנט מדהים 

במאמרים הקודמים עסקנו בכוח המיוחד של תחילת היום, ובמיוחד בכח האדיר ועצום של מחשבה הראשונה שהאדם מהרהר בה בעת שקם מהשינה, שמהווה פתיח ובסיס לכל המחשבות שבמשך כל היום כולו.

סיבת הדבר היא שכיוון שבעת שכח המחשבה מתחיל לפעול לראשונה בתחילת היום, הוא אינו מושפע משום מחשבה קודמת, אלא מהכח השורשי של המחשבה, הנקרא בלשון החוקרים הקדמונים "כח ההיולי" – הכח העמוק ביותר של המחשבה, ולכן במידה ומנצלים אותו כראוי – למחשבת עיון אודות מציאות הבורא וגדלותו, הוא יכול להוות כח הנעה אדיר למשך כל היום, וכהדרכתו של המגיד ממעזריטש כי על האדם לעבוד את ה' עם המחשבה הראשונה שנופלת במחשבתו בקומו משנתו.

מהו, בעצם הכוח ההיולי, שהוא הכח השרשי של המחשבה?

חשוב להבין כי כח ההיולי הוא לא רק כח השרשי של המחשבה, אלא הכוח השרשי של כל הכוחות הקיימים בעולם, כולל הכוחות החומריים ביותר ושנראים לעינינו בצורות אלו ואחרות של ארבעת חלקי הבריאה – דומם צומח חי ומדבר.

למרות שכוח ה'היולי' של המחשבה הוא בעיקרו רוחני לגמרי, הוא בא לידי ביטוי בהשפעה ישירה על טבע הבריאה, כך שגם לבריאה החומרית ישנו כוח 'היולי', כלומר חומר בסיסי חסר צורה, המשמש כעין חומר גלם שממנו מורכבים כל הנבראים כולם, על כל ארבעת חלקי הבריאה המוזכרים.

כוח זה ידוע כיום בשם ה'אטום', שהינו היחידה הבסיסית הקטנה ביותר של כל החומרים והגופים שבטבע הבריאה, שלא ניתן לחלקה עוד מבלי לאבד את תכונות החומר. חומר זה נברא מיד בראשית הבריאה, כמו שפירשו רבותינו הראשונים את הפסוק "והארץ היתה תוהו ובוהו", כי הכוח המכונה 'בוהו' הוא הכח המוגדר לפי לשון הרמב"ן כ"כח ממציא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון". יש לציין כי הגדרתו של הרמב"ן נכתבה שנים רבות לפני שהגיעו חכמי המחקר למסקנות אלו ונתנו להם את השמות הידועים כיום.

מידע נוסף על מציאות הבריאה, שנמסר לנו על ידי הבעל שם טוב היא, כי התחדשות הבריאה יש מאין היא מדי רגע ברגע ממש, שכן הכח האלוקי שהקדוש ברוך הוא השפיע לצורך קיום העולם בששת ימי בראשית, הוא המקיים ומחדש מדי רגע ברגע את הנברא, כשלכל נברא ישנו כח אלוקי מיוחד המותאם לפי תכונותיו המיוחדות, והמושפע אליו דרך שמו בלשון הקודש, שהוא יעודו הרוחני. קיומו של כל נברא רק בכוח האלוקי והרוחני שבו, ומכיון שכך נמצא כי הכח הרוחני הוא המחדש מדי רגע ברגע את הנברא.

כשם שכח האטום נעלם מעינינו, גם כח המחשבה הוא רוחני ולא חומרי. כאשר כח המחשבה עוסק במציאות מסויימת, הוא מקבל צורה בהתאם למציאות זאת. כך למשל כאשר אנו עוסקים במחשבתנו באופיו ומעשיו של אדם מסוים, מקבל כוח המחשבה צורה בהתאם למציאותו של אדם זה, ואז מחשבתנו מושפעת באופן ישיר מאותו אדם, לטוב ולמוטב.

המתנה הגדולה שבשנת הלילה: הרפית כוח המחשבה

כיון ששורשה של המחשבה היא בכח אלוקי הנקרא "כח ההיולי", ככל שהמחשבה עוסקת בדברים חומריים יותר, כך היא מקבלת צורה חומרית יותר, ומתרחקת מהמקור השרשי שלה – המקור האלוקי, דבר הגורם לה לאבד מכוחה ולגרום עייפות ותשות כח לאדם החושב, וככל שהמחשבה עוסקת בדברים רוחניים ומופשטים כך היא חוזרת למקור השרשי שלה, דבר המעניק כוחות מחודשים לחושב.

ועתה נשוב למתנה הגדולה שבשנת הלילה, ולתוצאותיה הבולטות – הרפיית כוח המחשבה, והתחדשות כל כוחות הגוף. המגיד ממעזריטש מסביר, כי בעת השינה בכלל, ובעת החלום בפרט כוח המחשבה חוזר לכוח השרשי - ה'היולי' שלו: הוא אינו מושפע מכל צורה חומרית כיוון שהעיניים עצומות ואינן רואות את הצורה החיצונית של החומר, ואינן מושפעים מהכללים הרגילים של החומר שהם הגבלת מקום וזמן. באותו זמן האדם מסוגל לערבב בין תקופות שונות בחייו, בין מקומות שונים, כך שדמות שהופיעה בימי ילדותו יכולה להופיע במשולב עם דמות הקשורה לתקופה העכשווית בחייו, כשמקומות הרחוקים זה מזה כרחוק מזרח  ומערב משתלבים יחדיו, וכשמעשים שאינם אפשריים משום בחינה פיזית מתבצעים בדרך כל שהיא בקלות יתירה בדמיונות החלום.

בשפת חז"ל, השורש ח.ל.ם. משתייך למשפחת מילים שקשורה לבריאות והתחדשות, כך שהמילה "חָלִים" משמשת בלשון חז"ל לאדם בריא בנפשו או בגופו, וניקוד ה'חולם' מאותיות האל"ף בי"ת משמש לפי תורת הקבלה למערכת בריאות הנפש הקשורה לקשר בין כוחות הנפש לשורש שלהם – כח התענוג שבנפש.

על פי זאת, מסביר המגיד ממעזריטש, מובן כי גם התואר "חלום" קשור ללשון חוזק, כיוון שהוא מחזק את כח המחשבה הרוחני, והחיות הפנימית, אשר בא כתוצאה מהחיבור בין כח המחשבה של האדם לכח השורשי שבו שבשלב הראשון של השינה הקודם לחלום. הדמיונות שבחלום שתמיד קשורים להרהורי לבו של האדם, אינם אלא ביטוי למציאות זאת – התנתקות של כח המחשבה ממגבלות החומר, וחיבורו ל'כח ההיולי' של המחשבה.

המפתח להרפיית הנפש: חיבור כוח המחשבה לשורשו

לפי מחקרים רבים החלום, שמתחיל כשעה וחצי לאחר תחילתה השינה, מעמיק את השינה ומשביח את איכותה, וגורם בסופו של דבר לרעננות מחודשת בעת היקיצה ובמשך כל שעות היום.

נמצא כי בשלב היקיצה, האדם בעצם חוזר למצב של התפשטות כח המחשבה מ'כח ההיולי' שלה, לעסק בענייני החומר, על כל מגבלותיו וחסרונותיו העצומות, שהם גורמות בסופו של דבר לכיווץ כח המחשבה וללחצים הנגרמים על ידי תהליך זה.

כאן נמצא, איפה, מפתח נפלא להרפיית הנפש. כשנחבר את כח המחשבה שלנו לכח השורשי שלו, הנקרא 'כח ההיולי', ולא ישקע בתוך מגבלות החומר.

אם נוסיף ונעמיק במחשבתנו ונתחבר בחזקה לכח האלוקי של הבריאה, ונקבע אותו במחשבתנו בבירור כמציאות האמיתית של הבריאה, יקל עלינו מאוד להיות מקושרים במשך כל היום כולו לכח האלוקי של הבריאה, ולהישאר במצב של הרפיה מליאה ובריאה, דבר שישנה את חיינו לטובה באופן בולט.

כדי לחזק את ההתקשרות ל'כח ההיולי' של הבריאה, ניתן לדמיין לעצמינו את התחדשות הבריאה שמדי יום ויום, ובעוד אנו חושבים על מילות התפילה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", אנו מתארים לעצמינו את הבריאה כולה בעודה קיימת רק בכוח ה'היולי' – בכח ה'אטום', ואת הבורא המחליט בטובו לחדש את הבריאה מתוך רצונו האין סופי להטיב לנבראים כולם, על ידי שיקבלו את מלכותו וימליכו אותו בכל מקום זמן ומצב.

כשנרגיל את עצמינו לראות את הבריאה כולה כהתפשטות תמידית של טוב הבורא, נוכל להתחבר לטוב האין סופי שבבריאה ולהחדיר את הטוב הזה לתוך לבנו.

הרב יהודה וינגרטן הוא יו"ר מכון יסוד החסידות וארגון "יסודות החינוך". Y3268992@gmail.com