ונשמרתם
מדריך צעד אחר צעד – החייאת ילדים ותינוקות
מהם ההבדלים בין החייאת מבוגר לבין החייאה של ילדים ותינוקות? עד איזה גיל המטופל נחשב "תינוק"? כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להציל חיים
- סמדר חדד
- פורסם כ"ג אלול התשע"ח |עודכן
חשוב! מדריך זה אינו קורס עזרה ראשונה, ואינו מקנה רישיון חוקי להגיש עזרה ראשונה. המידע מובא להעשרה ולהפניית תשומת הלב, מומלץ מאוד לעבור קורס עזרה ראשונה. בכל מקרה חירום רפואי יש להיוועץ במומחה!
אם סיטואציה של מבוגר מחוסר הכרה מחסירה פעימה מליבנו, הרי שפעוט מחוסר הכרה מחסיר שתי פעימות. אנו משקיעים המון אנרגיה ומחשבה כדי להגן על הקטנטנים הללו, ומייחלים שלעולם לא נגיע למצב חירום, ובכל זאת, חשוב מאוד לדעת מה עושים במצב חירום, ולא לטמון את הראש בפחד. לפעמים עצם הידיעה מה עלינו לעשות במצב חירום, יש בה כדי להרגיע ולנסוך ביטחון.
התפילה שלי היא: שתקראו את המדריך, אבל אף פעם לא תצטרכו להשתמש בו...
החייאת ילדים ותינוקות היא מצב נדיר יחסית למבוגרים. בעוד מבוגרים "הספיקו" לצבור היסטוריה רפואית, מערכות הגוף של ילדים קטנים עובדות במלוא המרץ.
ההבדלים בין ביצוע ההחייאות נובעים ממבנה גוף שונה, ומהגורמים השונים שהובילו להחייאה.
במדריך זה נסביר כיצד לבצע החייאה, בדגש על ההבדלים בין החייאת מבוגר לבין החייאת ילד ותינוק.
הסיבה שילד או תינוק יגיע למצב החייאתי היא לרוב על רקע בעיה במערכת הנשימה.
מבנה גופו קטן יותר, עדין יותר, ואנו נפחית מהעוצמה על מנת להצליח בהחייאה.
החייאה היא פעולה מצילת חיים, הניתנת לאדם הסובל מקריסה של מערכות "משולש החיים" (מערכת הנשימה, מערכת העצבים ומערכת הלב וכלי הדם) ומטרתה לשמור על רמת חמצון סבירה בגוף, ובעיקר לשמור על לחץ דם מינימלי ולמנוע היווצרות קרישי דם, עד לקבלת טיפול מתקדם.
פעולה מהירה עשויה להציל חיים!
במדריך הקודם הרחבנו על החייאת מבוגר, מומלץ לקרוא על מנת לקבל תמונה שלימה.
מדריך זה נכתב על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי האחרונות. הנחיות אילו עשויות להשתנות מעת לעת. ילד הינו אדם מגיל 1-8. תינוק הינו אדם מגיל חודש עד שנה. הגדרות הגיל אינן מוחלטות, ויש להתחשב בגודל הילד.
- בטיחות –
הדרך הטובה ביותר לטפל במצב חירום אצל ילד ותינוק, היא למנוע אותו!
הרחיקו מילדים קטנים כל חפץ או מאכל שעלול להיתקע בקנה הנשימה. לדוגמא: בלונים, נקניקיות, מלפפונים, ענבים (כשאינם חתוכים לאורך) חלקי צעצועים. בתינוק, הקפידו להרימו לאחר ההאכלה על מנת שיוציא אוויר ממערכת העיכול. אל תאפשרו לו להיות בקרבת מים ללא השגחה. ככלל, השגחת מבוגר תמיד מומלצת. נסו להביט סביבכם מנקודת מבט של ילד, האם יש משהו שעלול לסכן אותו?
סביבה בטוחה: כמו בעת טיפול במבוגר, נבדוק שהסביבה בטוחה עבורנו ועבור הנפגע. בטיחות המטפל קודמת.
- בדיקות הכרה –
לילד, בדיקת ההכרה תיעשה בדיוק כמו למבוגר.
בדיקת הכרה מילולית: כדי לדעת האם הנפגע מחוסר הכרה, נשמיע רעש ונצפה לתגובה. נקרא לו: "ילד נחמד? קרה משהו? אתה זקוק לעזרה?". חשוב לקרוא בקול רם ליד פניו של הנפגע (אולי שמיעתו אינה חזקה?), נמחא כף ליד אוזניו (אולי אינו דובר עברית?).
בדיקת הכרה פיזית: נצבוט (בעדינות) בשרירי הטרפז הממוקמים בין הכתף לצוואר, ונצפה לתגובה.
אם לא קיבלנו תגובה – תזוזה או דיבור – הנפגע יוגדר: מחוסר הכרה.
לתינוק, נבדוק בצורה שונה.
בדיקת הכרה מילולית: כדי לדעת האם הנפגע מחוסר הכרה, נשמיע רעש ונצפה לתגובה. אצל תינוק התגובות תהיינה מינוריות, בהתאם ליכולותיו. נקרא לו: "תינוק מתוק! אתה זקוק לעזרה?". בגיל זה הם לא תמיד יגיבו לדיבור, לכן נשמיע צליל, נמחא כף.
בדיקת הכרה פיזית: נעביר אצבע ונשפשף מעט כף רגל חשופה. כל עוד התינוק אינו הולך, כף רגלו רגישה למגע. לא נצבוט בשריר הטרפז, זה עלול להיות כואב מידי עבור תינוק, מה גם שבגיל הזה הם כל כך קטנטנים, שבקושי ניכר הצוואר, שלא לדבר על טרפז..
אם לא קיבלנו תגובה – מבט, תזוזה, לפי גילו ויכולותיו של הנפגע – הנפגע יוגדר: מחוסר הכרה.
- הערכת נשימה – האם הוא נושם?
הטו אוזן לכיוון אפו של הנפגע. במקביל הביטו על בית החזה. אצל תינוקות בעיקר, הביטו גם על הבטן. האם אתם שומעים קולות שאיפה ונשיפה? האם אתם חשים ביציאת האוויר מהאף? האם אתם רואים את בית החזה \ הבטן עולים ויורדים?
תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם לפעמים נושמים בצורה לא סדירה. לא להיבהל, זה תקין לגמרי!
התרכזו, ובדקו במשך 10 שניות.
אם כל התשובות שליליות, הרי שהנפגע לא נושם. אם הוא נושם נשימות מוזרות, הוא גם כן נחשב כלא נושם. תינוק או ילד כחול יחשידו אותנו כלא נושמים.
מחוסר הכרה, לא נושם, השלב הבא הוא החייאה.
- הזעקת עזרה –
גם בהחייאת ילד ותינוק, חשוב להזעיק עזרה במהירות. אבל אם אין אדם נוסף שיכול להתקשר לכוחות ההצלה, ניצבת בפנינו השאלה: להתחיל החייאה, או לטלפן לעזרה?
אם ההחייאה תתבצע בלי השתהות, יש סיכויים טובים שהילד ייצא ממצב החירום במהירות וללא נזק. לכן בניגוד להחייאת מבוגר, אם אנחנו לבד, ואין מישהו שיכול לטלפן במקביל להחייאה, נתחיל בהחייאה.
לאחר שתי דקות של החייאה, נאלץ להפסיק ולהזעיק עזרה.
כמובן, נוכל להיעזר ברמקול, על מנת להשאיר ידיים פנויות ולהמשיך בעיסויים.
איך להזעיק עזרה?
תארו בקצרה את המצב (ילד כבן 5 ללא הכרה ונשימה).
תנו את מספר הטלפון (אם השיחה תתנתק, יוכלו לחזור אליכם).
תנו כתובת מדויקת (עיר, רחוב, מספר, כניסה, קומה. אם אתם נמצאים ביחידת דיור נוסח ימינו, שאין לה מספר מדויק, ציינו זאת!).
ספרו אם יש צורך בכוחות נוספים (האם צריך גם משטרה? חילוץ? כיבוי אש?).
ענו לשאלות המוקדן (גם אם השאלה נראית לכם "חופרת" ומיותרת).
אם אפשר, שלחו מישהו שימתין למטה לכוחות ההצלה (כך תחסכו זמן יקר).
- דפיברילטור –
דפיברילטור AED הינו מכשיר אוטומטי שנותן שוקים בעת הצורך. המכשיר מעלה את אחוזי ההצלחה של ההחייאה בעשרות אחוזים!
המכשיר קל לתפעול בידי כל אחד, ויש דפיברילטורים מיוחדים לילדים ותינוקות. אך אם יש ברשותכם רק דפיברילטור למבוגר, הוא עדיין יכול להועיל. הדביקו מדבקה אחת מקדימה בבית החזה, ומדבקה שנייה על הגב מאחור.
את המדבקות יש להדביק ישירות על העור. בזמן נתינת שוק היזהרו מלגעת בנפגע, וכן הרחיקו חפצי מתכת ממגע עם הנפגע.
בישראל חייב כל מקום ציבורי שבו מבקרים מעל 500 איש מידי יום, להחזיק דפיברילטור.
אם אתם נמצאים בקרבת מקום כזה, שלחו מישהו להביא את המכשיר. ברגע שהוא יובא, חברו אותו מיד.
בינתיים, אל תשבו בחיבוק ידיים.
- עיסויים –
אי אפשר להפריז בחשיבותם של העיסויים.
הורידו את הנפגע לרצפה, או למשטח קשיח אחר ושבו על הברכיים לצד הנפגע. בעת החייאת תינוק או ילד קטן תוכלו להניחו על שידה או שולחן, אך היזהרו מאד שלא ייפול!
החייאת ילדים:
כיון שמדובר בילד, לא נפעיל את כל כובד משקלינו...
לחצו ביד אחת, במרכז בית החזה. לחצו חזק ובקצב של כמאה לחיצות בדקה. הלחיצות צריכות להיות בעומק שליש בית חזה של הנפגע.
החייאה של מטפל אחד:
אם אתם מנשימים (כפי שיוסבר בעוד שני סעיפים), לחצו שלושים לחיצות, ואחר כך פתחו נתיב אוויר, והנשימו פעמיים. חזרו על פעולות אילו (עיסויים, פתיחת נתיב אוויר, הנשמות)
אם אינכם מנשימים, עשו עיסויים בלבד.
החייאה של שני מטפלים:
אם אתם מנשימים (כפי שיוסבר בעוד שני סעיפים) לחצו חמש עשרה לחיצות, ואחר כך פתחו נתיב אוויר, והנשימו פעמיים. חזרו על פעולות אילו (עיסויים, פתיחת נתיב אוויר, הנשמות) עשר פעמים – שתי דקות, כשמטפל אחד אחראי על העיסויים, והשני, על פתיחת נתיב האוויר וההנשמות. לאחר שתי דקות, התחלפו.
אם אינכם מנשימים, לחצו מאתיים לחיצות (שתי דקות), והמטפל הנוסף יהיה אחראי על פתיחת נתיב האוויר. לאחר שתי דקות התחלפו.
למה בהחייאת ילד על ידי שני מטפלים, היחס בין עיסויים להנשמות יהיה 15:2 ולא 30:2?
כפי שהסברנו, רוב ההחייאות על ילדים ותינוקות הן על רקע נשימתי. לכן יש חשיבות מיוחדת להנשמה שעשויה לתרום להצלחת ההחייאה.
החייאת תינוקות:
לחצו בשתי אצבעות, במרכז בית החזה. כן, שתי אצבעות יעשו את העבודה. לחצו חזק ובקצב של כמאה לחיצות בדקה. הלחיצות צריכות להיות בעומק שליש בית חזה של הנפגע.
החייאה של מטפל אחד:
אם אתם מנשימים (כפי שיוסבר בעוד שני סעיפים), לחצו שלושים לחיצות, ובמקביל שמרו על נתיב אוויר פתוח, ואז הנשימו פעמיים. חזרו על פעולות אילו (עיסויים+ שמירה על נתיב אוויר פתוח, הנשמות).
אם אינכם מנשימים, עשו עיסויים ובמקביל שמרו על נתיב האוויר פתוח במהלך כל ההחייאה.
החייאה של שני מטפלים:
אם אתם מנשימים (כפי שיוסבר בעוד שני סעיפים) לחצו חמש עשרה לחיצות, ובמקביל פתחו נתיב אוויר. לאחר חמש עשרה לחיצות, הנשימו פעמיים. חזרו על פעולות אילו (עיסויים+ פתיחת נתיב אוויר, הנשמות) עשר פעמים – שתי דקות, כשמטפל אחד אחראי על העיסויים, והשני, על פתיחת נתיב האוויר וההנשמות. לאחר שתי דקות, התחלפו.
אם אינכם מנשימים, לחצו מאתיים לחיצות (שתי דקות), והמטפל הנוסף יהיה אחרי על פתיחת נתיב האוויר. לאחר שתי דקות התחלפו.
- פתיחת נתיב אוויר –
סילוק הפרשות: הציצו בפה הנפגע.
האם הבחנתם בגוף זר? חנק מגוף זר הוא גורם נפוץ בהחייאות ילדים ותינוקות. אם הבחנתם בגוף זר, וביכולתכם לסלק אותו, עשו זאת בזהירות רבה!
אם עולות הפרשות מפיו של הנפגע, סלקו אותן בכל שלב בהחייאה! כמובן רק עם כפפות. פתחו את פה נפגע, הטו את ראשו הצידה, וסלקו הפרשות, אם ישנן. כשמדובר בתינוק, לעיתים ניתן פשוט להרימו בזהירות, ולהטות את גופו כך שההפרשות יצאו החוצה לבד.
הטיית ראש לילדים: הטו את ראש הנפגע אחורנית (סנטר לכיוון המצח), כמו למבוגר.
הטיית ראש לתינוקות: קנה הנשימה של התינוק שונה משל מבוגר. הוא עלול להיחסם אם נטה את ראשו יותר מידי אחורה. הניחו כף יד מתחת לעורפו, כך שראשו יתרומם עד לתנוחה הנקראת "מבט לשמיים". עיני התינוק מופנות למעלה, לתקרה, בצורה ישרה.
- הנשמות –
כפי שכבר הסברנו, מחלות מדבקות עלולות לעבור מהנפגע אל המטפל. היום, לא מומלץ לבצע הנשמות ללא מסיכה ייעודית. כמו כן מומלץ להנשים רק במידה ואתם מיומנים בכך. יש מסיכות בגדלים שונים לפי גודל הנפגע.
הנשימו שתי הנשמות באופן הבא:
אחזו את הראש מוטה אחורה – לילד, או בתנוחת "מבט לשמיים" – לתינוק, בזמן ההנשמות. הנשימו במשך שנייה לעליית בית חזה, המתינו שתי שניות והנשימו שוב.
חשוב! ריאותיו של פעוט קטנות ומכילות פחות חמצן, אסור לנשוף בכל הכוח! הנשימו בעדינות, עד לעליית בית חזה בלבד!
חזרו מיד לעיסויים, גם אם לא הבחנתם בעליית בית החזה.
בזמן החייאת ילד, אם אינכם מנשימים, אל תעצרו את העיסויים על מנת לבצע הטיית ראש. אם יש אתכם אדם נוסף, בקשו ממנו לבצע זאת. בקשו ממנו להחזיק את הראש מוטה במשך כל ההחייאה.
בזמן החייאת תינוק, גם אם לא מנשימים, מטפל בודד יכול לעשות עיסויים ובו זמנית לשמור על נתיב האוויר פתוח. כף יד אחת מונחת מתחת לעורף התינוק ותומכת בראש, כשאצבעות היד השנייה עושות עיסויים.
ככלל, הימנעו ככל הניתן מהפסקות ברצף העיסויים!
עד מתי לעשות החייאה?
עד הגעת צוות רפואי בכיר שאומר לכם להפסיק. או לחילופין אם קורה לכם הנס והנפגע מתעורר לחיים, מתחיל לנשום, ויחד אתו גם אתם נושמים לרווחה...
"כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא".