דובי וינרוט: "מה יהיה מחר? אני לא יודע, אבל אני מודה על היש עכשיו"

דובי וינרוט העניק ראיון מיוחד למוסף 'מאגר של חיים' של עזר מציון. בשיחה גלוית לב ומלאת אמונה שהעניק לעיתונאית רבקי גולדפינגר, הוא גולל את תשעת החודשים שעברו עליו ועל משפחתו מאז פטירתה של חני ז"ל, כאשר בחודש האחרון חגגו את בר המצווה של שלמה.

דובי תיאר את בר המצווה שהתקיימה בצל חסרונה של האם האהובה. "ארגנתי שבת מיוחדת לכבוד המאורע. הגיעו משפחה וחברים. כמובן שחסרונה של חני היה מורגש. הפיל היה בחדר" אמר דובי. "לכן כבר בתחילת השבת קמתי ושמתי את הדברים על השולחן. אמרתי למוזמנים שנכון שאיבדנו את חני היקרה לפני תשעה חודשים, אבל היא נוכחת כאן איתנו בשמחה של שלמה".

דובי ממשיך לצמרר, ומציין כי הקריא לנוכחים קטע שחני כתבה: 'אחרי שלא אהיה בבקשה תהיו שמחים. לא בגלל שהלכתי אלא בגלל שאתם בחיים, כי אחרי שנפגשים עם הסוף, יודעים להעריך את האמצע ואת ההתחלות... תחגגו את החיים כי הם ראויים וזו תהיה ההנצחה הכי מכובדת ויפה בשבילי בבקשה'. עין לא נותרה יבשה", אמר דובי. "זה היה מאוד מרגש וזה הקל על כולם. פתאום השמחה התחילה. כשסיימתי לדבר, חתן הבר מצווה שלמה ניגש אליי ואמר: 'אבא, עכשיו הבר מצווה מתחילה'. הוא לא ידע מה הוא אמר, אבל אני הבנתי. הוא הרגיש שמשהו השתחרר ועכשיו כולם איתו", מתאר דובי.

דובי ממשיך ומציין כי אחד השיעורים שלמד בשנות המחלה של חני, היתה במידת הענווה. "זה שיעור עצום להבין שבסופו של דבר, אתה לא שולט בהכל בחיים שלך. אתה פתאום מאבד שליטה. אתה מבין שכל הכסף שבעולם לא יוכל לשנות את המציאות הזאת", הוא אומר. "למעשה, חני אמרה שהחיים הכי טובים הם החיים שבהם אתה משחרר שליטה. כשאתה לא מחפש לשלוט בדברים - אתה חי.

דובי ממשיך: "מה יהיה מחר? אני לא יודע, אבל אני מודה על היש עכשיו. ככה חני חיה. היא הראתה לאנשים חולים, לאנשים נדכאים ועצובים, איך להסתכל על הטוב שבחיים שלהם, איך להתרכז במה שיש, איך לתפוס את הטוב ולא את הרע. מתוך אמונה שהתמקדות ברע גוררת אחריה רע והסתכלות על הטוב מביאה עוד טוב".

עוד התייחס דובי לניסיון נוסף, שהוא מתמודד איתו, והוא: מחלתו של אביו, עו"ד יעקב וינרוט. על השאלה האם יש בו חלילה כעס, השיב: "אפס כעס. כמובן שאני לא מאחל לאף אדם ניסיונות כאלה, זה לא קל בכלל, אבל אין לי שום תלונה לקב"ה. האמונה שלי כיום היא הרבה יותר חזקה בגלל שבמידה מסוימת קל לי יותר להאמין מאשר לאדם אחר, כי אני מרגיש כל הזמן את הקב"ה מעל הראש שלי. אני מרגיש אותו איתי.

"זה משהו שלא קורה לבן אדם שנמצא במצב של 'כוחי ועוצם ידי'", המשיך דובי ואמר. "סבא שלי, שעבר שנים קשות בסיביר במהלך מלחמת העולם השנייה, בערוב ימיו התקשה ללכת. ערב אחד לקחתי אותו לתפילת ערבית. כנראה לא שמתי לב והוא התחיל ללכת הביתה לאיטו כשהוא רכון על מקל. דאגתי לו ורצתי לחפש אחריו. לפתע ראיתי אותו בין שני בניינים במקום חשוך מאוד.

"אמרתי לו: 'סבא, למה אתה הולך לבד?' והוא פנה אליי ואמר: 'דובי, אני אף פעם לא הולך לבד'", ממשיך דובי לרגש. "בן אדם שעבר כל כך הרבה דברים בחייו אומר לי שהוא אף פעם לא לבד. באמת כך אני מרגיש. אני אף פעם לא צועד לבד".

אנא התפללו לרפואתו של אביו של דובי, עו"ד יעקב וינרוט. שמו לתפילה: יעקב בן דרייזל בתוך שאר חולי ישראל.

דובי וינרוט, עם תום השבעה על חני ז"ל, "בורא עולם לא מעמיד אף אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו"

לתובנות נוספות ומסרים מאלפים מחני וינרוט:

"חשוב לי שתדעו שלמרות הכל ואחרי הכל הייתי מאושרת".

"אני מודה לבורא האור והחושך בחיי,שהקדים תרופה למכה"

"השם הוא טוב ויש לי הוכחה" כתבה חני וינרוט כשכבר היתה חולה מאד

"אחרי שלא אהיה – בבקשה תהיו שמחים"

"אני מסתכלת בשברים של חיי, ונדמה לי שהם מחזירים אור"

"יש לי תכלית עצמית. תכלית שאינה תלויהבהספקים שלי. תכלית תכליתית בהחלט. תכלית אלוקית".

"לנצח זה לקחת את מה שיש ולעשות אותו הכי טוב, ולנצח זה להאמין שמתוך השבר אנחנו נצמח להיות גדולים יותר". לצפיה,לחצו כאן.