מלכה שפס: "אנשים שוכחים שחוץ מלהתגייר, צריכים גם לשמור מצוות"

חמישה ספרים עבי כרס כתבה מלכה שפס (תחת שם העט רחל פומרנץ), הרצאות רבות היא מסרה ואינספור שיחות היא ניהלה, ובכל זאת, כשהיא נזכרת באחד הקטעים המופיעים בספרה שבימים אלו רואה אור בשפה העברית – 'הרים סביב לה', קולה נשנק.

הקטע מדבר על הימים הנוראים באוניברסיטת הרווארד. היא מביאה שם סיפור אמתי בו חזתה במו עיניה: "לפני תפילת מוסף של יום כיפור, מסר הרב דרשה לפני כל הסטודנטים שהתפללו בבית הכנסת שבאוניברסיטה ואמר להם כך: 'בתפילת עלינו לשבח, בה מברכים את הקב"ה שלא עשנו כגויי הארצות, כולנו כורעים ומשתחווים. זה לא מיועד רק ליהודים ותיקים שנולדו בבתים שומרי מצוות, אלא גם כאלו שרק עתה התחילו להתקרב – מחויבים להודות לקב"ה על כך. זהו הנכס שלהם. זו הזכות שלהם.

"ואז", מתרגשת מלכה, "התחילה התפילה, וב'כורעים ומשתחווים' אני רואה פתאום מאה סטודנטים, חלקם כאלו שבקושי שמעו על יהדותם, משתחווים אפיים ארצה. זה היה מפעים. לא יכולתי לעצור את הדמעות, לא יכולתי להימנע מלתעד את המקרה הזה בין דפי הספר".

הגרים אינם זהים

מלכה למעשה נולדה תחת השם מרי אליזבת קרמר, בת למשפחה נוצרית וזכתה להצטרף לעם היהודי בסייעתא דשמיא ועם הרבה אומץ ונחישות. סיפור החיים שלה מרתק, אך דווקא לא בו עוסק ספרה החדש.

"את הספר 'ירושלים הרים סביב לה' כתבתי כבר לפני כמעט שמונה עשרה שנים", היא מסבירה. "היו אז הרבה דיבורים פומביים בתקשורת אודות השאלה 'מיהו יהודי'. הטון של הדיבור נתן את התחושה שכביכול אנחנו צריכים להחליט למי לתת את ה'פרס' שנקרא 'להיות יהודי'. המטרה לשמה כתבתי את הספר, הגיעה מתוך ההיכרות שלי עם עולם הגרים וההבנה שלהפוך גוי ליהודי זה לא בהכרח לתת לו פרס או אות הוקרה, אלא זו אחריות כבדה מאוד. בנוסף, הרגשתי כל הזמן שהאנשים בקהילה החרדית לא מספיק מבינים שהגרים הם לא גוש אחד וטיפוס אחד, אלא כל אחד מגיע מרקע שונה לגמרי ובוחר לו אורח חיים שונה. כשאני מסתכלת על גרים שהכרתי במשך השנים אני רואה באופן ברור איך שיש ביניהם כאלו שבאים ממשפחות עשירות ויש שבאים ממשפחות כפריות ועניות מרודות, יש שמלכתחילה האמינו באלוקים, רק היו שייכים לדת אחרת, ויש כאלו הפוכים. לא ייתכן להתייחס לכולם כאל אנשים זהים".

כך יצאה מלכה למלאכת כתיבת הספר שנכתב אז בשפה האנגלית. "בספר הבאתי את סיפורו של נער חווה אמריקאי שחולם להיות כומר, ואז פוגש יהודים באוניברסיטה, לומד על היהדות, מתגייר והופך לחסיד אדוק ותלמיד חכם. מן העבר השני סיפרתי על נערה אמריקאית מיליונרית שמרגישה רגשי אשמה על טבח יהודי אירופה בשואה ומחליטה גם היא להתגייר. הדמות השלישית הוא בחור יהודי מאוסטרליה שחוזר בתשובה ולומד בישיבה לבעלי תשובה בירושלים, ויש גם נערה תימניה שהוריה עלו מתימן ונאבקו לשמור על ילדיהם חרדים. כולם מוצאים את דרכם לירושלים, וכולם נעזרים בזוג שכיכב בספרי 'עת לקרוע ועת לתפור' - שמואל ולאה וינגרטן. הוא אברך ירושלמי אותנטי והיא עורכת דין יהודייה אמריקאית שחזרה בתשובה ומנהלת בית חרדי שמרני מאד - אבל לא שוכחת להושיט יד לבעלי תשובה או גרים שטרם הגיעו כמוה אל המנוחה ואל הנחלה". 

האם שזרת בעלילה גם דברים שחווית בעצמך?

"כן, בוודאי. אפשר לומר שאני אישית בעצם גילמתי את שני הגרים שבסיפור. כדי לאפיין את הכפרי שביניהם השתמשתי בחוויות שאני חוויתי בביתה של סבתא שלי. סבתי התגוררה בכפר באוהיו, היה לה משק של פרות אדומות ואחי ואני היינו מבלים אצלה בכל חופש מחדש. הייתי נוהגת בטרקטור בשדות כבר מגיל שתים עשרה..."

מלכה מספרת כי במהלך הסיפור היא מצעידה את הדמויות שיצרה בתחנות חיים שונות בחברה החרדית וכך היא ממחישה עד כמה שלא פשוט ולא קל להיכנס לחברה הזו. בפרט כאשר מגיעים לשלב השידוכים, שאז הדברים הופכים למאתגרים ביותר.

"לפני שכתבתי על נושא השידוכים הכנתי לעצמי רשימה וגיליתי שאני מכירה לפחות חמישים גרים מסוגים שונים וממקומות שונים. ניסיתי לבחון עם מי הם התחתנו ואיך זה קרה, וגיליתי שבהרבה מאוד מקרים הגרים מתחתנים עם בעל תשובה. זהו למעשה הפתרון הקלאסי. אבל יש גם פתרונות אחרים, כמו נישואים שניים למשל. בהתאם למצבים שהכרתי טוויתי גם את העלילה.

"אגב", היא מוסיפה, "הספרים הראשונים שהוצאתי – 'עת לקרוע ועת לתפור' ו'פרח בר' עסקו בעיקר בקהילה הליטאית. הפעם החלטתי לעסוק גם בחסידות ועדות המזרח, כדי להראות שהגרים יכולים להגיע לכל הקהילות וכל אחד מוצא את עצמו במקום שמתאים לו".

מעבר לכך מעדיפה מלכה שלא לפרט. "אני לא רוצה לפגום בהנאה של הקוראים ולחשוף מראש את כל תוכן הספר", היא מסבירה בחיוך, אך מדגישה כי כל הסיפורים השזורים בספר הינם אמתיים, והיא נחשפה אליהם הודות לכך שהיא ובעלה אירחו במשך השנים לא מעט גרים בשבתות ובאירועים שונים. מתוקף כך היא שמעה את סיפוריהם והתוודעה לחייהם המרתקים.

הרים סביב ירושלים

על שמו של הספר 'הרים סביב לה', מספרת מלכה: "השתמשתי בפסוק הלקוח מתהילים כי רציתי להתייחס לכך שקשה מאוד להתגייר וזה לגמרי לא פשוט. נתחיל מכך שמבחינה ביטחונית, בכל העולם, מסוכן להיות יהודי. אתה בעצם נכנס לעם רדוף שנלחם על חייו. אבל גם מבחינה רוחנית, זהו ללא ספק אתגר רציני ביותר. אתה מקבל על עצמך עול מצוות וזה מחייב ודורש כל כך הרבה.

"אבל למרות שההרים עלולים להקשות על הכניסה לירושלים", היא מדגישה, "מיד אחרי שמדלגים על המכשולים וזוכים להיכנס אל תוכה ופנימיותה, אותם הרים עצמם מהווים הגנה ושומרים על ההישגים".

ומדוע החלטת לתרגם את הספר לאחר 18 שנה?

"הרגשתי שהתעורר שוב הצורך להעלות את הנושא, בגלל כל העיסוק בחוקי הגיור. יש כל כך הרבה כאלו שטוענים על כל מיני בחורים ובחורות: 'הם משרתים בצבא, אז למה שלא יהיו יהודים?' הם רק שוכחים שנותרה 'הבעיה הקטנה' – כי מעבר לכך שהם משרתים בצבא הם צריכים גם לשמור מצוות...

"העברתי את מלאכת תרגום הספר לידיה האמונות של המתרגמת מעיין מאיר. אמנם בתחילה קצת חששתי, כמו שכל סופר חושש כאשר הוא מתרגם את ספריו, אבל מהר מאוד גיליתי שאני מאוד נהנית לקרוא את התרגום שנכתב. הייתה כאן מלאכת מחשבת של ממש, כי הספר נכתב במקור עבור קהל תושבי חו"ל והיו צריכים להתאימו לתושבי הארץ שקוראים בעברית. אני חושבת שבסופו של דבר יצא תוצר יפה מאוד".

מלכה מביעה את תקוותה: "אני כל כך רוצה שבעקבות קריאת הספר אנשים יקבלו קצת יותר הבנה למה שעובר על הגרים. אולי אפילו אצליח לעקור דעות קדומות, בעיקר בעולם השידוכים, אשר מקשה מאוד לא רק על הגרים, אלא גם על הדור השני שלהם – בנים ובנות שלמדו בבתי יעקב ובישיבות, ובכל זאת מוצאים את עצמם בבוא היום כשהם מצויים בהתמודדות של ממש בזמן שמחפשים את זיווגם".