ילדה שלי, אני כותבת לך מהעתיד

ילדה טובה שלי,

אני כותבת לך מהעתיד. אני היא את.

אני מבקשת, תקשיבי לי. אולי תצליחי לשמוע את הזעקה. אולי תתעוררי. אולי תתפסי את עצמך. אולי אתעורר ואגלה שכל השנים האלו לא היו אלא סיוט. אולי ירחם ה' עלי בזכות המכתב הזה ויושיע מתוך הסיוט הזה.

הסיוט הזה שאין לו סוף.

ילדה טובה שלי, את תמימה. כל כך תמימה. מאמינה לכל מה שאומרים לך. מאמינה לכל המבינים שמסביב. ומיואשת.

אני רואה אותך, אני רואה את התמימות שלך. אני רואה את הטעויות שלך, ההליכה אחר ההבל. המחשבה שאם תנמיכי את עצמך, יהיה לך יותר קל. המחשבה שאם תוותרי ותתפשרי ותוותרי על מה שחשוב לך, בעתיד הכל יסתדר.

ילדה טובה שלי, זה לא עובד ככה.

זה כואב לומר, אבל אולי תצליחי לשמוע. אל תתפשרי על אלוקים. אל תתפשרי על מצוותיו. אל תתפשרי על מה שחשוב לך באמת.

כי מה זה העולם הזה. כולו תוהו. כולו הבל. בסוף כולם מגיעים למעלה ועומדים שם בדין וחשבון. ואת, מה תגידי שם?

ואת חושבת שאם תרדי מבחינה רוחנית יהיה לך יותר קל ויותר פשוט, ואת לא מבינה עד כמה הטעות הזו נוראה ואיומה. כי במהותך את רוחנית, את נשמה אלוקית, וכשאת יורדת זה כואב לך, זה שורף אותך מבפנים. וזה ישרוף יותר ויותר.

הכאב הזה לא ידהה. לא ייחלש לעולם.

ילדה  טובה שלי, תחשבי על עצמך. תחשבי על מה באמת את רוצה. את לא באמת רוצה חיים כאלו, של הבל, של כאב, של סרטים ובילויים – כשבפנים הכל רדוד וריקני וכואב. מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך בית חם ואוהב. מגיע לך בעל שאומר דברי תורה. ששר זמירות שבת. שמתנהג איתך כמו מלכה ומושל בעצמו כמו מלך.

מגיע לך חיים טובים וברוכים שבורא עולם מכין בשבילך. אל תוותרי עליהם בשביל הבל, בשביל אשליה, בשביל "קפיצת דרך" שאינה אלא קפיצה לתהום.

חכי בסבלנות. תאמיני. תאמיני שיש אבא בשמיים שהוא אבא שלך. שהוא אוהב אותך. שהוא ייתן לך את מה שבאמת בשבילך. שהוא רוצה רק טוב ורק את הטוב ביותר בשבילך.

תאמיני בו. תבטחי בו. ותלכי אחריו.

תקשיבי לי. תשמעי אותי ממרחק. תקראי מה שכתבתי לך. אל תלכי אחר התוהו. אל תוותרי. אל תתפשרי. כי אין דבר יותר חשוב כאן מאשר הקשר עם אלוקים. וכל השאר אינו אלא תפאורה לניסיונות שלנו.

בבקשה, אני מתחננת אליך, אל תיפלי, אל תיכשלי, תחזיקי מעמד. תמשיכי להיות ילדה טובה למרות כל הניסיונות. ותתפללי לאלוקים שיעזור לך לעמוד בהם.

אני אוהבת אותך.

את