סוכות
סוכות על נהר הדנייפר: נס הסוכות של יהודי קייב
איך דברים נועם יכולים להשפיע גם על לב אטום של גוי שונא ישראל? סיפור מדהים שהתרחש לפני 90 שנה בקייב, אוקראינה, על חג סוכות מיוחד במינו שנחגג על אונייה בלב נהר הדנייפר
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י"א תשרי התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)ברוסיה של לפני תשעים שנה, נאסר על היהודים לחגוג את חגיהם היות ומי שמשל על הבירה אז היה שונא ישראל בשם גנרל דרנטלן, שבשמו יצאו כמה וכמה חוקים כנגד היהדות.
כל כמה חודשים היה גנרל זה 'מחפש' את הקהילה היהודית בקייב שבאוקראינה, מציק ומתנקל להם - כל פעם בסיבה אחרת.
כשבוע לפני כניסת חג הסוכות של שנת תרע"ו - הגה הגנרל המרושע רעיון חדש, ועל פיו אסור ליהודים להקים סוכות על אדמות קייב. את הסיבה לכך עיגן הגנרל בחשש לדליקות שעלולות לפרוץ במקום, ואיים בעונשים כבדים כנגד מי שיפר את ה'פקודה'.
גזירות שכאלה לא היו מחזה יוצא דופן בקרב קהילות יהודיות על אדמות הנכר, אך הגזירה הנוכחית הייתה קשה במיוחד עבור יהודי המקום שכן הדבר אומר ביטול טוטאלי של מצוות החג הנהוגות בסוכה. מהומה רבתי קמה בקרב עסקני הקהילה, שמיהרו לשלוח משלחת מטעמם לאותו גנרל - אך הוא מצדו, סירב לבקשתם.
האכזבה והעלבון שהרגישו היהודים היו גדולים, אך עצה - אין. החג התקרב, ולמרות הרצון לזכות במצווה וללכת כנגד הפקודה - הפחד הרב ששרר בקרב היהודים גרם להם לדחות את הרעיון על הסף, כי הרי העבריין ייענש בחומרה. זה הדבר האחרון שהיה חסר להם, להיכלא בגין הפרת פקודה של אותו רשע.
מספר עשירים יהודים מהעיר התכנסו לאספה שנועדה למצוא פיתרון לעקוף את הגזרה, כשלפתע הבזיק רעיון כביר במוחו של בעל חברת ספנות בשם מרגולין, שהציע - לא פחות ולא יותר - לבנות סוכה על אחת האוניות שלו. "על היבשה הדבר מסוכן מדי, שכן הפקחים של דרנטלן מסתובבים בכל חור בחיפוש אחר עבריינים, אך בנהר הדנייפר עוברות אוניות כל הזמן ואיש לא יחשוד בסוכה שהוקמה שם", הציע.
שאר החברים התלהבות ביותר מרעיון זה, שכן האיסור של הגנרל נבע מחשש לדליקות - ואילו בים, לא קיימת כלל סכנה שכזו. הדבר נשמר בסוד גדול עד ליומיים לפני התקדש החג, כאשר הוקמו על אחת האוניות שתי סוכות ענק שיועדו להכנסת האורחים של הקהילה היהודית. סוכה אחת יועדה עבור העשירים של הקהילה, ואילו הסוכה השנייה עבור שאר הציבור.
צוות מיוחד של משגיחי כשרות עבד במקום שעות נוספות כדי להכשיר את מטבח האונייה ולהכין כמויות גדולות של מזון עבור האורחים, וכל מי שהגיע לסוכה המיוחדת על האונייה זכה לקיים את מצוות היום בהידור, ולסעוד את לבו במאכלים טובים - חינם אין כסף. עד לרגע החג ממש הדבר נשמר בסוד, אלא שאז פרשה לה השמועה כנפיים, והפקחים של הגנרל הרשע פשטו על המקום ולא האמינו למראה עיניהם.
מפקד המשטרה הודיע על כך לגנרל דרנטלן, שלא האמין שהיהודים חכמים עד כדי כך והגיע למקום כדי לראות את הסוכות שעל הנהר. הגנרל דרנטלן התקשה להאמין למשמע אוזניו, ביקש לראות במו-עיניו את הסוכות שהוקמו על הנהר והפתיע את הנוכחים בחג עצמו.
הכעס של הגנרל על כך שהפרו את פקודתו עלה לשמיים, והוא איים לשלוח את כל ה'עבריינים' לסיביר הקרה והרחוקה - עד שרב העיר ביקש את רשות הדיבור, ופתח בנאום חוצב להבות: "אדוני המושל הנכבד", אמר הרב. "צריך להיות ברור כי אין דבר עלי אדמות שמסוגל להעביר את היהודים על דתם. תורתנו הקדושה מורה לנו לשבת בסוכה, ולמרות שאנחנו בגלות - לא עזבנו ולא נעזוב את התורה הקדושה ואת ההוראות שלה".
כששמע זאת המושל האכזר, נהפך לבו באחת והוא לחץ את ידו של הרב נרגשות, ואז פנה עם אנשיו ללכת. היהודים חגגו את החג בשמחה ללא כל הפרעה לאורך החג, ומאותו יום הפסיק הגנרל לחפש סיבות להציק ליהודים, ואף ביטל כמה גזרות אחרות שגזר עליהם.
(הסיפור הופיע לראשונה באתר חב"ד)