הלכה ומצוות
עונש לשון הרע
האם נכון שאדם הרגיל לספר לשון הרע על חברו, עלול לגרום שכל זכויותיו יעברו לחברו, ושעוונותיו של חברו יעברו אליו?
- אתר 'הלכה יומית'
- פורסם כ"ז חשון התשע"ד
נאמר בתורה "לא תלך רכיל בעמך", הוא עוון לשון הרע, שאומר: "כך עשה פלוני לאלמוני", שאף שהוא דובר אמת כנגד חברו, עוונו גדול מאוד (אם אינו לתועלת, על פי התנאים המותרים).
רבינו בחיי, שהיה מגדולי הראשונים, כתב בספרו חובות הלבבות (שער הכניעה): "אמר אחד מן החסידים, כי בני אדם רבים יבואו ביום החשבון לפני בית דין של מעלה, וכשמראים להם מעשיהם בספר זכויותיהם, ימצאו הרבה זכויות שמעולם לא עשו אותם, ויאמרו להם שעשה אותם מי שדיבר לשון הרע עליכם וסיפר בגנותכם. וכן כשיחסרו מספר זכויות לבני אדם אחרים, יאמרו להם, זכויותיכם אבדו מכם בעת שדיברתם לשון הרע על אחרים. וכן יש שימצאו בספר חובתם עוונות שלא עשו, ואומרים להם אלו העוונות שנוספו לכם בעבור פלוני ופלוני שדיברתם עליהם לשון הרע".
ואין להתפלא על דבר זה, שיפסיד אדם זכויותיו בעבור לשון הרע שהוא רגיל לספר, שהרי כתב הרמב"ם (בפ"ג מהל´ תשובה): "אלו שאין להם חלק לעולם הבא, המינים והכופרים בתורה... ובעלי לשון הרע". ומבואר אם כן, שסגולת חטא לשון הרע להפסיד את האדם מזכויותיו. ודין הוא שאותו השפע שהושפע כבר מחמת מצוות שעשה אותו שדיבר לשון הרע, יעברו לאותו אדם שביזוהו לדבר בגנותו.
והגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל רמז לכך בדברי שלמה המלך במגילת קהלת (ה, ה): "אל תתן את פיך להחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא, למה יקצוף הא-לקים על קולך וחיבל את מעשה ידך". ואמרו רבותינו במדרש, כי פסוק זה מדבר על מי שמספר לשון הרע. וביאור הפסוק כך הוא, כי מכיוון שדיבר לשון הרע כנגד רעהו, רבות מהעוונות של חברו עוברות לחשבונו, והרבה מהמצוות שעשה הוא עוברות לחשבון של חברו. הנה כשיבוא זה האדם לפני בית דין של מעלה, פותחים לו ספר עונותיו, וקוראים לו אף עוונות שלא עשה מעולם, והוא צווח למלאך "כי שגגה היא", ויש טעות בחשבון של מעלה, וגם צועק הוא על מצוותיו שאינם מופיעות בספר זכויותיו כי גם זו שגגה היא. וזהו שנאמר "ואל תאמר למלאך כי שגגה היא", כי הלא הקדוש ברוך הוא "קצף (כעס) על קולך", על שדיברת לשון הרע על חברך, ולכן כל עוונותיו עברו לפנקס שלך, ומצוותיך עברו לפנקס שלו, וה´ חיבל את מעשה ידך, ונתנה לרעך הטוב ממך שדיברת עליו גנאי.
על כן יזהר כל אדם הרבה מאד בעוון לשון הרע, בפרט במקום שאינו ולתועלת, וידקדק שלא לדבר על רעהו רעה, וה´ יזכור לו זאת לטובה. ואם אחר דיבר כנגדו, אל לו לכעוס על זה, אדרבא, הרבה יש לו לשמוח כי זכויות שלא טרח עליהם כלל נרשמו על חשבונו. וה´ יזכנו להישמר מעוון לשון הרע, ויתקין לנו שפה לדבר בשם ה´.
פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"