"והיית אך שמח" – הכל על השמחה מחג הסוכות

פעם, הגיע יהודי לרב שלו והתחיל לבכות: "שלושים שנה אני נשוי, הגיעו מים עד נפש. די... החלטתי לפרק את החבילה". הרב שאל מה הסיבה והוא ענה: "שתי סיבות... אחת, הפרצוף שלה לימון, כל היום כמו תשעה באב, מתלוננת, ממורמרת, כמה אפשר להיות ליד בן אדם חמוץ? והסיבה השנייה, שהיא לא עושה כלום, לא מבשלת. לא מנקה...".

הרב שמע אותו, ואמר: "יש רופא שאני מכיר, הוא המציא כדור שיכול להפוך את אשתך להיות שמחה, מאושרת, לעוף על החיים, בקיצור – מבסוטית! והוא יכול גם להפוך אותה להיות בשלנית, חרוצה, בקיצור: בלבוסטית! אבל אתה צריך לבחור, כי הכדור הזה יכול לעזור רק לבעיה אחת. תבחר, או שהיא תהיה בלבוסטית, או שהיא תהיה מבסוטית... מה אתה מעדיף? כמובן, אומר הרב טאובר שהוא בחר אישה שמחה, מפני שזה הכל! וזה גם המדד לאהבה.

את יכולה להיות בלבוסטית אמיתית... בית מתוקתק. חולצות מגוהצות. מאכלי גורמה, אבל פרצוף חמוץ... לא שווה!

ואת יכולה להיות לא הכי בלבוסטית שבעולם, ולהכין ארוחה בחמש דקות, אבל מבסוטית, עם פנים מאירות... זה הכי שווה בעולם, מפני שזה המדד לאהבה שלך לבעל ולילדים. כשאת חמוצה, הם מרגישים שאת כועסת עליהם, דוחה אותם, לא אוהבת אותם.

יש נשים שאומרות לי: "אין לי שום סיבה להיות שמחה... איך אני יכולה לשמוח כשתקוע לי, כואב לי ולא הולך... איך?".

 "תקדימי בחיצוניות..." (הצדיק מקרלין) – תמרחי צהלה בפנייך אפילו שאבלך וכאבך בליבך. תני חיוך. אפילו שהוא לא אמיתי.

"והיית אך שמח" זה ראשי תיבות: שוא! תמרחי חיוך על הפנים גם אם הוא חיוך שוא. זה יביא אותך בסוף לשמחה אמיתית, וזו המטרה של חג הסוכות שאומר לך: תעברי דירה, צאי מהמקום הבטוח שלך, מההרגלים שלך. לא לצימר, לא לבית מלון, אלא לדירת עראי, סוכה של קרשים ובדים, לא יציבה, לא ממוזגת, קצת יתושים, חם מידי, קר מידי, וגם התאורה לא משהו... ותהיי שמחה! אומר לך השם: תראי לי שאת שמחה בי ובמצוות שלי, לא בחיצוניות, לא ביש לי או אין לי, אלא בזה שיש לך אותי. ממש כמו בזוגיות, איך יודעים כמה אהבה יש בבית? לפי איך ששמחים אחד בשני בכל מצב ולמרות כל מה שעוברים יחד. כנסי לסוכה, תאירי בה פנים, זה מה שהשם יתברך רוצה ממך, אהבה נקיה, אהבה בלי תנאים. את זה את מראה לו על ידי השמחה שלך, למרות הכל. קחי לך כח מכל מה שמביא איתו החג המדהים הזה. מהביחד, מהמשפחה, משבעת הרועים שמברכים אותך כל יום.

וגם... מארבעת המינים. את לא מצווה לנענע אותם, אבל את מחזיקה אותם ביד ומבקשת: האתרוג דומה ללב, תבקשי לב טוב. לב אוהב. וזכרי... להעניק אהבה לסובבים אותך זה רק כשאת אוהבת את עצמך! אם את לא תאהבי את עצמך, לא תוכלי להעניק אהבה לעולם. בבחירת האתרוג לא מתפשרים, בוחרים את האתרוג הכי מהודר. תבקשי: לב מהודר. לראות את עצמך שווה, לדעת לקבל אהבה ולהעניק ממנה בשפע.

הלולב, תסתכלי עליו... הוא כל כך גבוה, הוא דומה לעמוד השדרה, תבקשי להיות אישה יציבה וחזקה, לא לעוף מכל רוח... הלולב גמיש, הוא לא נשבר כל עוד הוא מחובר לשורשיו, גם כשיש רוחות חזקות הוא מתכופף ומתרומם, ושוב... נעמד גבוה. בחיים יש רוחות ונפילות, העיקר אל תתיאשי, תבקשי לדעת להוריד את הראש כשצריך, מי שמחוברת לשורשים ולאמונה יודעת להתרומם למרות כל מה שעובר.

להדס יש צורה של עיניים, תבקשי מבט טוב ונכון לחיים. תבקשי, לראות את הטוב בעצמך, את הטוב שבילדייך וגם בבעלך. לראות כמה טוב יש לך (ברוך השם) רק כשיש מבט טוב אפשר להודות, וההודיה על מה שיש היא המפתח שפותח את כל השערים בשמיים. היכנסי לסוכה ותתחילי להודות ולהודות...

 וערבה... ערבה דומה לשפתיים, ובאמת, הקול אומר הכל! זכרי שמילים בונות, מילים יוצרות מציאות, העולם בנוי ממילים. הקדוש ברוך הוא נקרא: "השם צבאות" צבא – אות! אות ועוד אות מצטרפות למילה, ומילה למילים שהם צבא אדיר שיוצר מציאות. תבקשי לזכות לפה נקי, לדבר בנחת, לברך... להתברך, לשמוח... לשמח!

"ושמחת בחגך והיית אך שמח"  - גם מה שנדמה לך שהוא: אחחחח – הוא הטוב ביותר והמדויק ביותר בשבילך!

חג שמח.