שתי שפות מבלבלות את הילד?

בעלי ואני מדברים עם הילדים בשתי שפות, עברית ואנגלית. לאחרונה שמעתי שיש אנשים שטוענים שדיבור בשתי שפות מקשה על הילדים ומעכב את ההתפתחות שלהם. האם זה נכון?

בנושא זה יש מספר מיתוסים ושגיאות, שחשוב בעיני לתקן.

הטענה שילדים דו-לשוניים נוטים לדבר מאוחר יחסית היא אחד המיתוסים הנפוצים ביותר. בשל התפלגות אוצר המילים של הילד הדו-לשוני לשתי השפות שלו, נראה כי בגיל מסוים, למשל שנתיים, הלקסיקון של הילד מצומצם יותר מזה של חד-לשוני בן גילו. אולם, מחקרים רבים מראים שאם מחשבים את אוצר המילים בשתי השפות, התוצאה תואמת את גילם הכרונולוגי. אם כך, דו-לשוניות אינה גורמת לעיכוב בהתפתחות שפה, ורכישת אבני הדרך נעשית באופן תקין ובתזמון דומה לזה של חד-לשוני.

שנית, כיום חוקרי דו-לשוניות נוטים לתמוך בכך שדו-לשוניים מפרידים בין מערכות השפה שלהם מההתחלה. המעבר בין שתי השפות הוא, לעיתים קרובות, אינו אקראי ויש לו סיבות (למשל, הסביבה המשפחתית מאפשרת החלפת שפות, אבל בגן הילד ישתמש בשפת הסביבה בלבד כי הוא מודע לכך שזו השפה הרלוונטית).

לבסוף, גם במצב של לקות שפה, הדו-לשוניות לא מחמירה את המצב. לפעמים היא מספקת אף פיצוי (תלוי בשפות ובגורמים רבים נוספים). המחקרים מראים שדו-לשוניות ובעיות שפה לא מראים השפעות מצטברות ולכן הורים לדו-לשוניים שילדם (באופן שלא קשור לדו-לשוניות) מאובחן כלקוי שפה, לא צריכים לוותר על אחת מהשפות וחשוב להדגיש את החשיבות של שימור שתי השפות בחיי הילד.

(ד"ר אפרת הראל, בלשנית בתחום רכישת שפה, ולקויות שפה אצל ילדים)

* * *

בעלי אומר לי תמיד שאני לא יודעת להקשיב למה שהוא אומר לי ושאני שומעת מה שאני רוצה. לדוגמא, הוא חזר מהחנות וקנה כל מה שכתבתי לו בפתק. הוא לא קנה לי שמרים, שהייתי צריכה בדחיפות. הוא אמר שבדיוק עבדו בחנות ולכן לא יכול היה לחפש בחלק הזה ששם השמרים מונחים והלך בלעדיהם. אמרתי שלדעתי הוא היה צריך לעשות מאמץ ולהביא מה שביקשתי. כשמישהו אומר לנו דבר מה, הוא רוצה שנקשיב לו באמת. זה אומר לשים לב למה שאמר, להבין, להנהן ולהראות אפילו במילים שהבנו, ואז ניתן להמשיך לדבר.

מה שקורה פעמים רבות בין בני זוג – כל אחד מהם מדבר, ואף אחד לא שומע. הנה, את דיברת על השמרים שוב ושוב, והוא דיבר על כך שלא הייתה לו יכולת להביא מה שביקשת. הוא כאילו לא היה אתך, לא השתתף בבעיה הנוכחית שלך ולא הביא לך מה שרצית. את נהגת בדיוק אותו דבר, לא הקשבת לבעיה שנתקל בה. לא הבנת אותו כלל, ולא גרמת לו לצאת מתוך הדברים ולחשוב איך לבוא לקראתך. אילו היית שומעת את דבריו, מקבלת את המקרה, ואומרת: "אני ממש מבינה שזה מה שגרם לכך", ורק אחר כך היית ממשיכה: "יש לך רעיון מאין יהיו לי כרגע שמרים?", הוא היה מוצא רעיון, אולי הולך לחנות אחרת, אולי נזכר שיש במקרר, במקום שלא ידעת.

רק כשאנו מכילים את דברי השני, אפשר להמשיך לשוחח אתו ולהגיע לתוצאות.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

אנו הורים שמשקיעים מאד בילדים ונותנים להם המון תשומת לב חברית, אך מצער אותנו שאנו נתקלים עמם בקשיים רבים במשמעת, אפילו בדברים בסיסיים. העניין הזה מעיב מאד על כל האווירה בבית.

הורים רבים מרגישים חוסר אונים נוכח ניסיונותיהם להשפיע על ילדיהם, החל מפעולות שגרתיות כמו שינה בזמן, הכנת שיעורי בית וכד'. ועד לדברים מורכבים כמו הימנעות מהתמכרויות, קשרים בעייתיים וכו'.

הסיבות למצוקה זו מגוונות: קשר חופשי ולא סמכותי של ההורים, בלבול וחוסר ביטחון בחינוך, השפעת אמצעי תקשורת, אבדן נורמות וערכים ועוד.

בתהליך החינוכי, סמכות הורית הכרחית ביותר. יחסי הורים-ילדים אינם צריכים לשאת אופי של חברות. כיוון שתפקידם של ההורים לכוון, לחנך, להציב גבולות ועוד תפקידים שאינם חלק ממערכת חברות. כשהורים נמנעים מלעמוד על דברים חשובים, ומגלים עודף התחשבות ונתינה ללא דרישות ומאמץ מצד הילד, לא די בכך שהילד אינו מעריך את הנעשה בעבורו, כי הכל  מתקבל כמובן מאליו, אלא הוא גם אינו מחשיב את הוריו, מה שגורם להורים לתסכול ולמאבקי כח מתישים.

בתוך מסגרת הגבולות הברורים, חשוב להציב מקום לגילויי חיבה ואהבה, שותפות בחוויות ורגשות.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות