"העברתי את כל השבת בשינה", מירר בבכי, ונדהם לשמע תשובתו של הרב

הרב גמליאל רבינוביץ בסיפור עם מסר מופלא: באנטוורפן שבבלגיה גר יהודי רחוק מתורה ומצוות, שהיה בעלים של חנות ענקית במרכז עסקים שוקק. במשך השנים התקרב ליהדות, החל לשמור תורה ומצוות ולקיים את השבת כהלכתה.

עם החילו לשמור שבת, הקפיד בעל החנות לסגור את חנותו בכל יום שיש מספר שעות טרם כניסת השבת. החל מחצות היום החל לזרז את הלקוחות לסיים את קניותיהם. לאחר שסגר את החנות הלך לביתו להתכונן ליום הגדול, ובמשך כל השבת השתדל להרבות בתפילה ובלימוד התורה.

והנה, הגיע הניסיון הגדול: לאחר ששמר כמה שבתות, הגיע יום חגם של הגויים, אשר לקראתו הם מרבים בעריכת קניות, כיוון שביום החג כל החנויות סגורות כחוק. באותה שנה חל יום החג של הגויים ביום ראשון, ועל כן ימי שישי ושבת שלפניו היו פוריים מאוד לבעלי העסקים, שגרפו בהם הון רב. קניות רבות התבצעות בימי שישי ושבת שלפני אותה חגא.

היה זה ניסיון קשה מאוד: חנותו של היהודי עמדה במרכז המסחרי, והיא שקקה קונים רבים. עם זאת, החל משעת חצות, בעת שהעסק בשיא פריחתו, ביקש מהקונים למהר ולסיים את קניותיהם – וסגר את החנות.

בדרכו חזרה מבית הכנסת לאחר תפילת ליל שבת, ראה את ההמולה הגדולה של הקונים, ואת המרכז המסחרי שוקק החיים. כאשר ראה את חנויות מתחריו גדושות באלפי קונים – נצבט ליבו בקרבו. כאילו לא די בזאת, חבריו מן העבר פגשוהו וזלזלו בו: 'מה איתך, ביש מזל?', שאלוהו. 'ביום כזה סוגרים את החנות? הרי אתה מקלקל את העסק שלך בידיים, בטלן שכמוך. אנשים מתרגלים שלא לקנות אצלך, והמתחרים שלך ישיגו אותם במהרה". כאשר ניסה להסביר שהוא שומר שבת, הם צחקו ממנו ועזבוהו.

נכנס האיש לביתו בלב כבד. "הניסיון כבד עלי", אמר לאשתו. "אשתה כמה כוסות של 'וודקה', ארדם למשך כל השבת. כך אעביר את השבת בשינה ואשכח מעט מהניסיון הקשה הזה".

כך עשה. שתה מספר כוסות, והמשיך לישון עד שבת אחר הצהריים. כאשר התעורר לקראת ערב, בקושי הספיק עוד לחטוף את תפילת המנחה עם דמדומי חמה.

עם צאת השבת, כאשר התבונן שהיום הקדוש עבר עליו בשינה עמוקה, ללא תורה, ללא תפילה, ללא קריאת התורה, ללא בית כנסת – נשבר ליבו בשנית. בצר לו, החליט ללכת לביתו של הרב ולבקש ממנו דרך תיקון – על כך שפגע כל כך בכבודה של השבת.

הרב חיים קרייזויט זצ"ל היה רבה הגדול של אנטוורפן באותה עת. כשנכנס האיש השבור לבית הרב, עדיין שררה שם קדושת השבת. זה עתה חזר הרב מבית הכנסת הגדול, זורח ומאיר בקדושת השבת, ספריו הקדושים הרבים שעסק בהם במשך השבת עדיין ניצבו כחיילים על השולחן, כשפמוטות הכסף שלידם נוצצים ומשרים שלווה. כל האווירה בבית הרב היתה ספוגה בקדושת השבת.

הרב קיבלו בחביבות, וביקש ממנו שיספר מה מעיק עליו. כתגובה, פרץ האיש בבכי ובקול מלא כאב אמר לרב: "אני כל כך מקנא בשבת שלך, כבוד הרב. הנה כאן היתה שבת מלאה בתורה וקדושה. כמה שמחה ונחת רוח נעשה בשמים מהשבת קודש שלכם. ואני, במקביל, העברתי את כל השבת במיטה: לא תורה ולא תפילה, לא קריאת התורה ולא זמירות. שבת מלאה שינה וריקנות", מירר האיש בבכי כשדמעות רותחות זולגות מעיניו ונספגות בספרי הקודש שעל השולחן.

מה מאוד הופתע לשמע תגובתו של הרב: "אנא ממך, הייתי מאד חפץ לעשות עמך עסק חליפין: הבה נתחלף בשבתותינו: קח נא אתה את השבת שלי, ותן לי את השבת שלך!… הלוואי ותסכים להתחלף עימי, כי השבת שלך גדולה הרבה יותר! כמה התגברות ועמידה בניסיון וקושי יש בשבת שכזו, היא שווה פי כמה וכמה לאין ערוך… הלא היא זורחת ומאירה בכל העולמות כולם, כיוון שלימדונו רבותינו כי לפום צערא אגרא – לפי הקושי, כן גודל השכר".

עוד הוסיף הרב והסביר לאיש הכאוב, כי ניסיון זה נשלח אליו מן השמים כדי לחזק את יהדותו ושמירת השבת שלו. עסקת החליפין כמובן לא בוצעה, והאיש חזר לביתו נינוח וטוב לב, אחר שלמד להוקיר ולהעריך את גודל חביבותו לפני הבורא יתברך – בזכות עמידתו בניסיון.