כשהכל מתפרק - מוצאים את ההשתדלות

בתקופה האחרונה אנו מרבים לקבל פניות מאנשים שמרגישים שהכל מתפרק, הכל מקצין ונהיה הזוי, בכל המישורים, במיוחד בתחום הכלכלי, החברתי, המשפחתי. איך מתמודדים עם הגל הזה?

זו באמת שאלה קשה, שנוגעת בענייני חשבונות שמים, וגם אני מרגיש שחבלי הלידה קשים, תכופים וכואבים. אין ספק שקורים בעולם מהלכים גדולים, שמדברים אלינו להתחזק ולהתקרב לקב"ה, כמו שמובא בכל הספרים הקדושים. העולם דומה לגלגל – פעם למטה, ובשיא הירידה מתחילים גם לעלות. המשיח בפתח, ותמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, כמו שמובא בספרים, ולכן אסור להתייאש וחייבים להאמין ולקוות שעוד יהיה טוב.

אבל יש נקודה אחת שאולי לא מספיק מרבים לדבר עליה, שגם עליה צריך לתת את הדעת ולהתייחס אליה בכל הרצינות.

מסופר על כמה וכמה מגדולי ישראל, שכאשר באו אליהם הורים שלא זכו להיפקד בצאצאים, וביקשו ברכה או סגולות לישועה, הרבנים הורו להם קודם כל ללכת להיבדק אצל רופא, ולבדוק אם יש שורש רפואי לבעיה. וכך בכל תחום – לפני שמחפשים את הסגולות או את מהלכי ה' בעולם, צריך קודם כל לראות שגם אנחנו עושים את שלנו.

החיפוש אחרי השורש הרוחני לתאונות הדרכים אינו יכול לפטור את הצורך האמיתי והחשוב להגביר את המודעות לנושא הזהירות בדרכים. וכן בכל תחום ותחום, עודף המהירות לחפש את השורש הרוחני לא תמיד נובע מעודף בטחון ואמונה חושית, אלא לפעמים בא לכסות על עצלות או חוסר תשומת לב ראויה להשתדלות הטבעית באותו התחום.

כאשר אדם הולך במהלך לא מתאים, הקב"ה, דרך המציאות, מחדד את זה, ועושה שהמצב יהיה מוקצן ומוגזם, כדי שנראה בעיניים שזה לא מתאים!

לדוגמא, בתחום הפרנסה. הרבה אנשים היו מוכנים לחיות כל חייהם בבינוניות ובדחק, ולסבול את כל תופעות הלוואי הכרוכות, שהשפעתם לאורך השנים היא נוראית! ולכן מן השמים, לטובתם, מזמנים להם פיטורין, משבר או צרה שמחייבת אותם לגייס כסף רב בזמן קצר, ואף על פי שבטווח הקצר זה מתסכל מאד, בטווח הארוך יותר אפשר לראות איך זה היה לטובה, כי המצב החדש הקצין את מצבם ואילץ אותם למצוא מהלך שיבטא את כישרונותיהם, יוציא אותם מהבועה של הנוחות והפינוק.

זה סוד גדול, שלפעמים אדם מוכן להתפשר ולסבול סבל מר, ולהימנע משינוי, כי לסבל שלו הוא כבר רגיל, ולכן לתרץ לעצמו בלב כל מיני תירוצי הבל, ולחיות חיים שאינם חיים, רק בגלל הפחד מן הלא מודע שבשינוי. והקב"ה עוזר לנו וממחיש עד כמה מצבנו בלתי נסבל, ועל אף שבמבט ראשוני ההקצנה גורמת לחוסר נוחות ולתחושת חוסר אונים, מבט מעמיק יותר מגלה שזה בעצם המפתח לישועה, כיון שדווקא ההקצנה הזו גורמת לנו לעשות מעשה ולפעול לשינוי המצב. כמו שבני ישראל במצרים עבדו עבודת פרך, והתורה מעידה שעד שהם לא הוזקקו בעצמם ללקט את התבן – הם לא התפללו בכל כוחם לשינוי המצב.

הרבה פעמים אדם חי במקום שאינו מתאים לו, והוא עצמו לא מודע עד כמה. וגם אם לו, אישית, יש נקודות בריחה מסוימות, בני משפחתו סובלים סבל מר, ולכן הקב"ה מזמן לו מצבים קיצוניים שממחישים לו עד כמה יש שוני בינו לבין המקום או החברה שבה הוא חי, וזה מה שיניע אותו לא להתפשר, לחפש הלאה מקום מוצלח יותר.

דווקא הניסיון והקושי מאלצים אותנו לגלות בעצמנו כוחות נסתרים שכלל לא ידענו שיש בנו. כך בנוי הגוף, שבמצבי חירום משתחררים בו הורמונים מיוחדים שמאפשרים לפעול בצורה עוצמתית ועל טבעית. כך בנויה גם הנפש, שבמצבי חירום וחוסר ברירה מתגלה יצירתיות מופלאה שרדומה לגמרי בחיי שיגרה.

אי אפשר להשלות את עצמנו שבזה זה מסתכם. ההיסטוריה העולמית, הישראלית, הדתית והחרדית עוברת שינויים ותמורות עצומים, ואנו בעיצומם של צירי לידה בדרך לגאולה, כך שברור שלא הכל תלוי רק בהשתדלות הקטנה שלנו. אבל אסור גם להזניח את ההשתדלות הראויה, לייצר אי של רוגע ונורמליות בתוך ביתנו.

לרכישת ספרי הרב דן טיומקין להדרכת בעלי תשובה בהידברות שופס, לחצו כאן.