מדוע תנין לא צריך רופא שיניים?

אוריה שואל:

"שלום. רופא שיניים מלומד שראה אותי עם ספר חובות הלבבות, שאל אותי אם מוזכרות בו השיניים. הראיתי לו את דבריו בשער הבחינה, על חסדי ה' ונפלאותיו ביצירת הפלא של גוף האדם, בין השאר מוזכר שם חסד ה' בכך שהשיניים גודולות לא בבת אחת, אם אינני טועה. שאל הד"ר: אם הכל נברא בצורה כל כך משוכללת, מדוע אלוקים לא ברא את שיני האדם שיהיו משוכללות כמו שיניו של התנין? - לדבריו כאשר שיני התנין נשברות – הן צומחות מעצמן ואין לו צורך ברופא שיניים. אשמח לשמוע הרחבה בעניין. תודה מראש".

* * *

שלום אוריה, ותודה על השאלה.

הקב"ה ברא כל יצור בטבע בחכמה רבה - שתואמת את צרכיו המיוחדים לו. התנין שונה מאוד מבני אדם באורח חייו, ולפיכך קיבל מערכת שיניים שונה מאיתנו. התנין זקוק לשיניים חזקות יותר כי הוא טורף בשר, ותופס טרף גדול בשיניו באחיזה חזקה ופתאומית, ואינו משתמש בטפרים כמו שיש לאריה - פיו של התנין הוא הנשק היחיד שלו במהלך הציד. גם יש לזכור שהתנין הוא חיית מים, ושיניו צריכות לסבול את ריקבון הבשר שנשאר בין שיניו, כמו גם מים עומדים וחיידקים רבים.

בשונה מהיונקים, התנינים מחליפים את שיניהם לעיתים קרובות. תנינים צעירים צריכים להחליף את שיניהם בשיניים גדולות יותר בקצב של שן אחת בחודש! תנינים בוגרים צריכים להחליף את שיניהם בכל שנתיים, ופירוש הדבר שתנין ממוצע מחליף כ-3000 שיניים במהלך חייו, וכל זאת רק כדי להימנע מביקור אצל רופא השיניים... אך אין זו פעולה פשוטה בכלל. לשם כך הקב"ה ברא את שיניהם של התנינים חלולות, מה שאומר, כי השיניים החדשות צריכות לגדול לתוך החלל של השיניים הקודמות, ולתפוס את מקומן שוב ושוב (ויקיפדיה, ערך: תנינים).

כמו כן, צמיחה שכזו איננה אסטטית, ולפיכך שיניו של התנין הן לא ישרות, ולמעשה גסות מאוד, עם מרווחים גדולים ביניהם, ללא שיניים חותכות וטוחנות כמו ביונקים. לכן אין מקום להשוות כלל את מערכת הפה של התנין אלינו, כי הוא זקוק לשיניים גסות אלה למטרות ציד. כפי שקל להבין, כל יתרון מגיע עם אתגרים משלו. האדם קיבל בדיוק את מה שהוא צריך.

אני בטוח שאם היית מבקש, היה מסוגל הרופא להדהים אותך בעובדות מרשימות על מערכת השיניים של האדם. אעתיק לך ציטוט קצר על פלאי הבריאה של השיניים מאתר מנוף: "בפיו של אדם ישנן 32 שיניים - 16 למעלה ו-16 למטה. השיניים מכוונות אחת כנגד השנייה כדי להגדיל את אפשרות החיתוך והלעיסה. השן בנויה מחומר קשיח בשם 'אמייל'. זהו החומר הקשה ביותר הקיים בגופו של אדם. החומר הפנימי בשן קרוי 'דנטל'. זוהי רקמה חיה ויש בה חילופי תאים. אילו היה החומר מת לא הייתה השן מאריכה ימים ושנים. אילו היה החומר בלבת השן קשה וחיצוניותו הייתה רכה, כי אז היה האדם סובל ייסורים והשיניים היו נהרסות בזמן קצר. רקמת השן היא חיה ודינמית. השן גדלה עם האדם, מינקות ועד זקנה. לולי גידול זה, השן לא הייתה יכולה לעמוד בלחץ הלעיסה... השיניים החותכות והניבים מצויים בקדמת הפה. תפקידם הוא לנתח את המאכל לנתחים. אחר כך מתחילה פעולת השיניים הטוחנות - לקצץ ולטחון את המאכל היטב כדי שיוכל לעבור בקלות בבית הבליעה ומשם למערכת העיכול". השאלה מדוע האדם לא קיבל יותר - דומה לאדם שקיבל זהב טהור במתנה, ושואל מדוע לא קיבל כפליים...

אך מלבד ההסבר הפיזיולוגי ישנה גם תשובה רוחנית לשאלה זו, והיא העובדה שאנו לא חיים בגן-עדן, אלא בעולם של נסיון, שבו אנו משתתפים בתיקון העולם, ותיקון נשמתנו עבור חיי העולם הבא. מסיבה זו העולם החומרי חובן בתוכו מערכת מסועפת של נסיונות ואתגרים, אשר בתוכם פועל האדם ויוצר חברה מתפקדת ופוריה. וזוהי האמת: הבורא לא רצה שיהיו לנו עיניים של נץ, או אוזניים חדות כמו של כלב ציד, כי הוא יתברך רצה להתוות מראש את צורת חיינו כבני אדם, ולא כיצורים מעופפים ומקפצים ואלימים כחיות טרף. מסיבה זו הבורא ברא את האדם ללא פרווה, כדי שהאדם ילבש בגדים. הוא יתברך התכוון שבני אדם ייצרו נעליים לרגליהם, וגם ישתמשו ברופאי שיניים. רופאים הוא חלק מהחברה המתוקנת, אותה רצה הבורא לייצר: "תניא דבי ר' ישמעאל אומר 'ורפא ירפא' (שמות כא, יט) - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות" (בבא קמא דף פה, עמוד א).