תבניות של אמונה

אנו בפתחו של חומש ´במדבר´, ובו מהלך מסעיהם של בני ישראל במדבר. ידוע שבנ"י יכלו להגיע לארץ ישראל בימים ספורים, אך הקב"ה עיכבם ארבעים שנה. תקופה ארוכה זו נדרשה כדי לעצב את תודעתם - מתודעת עבדות לתודעת חירות. העבד - אין לו משלו מאומה, הואכפוף לאדונו וכל זמנו נתון לו. לעומתו, בן-חורין הוא אדון לעצמו ולזמנו. זהו ההבדל בין האדם הגשמי לזה הרוחני (ולא בכדִי ´רוחני´ הוא היפוך אותיות של ´חורין´!). תקופה ארוכה זו נצרכה לעמנו כדי לעצב תודעה של אמונה שלמה בבורא עולם.

נתבונן בשני סיפורי אמונה בספר מלכים אודות שתי אלמנות שנעשה להן נס. הסיפור הראשון מתרחש ע"י אליהו הנביא והשני ע"י אלישע הנביא.

בסיפור הראשון (מלכים א, יז) מצטווה הנביא ללכת צרפתה. הוא פוגש שם אשה אלמנה מקוששת עצים, ומבקש ממנה מים ופת לחם. האשה הענייה אומרת לו שמה שיש לה לא יספיק לה ולבנה, והנביא מבטיח לה שאם היא תעשה קודם כל עוגה קטנה לו ואח"כ לה ולבנה, הוא מבטיח לה ש"כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תת ה´ גשם על פני האדמה". האשה עושה כן, ודברי הנביא מתקיימים במלואם.

בסיפור השני (מלכים ב, ד), הנביא מבקש מהאלמנה הענייה שתביא כלים משכנותיה ונעשה לה נס, הכלים מתמלאים בשמן וכך היא מצליחה לפרנס את ילדיה. לפנינו שני סיפורי אמונה שונים. בסיפור הראשון, האשה מתבקשת להפריש עבור הנביא מהסעודה הדלה והאחרונה שלה, שאין די בה לה ולבנה, גם לנביא. הדבר מזכיר את ניסיון העקידה. היא מתבקשת להאמין שהקב"ה לא יעזוב אותה וייתן לה ולבנה בדיוק את צרכיהם. האמונה מקדימה את ההוכחה הגשמית-מציאותית, כדברי המאמר: "תאמין כדי שתוכל לראות, ואל תראה כדי שתוכל להאמין". הבעש"ט הקדוש (שיום פטירתו בז´ סיוון) היה נוהג לחלק את כל המעות שהיו ברשותו בסוף כל יום, ולהתחיל כל יום מחדש! אשה זו לומדת שיעור מהנביא איך להכניס את אור האמונה לתוך חייה.

בסיפור השני, האשה היא אלמנתו של עובדיה הנביא - אשה עם יחוס ועבר מפואר, אך אין לה הווה. יש לה בעיה רוחנית באופן שבו היא חיה את האמונה. כשהוא שואל "מה יש לך בבית" היא משיבה "אין לי כל כי אם אסוך שמן". הנביא מזהה שיש לה בעיה בגישה, היא מתרפקת על העבר המפואר, אך אינה יודעת להכניס את אור האמונה לחיי המעשה. לכן הוא שולח אותה לעולם ללקט ´כלים´ מהשכנים (רמז לשכינה) ומבקש להיכנס הביתה ולסגור את הדלת אחריה (רמז להתבוננות פנימה והפנמה של האמונה). האשה חוששת שילדיה יימכרו לעבדים למלך העובד עבודה זרה, והם יסטו מהדרך. הנביא רומז לה לא לפחד מהמפגש עם העולם, שכן היא יכולה להפוך כל דבר לכלי לאמונה ולהכנסת השי"ת לחיים. לאשה זו יש אמונה ורצון לדבקות בה´, אך אין לה כלים מעשיים לממש אמונה זו. כידוע, כל הנבואות שנכתבו יש בהן מסר לכל הדורות. יהי רצון שנזכה להתחזק באמונה בהשגחה פרטית מדויקת לכל אחד ואחד, להיות בהודיה ובהכרה על ה´יש´ ולהתפלל לקב"ה ולבקש על ה´אין´.