ספרים וקומיקס
פרשת כי תשא לילדים: הַפְתָּעַת יוֹם הַהֻלֶּדֶת
בכל יום היה המתין בסבלנות לארוחת הצהריים. דווקא ביום שהחליט לאכול מוקדם יותר – התרחש מאורע נדיר
- הרב ארז חזני
- פורסם ו' חשון התשע"ט |עודכן
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (שְׁמוֹת ל"ד, כ"ו)
מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת, שֶׁעֵקֶב טִרְדוֹת הַבַּיִת הַמְרֻבּוֹת וְהַטִּפּוּל בַּיְלָדִים, מִתְאַחֶרֶת בָּהּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם מִדֵּי יוֹם בְּשָׁעָה-שְׁעָתַיִם. הַבַּעַל אָמְנָם מַגִּיעַ בַּצָּהֳרַיִם רָעֵב מִמְּלַאכְתּוֹ, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הִתְלוֹנֵן עַל אִחוּר הַסְּעֻדָּה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה הֵגִיב עַל כָּךְ בְּאִפּוּק וְסַבְלָנוּת. גַּם כַּאֲשֶׁר סוֹף סוֹף הֻגְּשָׁה הָאֲרוּחָה, הִרְבָּה לְפַרְגֵּן וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ...
יוֹם אֶחָד, שָׁב הַבַּעַל מִמְּלַאכְתּוֹ בָּרֶגֶל, וּכְשֶׁעָבַר בְּסָמוּךְ לְבֵית אִמּוֹ, הֵרִיחַ רֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל תַּבְשִׁילִים עֲרֵבִים... בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ רָעֵב, וּבְיָדְעוֹ שֶׁמִּסְתַּבֵּר שֶׁבְּבֵיתוֹ הָאֹכֶל עֲדַיִן לֹא מוּכָן, הֶחְלִיט לַעֲלוֹת וְלִסְעֹד אֶת לִבּוֹ אֵצֶל אִמּוֹ. וְכָךְ, לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הַבְּשָׂרִית הַדְּשֵׁנָה, הִגִּיעַ סוֹף סוֹף לְבֵיתוֹ שָׂבֵעַ וְרָגוּעַ.
וְהִנֵּה, הָאִישׁ פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְנִדְהָם לְגַלּוֹת מַחֲזֶה נָדִיר לְמוּל עֵינָיו - - - הַבַּיִת כֻּלּוֹ קֻשַּׁט בְּבָלוֹנִים וּפְרָחִים, וְהַשֻּׁלְחָן שֶׁבְּכָל יוֹם הָיָה רֵיק, הַיּוֹם הָיָה עָרוּךְ בַּהֲמוֹן מַטְעַמִּים חֲלָבִיִּים - בְּלִינְצֶ'ס, פִּיצוֹת, עוּגוֹת גְּבִינָה וְעוֹד... מִסָּבִיב רוֹאֶה הוּא אוֹרְחִים רַבִּים, חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, גִּיסָיו, וְעוֹד בְּנֵי מִשְׁפָּחָה... הָאוֹרְחִים בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בְּמַזָּל טוֹב, וּפָצְחוּ בְּשִׁירָה לִכְבוֹדוֹ...
"יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ!!" - צָהֲלָה אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ - "בַּעֲלִי הַיָּקָר, הֵכַנְתִּי לְךָ הַפְתָּעָה לְרֶגֶל יוֹם הֻלַּדְתְּךָ - אֲרוּחָה חֲלָבִית מְיֻחֶדֶת וְנִפְלָאָה, גַּשׁ נָא לִטּוֹל יָדַיִם...".
כָּעֵת מִסְתַּפֵּק הַבַּעַל הַנָּבוֹךְ - מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁיו? כֵּיצַד אֲסַפֵּר לְאִשְׁתִּי, שֶׁכֹּה טָרְחָה עֲבוּרִי, שֶׁרַק לִפְנֵי כַּמָּה רְגָעִים סִיַּמְתִּי אֶת הַסְּעֻדָּה הַבְּשָׂרִית אֵצֶל אִמִּי... הַאִם לְמַעַן שְׁלוֹם הַבַּיִת, רַשַּׁאי אֲנִי לֶאֱכוֹל מִמַּטְעַמֵּי הֶחָלָב שֶׁהֵכִינָה אִשְׁתִּי?...
תְּשׁוּבָה:
לֹא מָצִינוּ שֶׁחֲזַ"ל הִתִּירוּ אִסּוּרִים (אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן) לְמַעַן הַשָּׁלוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁשֵּׁם ה' יִתְבָּרַךְ נִמְחֶה (נִמְחָק) עַל הַמַּיִם בִּגְלַל שְׁלוֹם בַּיִת, אֲבָל עַל אִסּוּרִים אֲחֵרִים, כְּגוֹן עוֹף בְּחָלָב, לֹא נִתָּן לַעֲבוֹר בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם, וְלָכֵן הַבַּעַל אֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכוֹל מֵהַמַּאֲכָלִים הַחֲלָבִיִּים, (וּמָקוֹר לַדְּבָרִים נִתָּן לִמְצֹא בְּשׁוּ"ת הָרַמָ"א סי' ק' אוֹת י').
מַה שֶּׁכֵּן, מֻתָּר לְשַׁנּוֹת מִן הָאֱמֶת עֲבוּר הַשָּׁלוֹם, וּלְסַפֵּר לָאִשָּׁה שֶׁהִזְמִינוּהוּ לִסְעֻדַּת בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָכוֹל לְסָרֵב, אָכַל שָׁם בָּשָׂר. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא בִּיבָמוֹת (ס"ה:): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַקָּבָּ"ה שִׁנָּה בּוֹ, שֶׁשָּׂרָה אִמֵּנוּ אָמְרָה: "וַאדֹנִי זָקֵן" (לְשׁוֹן בִּזּוּי וְלַעַג כְּלַפֵּי אַבְרָהָם), וְאִלּוּ הַקָּבָּ"ה שִׁנָּה מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם וְאָמַר לְאַבְרָהָם שֶׁשָּׂרָה אָמְרָה: "וַאֲנִי זָקַנְתִּי".
לְסִכּוּם: אָסוּר לַבַּעַל לֶאֱכוֹל מֵהַמַּאֲכָלִים הַחֲלָבִיִּים.
הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין