ספרים וקומיקס
פרשת נשא לילדים: פְּסִיעָה עַל הַשֶּׁלֶג לִמְנִיעַת גְּנֵבָה
הגנבים מצאו שיטה מיוחדת לזהות בתים ריקים. האם מותר ליצור עקבות בשלג כדי למנוע מהם לגנוב?
- הרב ארז חזני
- פורסם ז' חשון התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
וְיִשְׁמְרֶךָ (בַּמִּדְבָּר ו', כ"ד), שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלֶיךָ שׁוֹדְדִים לִטּוֹל מָמוֹנְךָ (רַשִׁ"י).
הַשְּׁאֵלָה הַמְעַנְיֶנֶת שֶׁלְּפָנֵינוּ, הִגִּיעָה מִיהוּדִים הַדָּרִים בִּשְׁכוּנָה יְהוּדִית בָּעִיר לוֹנְדוֹן. בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף הַמֻּשְׁלָגִים - סִפְּרוּ תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם - הִתְרַבּוּ בִּשְׁכוּנָתֵנוּ מִקְרֵי הַגְּנֵבָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ.
הִתְבָּרֵר, שֶׁהַגַּנָּבִים הָעֲרֵלִים, נוֹקְטִים בְּשִׁיטָה יִחוּדִית לְהַבְחִין הַאִם שׁוֹהִים בְּנֵי הַבַּיִת בְּבֵיתָם אוֹ לֹא - הֵם פָּשׁוּט עוֹמְדִים מִחוּץ לַבַּיִת, וְסוֹקְרִים אֶת כַּר הַשֶּׁלֶג הֶעָבֶה שֶׁלִּפְנֵי הַכְּנִיסָה; כַּאֲשֶׁר מַבְחִינִים הַגַּנָּבִים שֶׁעַל גַּבֵּי כַּר הַשֶּׁלֶג יֶשְׁנָם עֲקֵבוֹת שֶׁל נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים, הֵם מַסִּיקִים שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת נִמְצָאִים בְּבֵיתָם, וּמַמְשִׁיכִים לַכְּתֹבֶת הַבָּאָה, אַךְ כְּשֶׁמּוֹצְאִים הֵם אֶת שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג חֲלָקָה וּנְקִיָּה מֵעֲקֵבוֹת, אוֹת הוּא שֶׁהַבַּיִת רֵיק מִיּוֹשְׁבָיו, וְהַגַּנָּבִים נִכְנָסִים לְבַצֵּעַ שָׁם אֶת זְמָמָם.
אַחַד הַתּוֹשָׁבִים, יְהוּדִי יְרֵא ה', סִפֵּר: בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַשַּׁבָּת, הִבְחַנְתִּי שֶׁשְּׁכֵנַי אֵינָם נוֹכְחִים בְּשַׁבָּת בְּבֵיתָם, וְכַר הַשֶּׁלֶג בַּכְּנִיסָה לְבֵיתָם הָיָה נָקִי לְגַמְרֵי מֵעֲקֵבוֹת. עָלָה בְּדַעְתִּי, לָצֵאת וְלִפְסֹעַ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, בְּמִשְׁעוֹל הַכְּנִיסָה לְבֵיתָם, כְּדֵי לִמְנוֹעַ מִגַּנָּבִים מִלְּבַקֵּר שָׁם.
אַךְ לְפֶתַע עָלָה הַסָּפֵק בְּלִבִּי - שֶׁמָּא יֵשׁ בְּכָךְ חֲשָׁשׁ שֶׁל מְלֶאכֶת כּוֹתֵב, בְּכָךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּמִתְכַּוֵּן צוּרוֹת שֶׁל סֻלְיוֹת נַעֲלַיִם עַל גַּבֵּי מַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג? (דְּהַיְנוּ, לַמְרוֹת שֶׁאֵין מְדֻבָּר בִּכְתִיבַת אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ, אֶלָּא בְּצִיּוּר צוּרָה, מִכָּל מָקוֹם הַדָּבָר אָסוּר, כַּמְבֹאָר בְּרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת י"א-י"ז, שֶׁלְּצַיֵּר צִיּוּר הֲרֵי זוֹ תּוֹלֶדֶת מְלֶאכֶת כּוֹתֵב).
הַאִם אָכֵן יֵשׁ מָקוֹם לַחֲשָׁשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי?
תְּשׁוּבָה:
הַפּוֹסְקִים הִתִּירוּ לֵילֵךְ בְּנַעַל שֶׁעַל גַּבֵּי סֻלְיָתָהּ חֲקוּקִים צִיּוּרִים אוֹ אוֹתִיּוֹת, אַף שֶׁבִּזְמַן הִלּוּכוֹ עַל גַּבֵּי אֲדָמָה רַכָּה אוֹ שֶׁלֶג, מֻטְבָּעִים הַצִּיּוּרִים הַלָּלוּ בָּאֲדָמָה. טַעַם הַהֶתֵּר הוּא, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָאָדָם שׁוּם כַּוָּנָה וְשׁוּם תּוֹעֶלֶת בִּיצִירַת כְּתָב זֶה, וּמִמֵּילָא חָסֵר בָּזֶה בְּעֶצֶם שֵׁם מְלֶאכֶת כּוֹתֵב (יְעֻיַּן בְּ"חוּט שָׁנִי" ח"א עמ' קנ"ח).
אוּלָם, בְּנִדּוֹן שְׁאֵלָתֵנוּ, אַדְּרַבָּה, לָאָדָם יֵשׁ כַּוָּנָה וְתוֹעֶלֶת בְּהַטְבָּעַת צוּרוֹת הַסֻּלְיוֹת, וּמִמֵּילָא יֵשׁ לְפָנֵינוּ יְצִירַת צוּרוֹת שֶׁאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ! וַהֲגַם שֶׁכְּתָב זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְקַיֵּם לְאֹרֶךְ זְמַן, מִכָּל מָקוֹם אַף כְּתִיבָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת אֲסוּרָה מִדְּרַבָּנָן (כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת י"א-ט"ו).
וּבְכָל זֹאת, יִתָּכֵן לְהַצִּיעַ לַשָּׁכֵן הַמְעֻנְיָן לְהַצִּיל אֶת שְׁכֵנָיו מֵהֶפְסֵד מְרֻבֶּה, לִנְעֹל אֶת הַנַּעֲלַיִם בְּצוּרָה הֲפוּכָה, דְּהַיְנוּ אֶת נַעַל יָמִין בְּרֶגֶל שְׂמֹאל, וְאֶת נַעַל שְׂמֹאל בְּרֶגֶל יָמִין, בְּאֹפֶן שֶׁצּוּרַת הַסֻּלְיָה תֻּטְבַּע בְּשִׁנּוּי, וְצַעֲדֵי הַהוֹלֵךְ יִהְיוּ לֹא נוֹחִים, כָּךְ שֶׁצּוּרַת הַסֻּלְיָה עַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶג לֹא תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת. (בְּאֹפֶן זֶה, צִיּוּר הַצּוּרָה כָּרוּךְ בִּתְרֵי דְּרַבָּנָן: א) יְצִירַת צוּרָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, ב) שִׁנּוּי בַּעֲשִׂיַּת הַצּוּרָה. וְנִרְאֶה שֶׁבִּמְקוֹם חֲשַׁשׁ הֶפְסֵד, יִהְיֶה נִתָּן לְהָקֵל בָּזֶה).
לְסִכּוּם: אֵין לִפְסֹעַ עַל הַשֶּׁלֶג כְּשֶׁהַמַּטָּרָה הִיא לְהַטְבִּיעַ בּוֹ עֲקֵבוֹת. וְנִרְאֶה שֶׁאִם יִנְעַל אֶת הַנַּעֲלַיִם בְּצוּרָה הֲפוּכָה (שְׂמֹאל בַּיָּמִין וְיָמִין בַּשְּׂמֹאל), יִהְיֶה הַדָּבָר מֻתָּר.
הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין