ספרים וקומיקס
פרשת וילך לילדים: נֶהַג הָאוֹטוֹבּוּס הָרַחֲמָן
הנוסעים חיכו זמן רב לאוטובוס לירושלים, ואז הגיע סוף סוף... האוטובוס לרחובות
- הרב ארז חזני
- פורסם ח' חשון התשע"ט |עודכן
סִפֵּר הַגָּהַ"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמָן שְׁלִיטָ"א: מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּמוֹצָאֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה: הַשָּׁעוֹן כְּבָר הִצְבִּיעַ עַל הַשָּׁעָה 1:30 בַּלַּיְלָה. בְּתַחֲנַת אוֹטוֹבּוּס בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים בִּבְנֵי בְּרַק, עוֹמְדִים כְּשִׁשִּׁים אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם עיה"ק, וּמַמְתִּינִים כְּבָר לְמַעְלָה מִשְּׁעָתַיִם לְקַו אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם הַנּוֹסֵעַ לִירוּשָׁלַיִם.
כְּשֶׁהִתְקָרֵב הָאוֹטוֹבּוּס, הִבְחִינוּ לְאַכְזָבָתָם, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַל גַּבֵּי הַמָּסָךְ שֶׁבַּחֲזִיתוֹ, אֶת הַמִּסְפָּר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, הָעוֹמֵד לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ לָעִיר רְחוֹבוֹת.
מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֶחְלִיטוּ כַּמָּה מֵהָאֲנָשִׁים לַעֲצֹר אֶת הַנֶּהָג, וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּתַחֲנוּנִים, "אָנָּא תְּרַחֵם עָלֵינוּ, קַח אוֹתָנוּ לִירוּשָׁלַיִם!".
הַנֶּהָג לֹא אָבָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לִשְׁמוֹעַ לָהֶם, "הֲרֵי נִשְׁלַחְתִּי מִטַּעַם הַחֶבְרָה לִנְסֹעַ לִרְחוֹבוֹת, וְכֵיצַד דּוֹרְשִׁים אַתֶּם מִמֶּנִּי לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם?!".
הָאֲנָשִׁים הִמְשִׁיכוּ לְהַפְצִיר וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף, הוֹאִיל הַנֶּהָג בְּטוּבוֹ לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשָׁתָם. הֵם עָלוּ בִּזְרִיזוּת וּמִלְּאוּ אֶת הָאוֹטוֹבּוּס, בִּישִׁיבָה וּבַעֲמִידָה עַד אֶפֶס מָקוֹם. הַנֶּהָג הֶחֱלִיף אֶת מִסְפַּר הַקַּו מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם, וְהֵחֵל לִנְסֹעַ יְרוּשָׁלַיְמָה.
הַנּוֹסְעִים שִׁבְּחוּ וְקִלְּסוּ אֶת הַנֶּהָג, וְהוֹדוּ לוֹ מִקֶּרֶב לֵב, עַל שֶׁסִּכֵּן אֶת עֲבוֹדָתוֹ לְמַעֲנָם. אֶחָד מִן הַנּוֹסְעִים הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ לְהוֹדוֹת לַנֶּהָג בְּאֹפֶן אִישִׁי עַל הַנְּסִיעָה הַמְיֻחֶדֶת, אַךְ גַּם שָׁטַח בִּפְנֵי הַנֶּהָג אֶת תְּמִיהָתוֹ: "כֵּיצַד אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת הַקַּו וּלְסַכֵּן אֶת עֲבוֹדָתְךָ בְּשׁוּרוֹת הַחֶבְרָה?!".
כָּאן, חִיֵּךְ הַנֶּהָג, וְהֵשִׁיב לַנּוֹסֵעַ בְּבַת צְחוֹק: "הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהַקַּו שֶׁלִּי לֹא הָיָה כְּלָל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אֶלָּא - - - אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם. מִכֵּיוָן שֶׁחָשַׁשְׁתִּי מִתְּגוּבוֹת חֲרִיפוֹת שֶׁל הַנּוֹסְעִים, הֶחְלַטְתִּי לִנְקֹט בְּתַחְבּוּלָה מְקוֹרִית, וּפָשׁוּט הֶחְלַפְתִּי אֶת הַמִּסְפָּר טֶרֶם הַגָּעָתִי לַתַּחֲנָה, לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה... וְאָכֵן הִרְוַחְתִּי שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת נֶהֶפְכוּ לִבְרָכוֹת עַד בְּלִי דַּי...".
א) הַאִם יֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַנֶּהָג שֶׁקֶר וְאוֹנָאָה, אוֹ שֶׁמָּא הָיָה מֻתָּר לוֹ לִנְהוֹג כְּפִי שֶׁנָּהַג?
ב) הַאִם, לְאוֹר הַנְּסִבּוֹת, הָיָה מֻתָּר לַמַּמְתִּינִים לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַנֶּהָג לְהָסֵב אֶת מַסְלוּל הַקַּו, מִנְּסִיעָה לִרְחוֹבוֹת (לְשָׁם הָיוּ אֲמוּרִים לְהַגִּיעַ מְעַט מְאֹד נוֹסְעִים), לִירוּשָׁלַיִם (שֶׁרַבִּים נֶחְפְּזוּ לִנְסֹעַ לְשָׁם)?
תְּשׁוּבָה:
א) הַנֶּהָג נָהַג כַּדִּין, וְכָךְ הָיָה צָרִיךְ לִנְהוֹג, כִּי בְּמַעֲשָׂיו הִצִּיל אֶת הַנּוֹסְעִים מִלִּכְעוֹס וּלְהִתְרַעֵם עַל אָדָם שֶׁאֵינוֹ אָשֵׁם כְּלָל בַּצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לָהֶם, וְאִלּוּ הָיוּ מְקַלְּלִים אֶת הַנֶּהָג, הָיוּ נִכְשָׁלִים בְּקִלְלַת אָדָם צַדִּיק שֶׁלֹּא עָשָׂה לָהֶם כָּל רַע, וּמִמֵּילָא בַּתַּכְסִיס הַמְתֻחְכָּם שֶׁלּוֹ הִצִּילָם מֵחֵטְא. וִיעֻיַּן בַּמְבֹאָר בַּמֵּאִירִי בְּבֵיצָה (כ'), שֶׁרַשַּׁאי אָדָם לְשַׁנּוֹת מִן הָאֱמֶת כְּדֵי לִמְנֹעַ אֲחֵרִים מִלְּקַנְטְרוֹ שֶׁלֹּא כַּדִּין.
ב) חֶבְרַת הָאוֹטוֹבּוּסִים חַיֶּבֶת לְהַעֲמִיד לִכְלַל הַצִּבּוּר אֶת הַקַּוִּים הַנִּצְרָכִים, וְלָכֵן אֵין זֶה נֶחְשָׁב שֶׁהַנּוֹסְעִים "גָּנְבוּ" אֶת הָאוֹטוֹבּוּס, כִּי הוּא עוֹמֵד לִרְשׁוּת הַצִּבּוּר. וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁגַּם הָאַחֲרַאי הַמֻּפְקָד לְפַקֵּחַ עַל קַוֵּי הָאוֹטוֹבּוּסִים, לְאוֹר הַנְּסִבּוֹת, גַּם הוּא הָיָה מַסְכִּים שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס יֻסַּב לְקַו הַנּוֹסֵעַ יְרוּשָׁלַיְמָה.
לְסִכּוּם: גַּם לַנֶּהָג וְגַם לַנּוֹסְעִים הָיָה מֻתָּר לִנְהוֹג כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ.
הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין