עשרה מדרשים מיוחדים אודות יציאת מצרים

1. השוואה בין גאולת מצרים לגאולה העתידה  

בזוהר נאמר על הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", כך: "עתיד הקב"ה להראות גאולה לבניו כאלו הימים ששלח הקב"ה להוציא ישראל ממצרים, והראה אלו המכות במצרים והכה אותם בשביל ישראל". הזוהר מוסיף ומבהיר את ההשוואה בין שתי הגאולות: "גאולת מצרים היתה במלך אחד ובמלכות אחת, וכאן בכל המלכים שבעולם". בזמן הגאולה העתידה, הקב"ה יכה את כל האומות במכות עליונות, בשל הפעמים שמיאנו לשחרר את ישראל. הזוהר מסכם ואומר: "ואז יתכבד הקב"ה בכל העולם, וידעו הכל ממשלתו"(זוהר, תזריע, קפו).

2. הזוהר מציין את חסדיו העצומים של הקב"ה עם עמו ישראל

הבטחתו של הבורא לאברהם אבינו הייתה כי יוציא את בניו מתחת שעבוד מצרים, אך לא הבטיח לו שיוציאם מתחת שעבוד עבודה זרה. דברי הזוהר: "והוא עשה טובו וחסדיו עמהם. ומשום זה תמצא בתורה חמישים פעמים יציאת מצרים, להראות לכל בני העולם החסד שעשה הקב"ה עם ישראל, שהוציאם מאלו כחות הטומאה, והביאם לתוך כחות הטהרה, שהם חמישים שערי בינה" (זהר חדש יתרו ג).

3. "וידעתם כי ה' הוציא אתכם"

במכילתא על הפסוק: "וידעתם כי ה' הוציא אתכם", נאמר: "מכאן אתה למד, ששקולה יציאת מצרים כנגד כל נסים וגבורות שעשה הקב"ה לישראל".

4. הקב"ה התנה עם ישראל שיצאו ממצרים בתנאי שיקפידו על מצוות ריבית

"על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתקבלו את התורה מצות ריבית". מוסיף הספרא ואומר: "שכל המודה במצות ריבית, מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות ריבית, כאילו כופר ביציאת מצרים. (ספרא, בהר פרשה ה)

5. בזכות מה יצאו ישראל ממצרים?

בתלמוד ירושלמי במסכת תענית מונים חז"ל בזכות מה יצאו ישראל ממצרים "מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים, מתוך הקץ, מתוך צרה, מתוך צווחה, מתוך זכות אבות, מתוך תשובה". (תענית ג א)

(צילום: shutterstock)

6. במדרש רבה כתובים דברים מופלאים אודות אהבתו של הקב"ה לבניו.

על הפסוק: "כי ידעתי את מכאוביו", מובאים דבריו של הקב"ה: "יודע אני כמה עתידים להכאיבני במדבר, ואף על פי כן איני נמנע מלגאלם... וארד להצילו מיד מצרים".

7. "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה"

עוד מובאים במדרש רבה דברי הקב"ה למשה. "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה" – "שאמרת, באיזה זכות אוציאם ממצרים, הוי יודע שבזכות התורה שהן עתידין לקבל על ידך בהר הזה הם יוצאין משם". (מדרש רבה, שמות ג ג-ה)

8. במדרש רבה מובא כי הקב"ה השווה את ירידתו למצרים על מנת לגאול את ישראל, לירידתו למצרים על מנת לגאול את שרה כשהייתה בבית פרעה

 כה דברי המדרש: "אמר לו הקב"ה, חייך, אני יורד ומצילן, אשה אחת ירדה למצרים, ובשבילה ירדתי והצלתי אותה, אימתי, בשעה שנטל פרעה לשרה... בשביל ס' רבוא אנשים, וס' רבוא נשים, וס' רבוא בנים איני יורד ומצילן, אלא: לכו אתם תחלה והודיעו לבני שאני גואלן, ואחר כך אני מציל אותם...".

9. "תנאים עשה הקב"ה עם ישראל עד שהם במצרים"

"תנאים עשה הקב"ה עם ישראל עד שהם במצרים, שאינו מוציאם משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וישרה שכינתו ביניהם".

10. דברים נפלאים אודות אהבתו של הקב"ה את עמו

במדרש רבה מובאים דברים נפלאים אודות אהבתו של הקב"ה את עמו, עד כדי שלא הביט אחר חשבון הגלות, מעשיהם הרעים והעבודה הזרה שעבדו במצרים. את הפסוק בשיר השירים: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" מסבירים באופן דומה רבי יהודה, רבי נחמיה ורבנן.

דברי רבי יהודה: "קול דודי הנה זה בא, רבי יהודה אומר: זה משה. בשעה שאמר לישראל: 'בחדש זה אתם נגאלין', אמרו לו: 'משה רבינו, היאך אנו נגאלין, והלא אמר הקב"ה לאברהם 'ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה', ועדיין אין בידינו אלא רד"ו שנים', אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא 'מדלג על ההרים'.

דברי רבי נחמיה: "קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שאמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו ליה, 'משה רבינו היאך אנו נגאלין, והלא אין בידינו מעשים טובים', אמר להם: 'הואיל וחפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט, בצדיקים שבכם ומעשיהם, כגון עמרם ובית דינו'.

דברי רבנן: "קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלים, אמרו לו: 'משה רבינו האיך אנו נגאלין, וכל מצרים מטונפת מעבודה זרה שלנו', אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בעבודה זרה שלכם, אלא מדלג על ההרים".

תכנים נוספים בנושא יציאת מצרים:

ליל הסדר: מדוע חשוב לספר ביציאת מצרים?

שו"ת התניא: מה כל כך מעניין ביציאת מצרים?

יציאת מצרים - ההוכחה ההיסטורית של עם ישראל

הרב זמיר כהן חושף בהרצאתו לקט ממצאים ארכיאולוגיים מעוררי השתאות, המספרים את סיפור הירידה למצרים, את סוד הפירמדות המצריות, שעבוד ישראל וגאולתם:

הרב גואל אלקריף - סודה של יציאת מצרים: