זוגיות ושלום בית
זאב! זאב! כשאחד מבני הזוג "מעניש" את השני
מה שמחזק את מנהגו של ה"מעניש" להמשיך בדרכו, זו התוצאה – הוא משיג את מטרתו. אם כן, מדוע שיחדל ממנהגו אם הוא משיג את מטרתו?
- הרב חגי צדוק
- פורסם י"ב חשון התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)מכירים את זה? את פונה לבעלך, אתה פונה לאשתך, בדיבור כלשהו, ו...אין תגובה. הם על "מצב שקט"... והנה אתם מבינים שמתחיל "ברוגז", ומי יודע לכמה זמן.
מצב זה קורה הרבה בין בני זוג. אלא שלפעמים זה מסתבך. לפעמים נוצר מצב שהייתי מגדיר אותו, כ"תסמונת הזאב". ממש כמו בסיפור על פטר שזעק שוב ושוב לעזרה מפני הזאבים שעוד רגע טורפים את עדרו, וכל פעם, התברר לחבריו שהוא "עבד" עליהם, זו היתה "אזעקת שוא", כך שברגע שבאמת הגיעו זאבים, והוא זעק לעזרה, הם לא הגיעו לעזרתו, כי היו בטוחים שזו עוד אזעקת שוא. לפעמים גם בזוגיות, שתיקה ועוד שתיקה, ועוד אחת ועוד אחת, והאפקט נגמר. למה כוונתי?
קורה, שאחד מבני הזוג מפעיל מניפולציה על בן הזוג. זו יכולה להיות שתיקה ארוכה (עונש על "עוולה" שנעשתה, כמובן לפי דעתו של המניפולטיבי – למי שלא הבין... המניפולציה כאן היא הניסיון להשיג רווח שלא על ידי שיחה והתחשבות, אלא על ידי סחיטה רגשית), אלימות מילולית, פגיעה בדברים שחשובים לבן הזוג וכו', תוך כדי הסתתרות מאחורי תירוצים ש"מצדיקים" את ההתנהגות.
אעיר רק, שזה לא אומר שהמניפולטיבי הוא אדם רע. פשוט, זו האסטרטגיה שהוא מכיר. הוא לא מאמין בדיבורים, בסיכומים. ואולי הוא כן מאמין, אך אין לו היכולת הנפשית לכך. הוא פועל ממקום הישרדותי.
קשה מולם. הרבה פעמים גם קשה לשים לב שזו מניפולציה. וכשכן שמים לב, קשה לבן הזוג להוכיח זאת.
בתחילת הדרך, כאשר האחד "מעניש", השני נבהל. הוא חש בלבול וגם רגשות אשמה. כתוצאה מכך הוא מתנצל, מפייס, לוקח אחריות. אבל זה מועיל לטווח הקצר בלבד, כי זה מעודד את העונש הבא...
בשלב הבא, כאשר ה"מוענש" קולט שבעצם מדובר בסוג של אלימות כלפיו, הוא כועס, אבל עדיין לא מצליח לסלק את ה"עונשים" מחייו.
לא אכנס כאן לפרטים כיצד להתמודד מול "עונשים". כן אומר בגדול, שמה שמחזק את מנהגו של ה"מעניש" להמשיך בדרכו, זו התוצאה – הוא משיג את מטרתו. אם כן, מדוע שיחדל ממנהגו אם הוא משיג את מטרתו?
לכן במקרים מסוימים, קיצוניים, בעיקר כשאין דרך אחרת (ואנא, אל תעתיקו למקרה אחר), אם אנו רוצים לשנות את המערכת, הוא יצטרך ללמוד שזה כבר לא עובד. ה"כפתור" שהפעיל את בן זוגו פשוט התקלקל... ייקח לו זמן להבין את זה. בתחילה הוא ינסה להעניש חזק יותר, כי "אם זה לא עובד בכוח, כנראה צריך יותר כוח"... אבל כאשר בן הזוג יהיה נחרץ ועקבי בדרך החדשה, ה"מעניש", ימצא עצמו חש את תסמונת ה"זאב זאב" – הוא יעניש כדי שבן הזוג יסור למשמעתו, אך שוב ושוב יגלה שכבר קלטו את ה"בלוף", לא מאמינים לו, זה לא עובד...
אני חוזר ומדגיש, זו אפשרות אחרונה. לא ממליץ להחליט לבד על דרך זו. אבל לעיתים אין בידינו ברירה אחרת.
לצערי, נתקלתי כבר במקרים של בן זוג שהמשיך לצעוק "זאב זאב", זמן רב מידי (...), כי בן הזוג כבר "לא היה שם". הוא כבר בנה לעצמו חיים בלעדיו בלית ברירה (- פחות תלות בהתנהגות בן הזוג), ואז הוא, המעניש, הפך להיות החוליה החלשה, הרודף והמתחנן. לצערנו, מאוחר מידי...
כי סוף מעשה במחשבה תחילה.
חגי צדוק היינו יועץ ומטפל מטעם מחלקת שלום בית בארגון הידברות. לפניות למחלקה, לייעוץ ולהזמנת סדנאות חייגו 073-2221310