מדריך צעד אחר צעד – חום ופרכוסי חום אצל ילדים

חשוב! מדריך זה אינו קורס עזרה ראשונה, ואינו מקנה רישיון חוקי להגיש עזרה ראשונה. המידע מובא להעשרה ולהפניית תשומת הלב, מומלץ מאוד לעבור קורס עזרה ראשונה. בכל מקרה חירום רפואי יש להיוועץ במומחה!

מדריך זה נכתב על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי האחרונות. הנחיות אילו עשויות להשתנות מעת לעת. על פי חוק, רק רופא מוסמך להורות על נטילת תרופות, ועל כן כל תרופה המוזכרת במדריך שלהלן, אין בהזכרתה התוויה רפואית או המלצה, אלא יש להתייעץ עם רופא.

מי מההורים שלא מכיר את הסיטואציה, שיקום.

בוקר אור זורח. אתם ניגשים ללול של הקטנצ'יק, וכל הדרך לחדרו שומעים אותו מייבב. "מה קרה לו?", חולפת מחשבה במוחכם. כשהתינוק המתוק רואה אתכם, היבבה כבר הופכת לבכי מעורר רחמים, ועוד בטרם נגעתם בו, אתם יודעים: הוא חולה. אתם מחבקים אותו, היד שנוגעת במצח מאששת את תחושתכם והמדחום רק נותן גושפנקא חוקית: החום עלה.

רוב הילדים חווים עליית חום גוף (כתוצאה ממחלה ולא ממכת חום) בתקופת הילדות. מערכת החיסון עדיין לא בשלה לגמרי, והיחשפות לחיידקים ווירוסים במעונות, בגני הילדים, ובבתי הספר, קוראת לגוף לצאת ולהילחם בכל מאבק. קרוב לשליש מההתייעצויות עם רופאי ילדים הם על עליית חום...

חום גוף תקין נע בין 36.5 ל37.5 מעלות צלזיוס. עליית חום גוף הוא סימן למחלה קיימת או מתהווה. המערכת החיסונית נלחמת בחיידק או בווירוס שפלשו לגוף, כשאחת הדרכים היא להעלות את חום הגוף ובכך להקשות על החיידקים לחיות בתוך הגוף. החיידקים אוהבים סביבה חמימה, לא קרה ולא חמה מידי. כך הם יכולים לחיות ולהתרבות. בשלושים ושמונה פסיק חמש מעלות צלזיוס, הם סובלים...

האם עליית חום מסוכנת, או שאין מה לחשוש? מה צריך לעשות? והאם יש קשר בין אפילפסיה לפרכוסי חום?

במדריך זה נפרט באילו מקרים עליית חום מסוכנת, ומתי אין צורך להתערב, נציע מספר דרכים להורדת חום ונדליק נורות אדומות שמחייבות גם ביקור אצל רופא או בבית החולים. בנוסף, נרחיב על פרכוסי חום. נסביר מה זה, מהן הסכנות, מה צריך לעשות, ובעיקר, מה לא לעשות...

חום – זה מסוכן?

כפי שכתבנו בדברי הפתיחה, עליית חום גוף כשלעצמה, אינה מסוכנת. זהו מצב שמעיד שמערכת החיסון מתמודדת כרגע. כמובן, עלינו לבדוק עם מה היא מתמודדת... מה גרם לעליית החום. האם יש דלקת? האם צריך טיפול תרופתי כלשהו?

אך בנוגע לחום, קיימות שתי סכנות:

1. עליית חום קיצונית – מעל ארבעים מעלות חום, יש סכנה ממשית לגוף האדם. תאי המוח רגישים לחום קיצוני ועלול להיגרם נזק בלתי הפיך, ואף סכנת חיים, חס ושלום.

בדרך כלל, הגוף לא מעלה את החום לגבהים כאלה, אך זה יכול לקרות. החום עלול "לטפס" במהירות ולהוות סכנה.

2. התייבשות – כשיש לילד חום, בהרבה מקרים הוא סובל וכאוב. הוא מאבד תיאבון ומסרב לשתות. סכנת ההתייבשות היא תמיד מדאיגה, ויש לתת את תשומת הלב לכך, גם כשהילד חולה.

בנוסף לסכנות הללו, אם הילד סובל וקשה לו, למה שלא נסייע לו, ונקל מעליו? אף אם אין סכנה, אם הילד לא חש בטוב, ננסה להקל על מצבו ולהוריד את החום.

כשאנו מודדים חום, חשוב שנזכור את הכלל: לא לטפל במכשיר אלא בחולה! כלומר: אם הילד נראה חולה והוא חם למגע, ומד החום מראה 37 מעלות, ייתכן שמד החום מקולקל...

להוריד, אבל לא נמוך מידי

דרכים להורדת חום:

1. הורדת שכבות בגדים – כך חום הגוף יוכל להתנדף החוצה. גם שמיכה עבה כדאי להחליף בשמיכה קלילה.

2. סביבה קרירה – במידה ואפשר, הדליקו מזגן ובכך תצננו את סביבת החולה.

3. מגבת רטובה – הנחת מגבת רטובה על המצח תגרום להורדת הטמפרטורות.

4. אמבטיה במים נעימים – כמובן, לא נשים את הילד במים קרים! אמנם נראה הגיוני, אם אנחנו רוצים לקרר בקבוק עם דייסה חמה, מים קרים יהיו יעילים, אך לא כאן... אסור להעביר את הילד שינויים קיצוניים. כמו שחום גבוה מסוכן לגוף, גם קור מסוכן! ילדים עלולים להיכנס להיפותרמיה (עליה נרחיב בלי נדר באחד המדריכים הבאים), וחום גופם עלול לצנוח. מים חמימים יסייעו להורדת החום ללא סכנה.

5. תרופות מורידות חום – ההורים יכולים לשקול שימוש בתרופות מורידות חום, לפי המינון המצוין על גבי האריזה. יש להיזהר ממינון עודף, שהוא מסוכן ועלול לפגוע בכבד, ואף לגרום לסכנת חיים.

 כל הדרכים הנ"ל לא נועדו לגרום שיהיה לילד קר, אלא רק להוריד מעט את חום הגוף ולגרום 

לתחושה נעימה. אגב, ייתכן שהחום לא ירד לגמרי, אלא רק במעלה עד מעלה וחצי, וזה בסדר.

נורות אדומות

מתי עליית חום דורשת טיפול וביקור רופא?

1. תינוק עד גיל שלושה חודשים עם עלייה בחום הגוף חייב להגיע לבית חולים!

2. ילד עד גיל חמש עם עלייה בחום הגוף חייב להיבדק על ידי רופא.

3. עליית חום שנמשכת מעל שלושה ימים.

4. עליית חום שלא מגיבה לתרופות.

5. עליית חום המלווה בקוצר נשימה.

6. עליית חום המלווה בשינויים במצב ההכרה (ילד אפטי, ישנוני).

7. עליית חום קרוב לארבעים מעלות ומעלה.

8. עליית חום לילד עם מחלות רקע.

9. עליית חום באירועים שבאים והולכים.

10. עליית חום המלווה בקישוי עורף.

11. עליית חום המלווה בהקאות.

אמא'לה! פרכוסי חום!

לעיתים, ילדים מפרכסים בגלל עליית חום. בדרך כלל הפרכוס קורה כשהילד בטווח הגילאים של חצי שנה עד שש שנים. באחוזים, מדובר על 2-5 אחוזים מכלל הילדים בגילאים הנ"ל. יש לפרכוסים היבט גנטי – לילד שהוריו פרכסו או אחיו פרכסו, יש יותר סיכוי לפרכס גם הוא פרכוסי חום.

באופן תקין, תאי עצב (נוירונים) במוח מעבירים מידע מאחד לשני באמצעות אותות חשמליים. פרכוס מתרחש כאשר הפעילות החשמלית של תאי העצב משתבשת וקבוצת תאי עצב שולחת בו זמנית אותות חשמליים מרובים, ללא בקרה.

המנגנון והסיבה המדויקים להופעת פרכוסי החום אינם ידועים באופן ברור ומוחלט.

ההשערה היא שכאשר הגוף חווה בפעם הראשונה עלייה מהירה של חום, הוא "נבהל". הוא "מופתע" מעליית החום, ומפרכס. רוב הילדים יחוו פרכוס יחיד. בערך 30 אחוז מהילדים שחוו פרכוס חום, יפרכסו פרכוס חום פעם נוספת. אך לכולם, התופעה חולפת עם הגיל.

הפרכוס מתרחש במוח. השפעתו על הגוף יכולה להיות במגוון צורות:

1. התכווצויות חזקות – התכווצות והרפיה בכל שרירי הגוף. הנשימה כמעט מופסקת לגמרי, ולכן הילד יכול להיראות כחול או אדום. בגלל ההרפיה של השרירים עשויים גם להיות: בריחת שתן או צואה, הפרשות מהפה, קצף מהפה. למעשה כשמישהו אומר פרכוס, הוא לרוב מתכוון לזה. רוב הנחיות הטיפול שיינתנו בהמשך, מתייחסות לסוג זה של פרכוסים.

2. רעידות – הילד פשוט רועד, ואתם חושבים: אוי, קר לו. אך כשתגעו בו, תרגישו שהוא חם...

3. התנתקות –הילד בוהה פתאום. הוא לא מגיב, מבטו לא ממוקד. ייתכן שבכלל לא ראיתם שזה קרה. הילד התנתק וחזר לעצמו.

ילד שעבר פרכוסי חום, זה לא אומר שהוא יסבול מאפילפסיה בעתיד! אלו שני דברים נפרדים. אם אין לילד רקע רפואי כלשהו, למשפחה אין רקע רפואי של אפילפסיה והפרכוס לא היה חריג בעוצמתו – האחוזים אפסיים.

גם אם הילד עונה על אחד מהקריטריונים שהוזכרו, עדיין הסיכויים נמוכים.

קודם כל: ההורים

בדרך כלל בחלק זה אני מביאה הוראות ברורות, ודרכי פעולה איך לטפל בילד.

הפעם, אתחיל בהורים.

המראה המבעית של ילד מפרכס, אינו מש מזיכרונו של הורה. לראות את הילד המתוק, שהוא בריא ברקע, מתכווץ, מכחיל, ובמבט ראשון, נראה בסכנת חיים, זהו מחזה נורא. ומי שחווה את החוויה, וודאי מהנהן עכשיו במרץ...

אז בואו נירגע: הפרכוס כשלעצמו – אינו מסוכן כלל! בהנחיות לטיפול, שיופיעו בהמשך, איננו מטפלים בפרכוס, אלא בחום. זה נראה נורא, אבל זה רק נראה כך.

תכלס, מה לעשות כשהילד מפרכס?

1. להירגע, כמה שניתן... לנשום אוויר, לשמור על קור רוח. כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מתפקדים טוב יותר. 

2. להזעיק עזרה רפואית. נכון, כמה שורות מעל כתבתי שפרכוסי חום אינם מסוכנים, אבל מי מבטיח לנו שאילו אכן פרכוסי חום? יש מגוון סיבות להופעת פרכוסים. ייתכן שלא נזדקק לעזרה, אבל אם נזדקק, המועד בו תגיע העזרה הוא קריטי (להורים שמכירים את ילדם, וזהו לא פרכוס החום הראשון שלו – יש לקבל המלצות מרופא הילדים). 

3. לא לגעת, לרפד סביב הראש. "אבל הילד מפרכס לי מול העיניים, מה לעשות כדי שזה ייגמר?" – לא מנסים לעצור את הפרכוס, ולא נוגעים בילד מפרכס! המקרה היחיד בו נזיז ילד מפרכס הוא כשיש סכנה לילד, ואי אפשר למנוע את הסכנה. נזיז בזהירות! למשל: ילד שמפרכס על מיטה ועלול ליפול. בכל מקרה אחר, נרפד סביב ראש הילד בשמיכה או כריות וכדומה, כדי שלא יקבל מכות בראש.

4. לשים לב. ככל שנוכל, נשים לב לפרטים הבאים:

            כמה זמן נמשך הפרכוס? (כדאי להיעזר בשעון, כי זה נראה כמו נצח..) 
            האם הייתה מעורבות הידיים? הרגליים? חלק מהם?
            האם הילד נתן שתן במהלך האירוע? נתן צואה במהלך האירוע?
            האם הוא שינה צבע? האדים? הכחיל?

            מידע זה יסייע לצוות הרפואי לאבחן את סוג הפרכוס ואת סוג הטיפול הרצוי.

5. להשגיח על מצב הילד – לאחר הפרכוס יש לוודא שהילד אכן חוזר לעצמו, שהוא חוזר להכרה ושהוא נושם היטב. אם הוא לא חוזר להכרה, נטה את ראשו אחורה (כמו הטיית ראש של פתיחת נתיב אוויר, עליה הסברנו במדריך ההחייאה). אם הוא חלילה לא נושם, נתחיל בהחייאה.

6. להוריד את החום. אחרי הפרכוס, נטפל בהורדת החום על פי ההנחיות שהובאו למעלה.

7. לפנות לבדיקה רפואית! יש אינספור גורמים לפרכוסים, מי אמר שאכן מדובר בפרכוס חום תמים? חשוב מאוד לפנות לבדיקה רפואית, במיוחד לאחר פרכוס ראשון, על מנת לשלול פרכוסים על רקע אחר, ולקבל טיפול רפואי, והנחיות לטיפול המשך, אם צריך.

כדאי לדעת שמתן טיפול להורדת חום במהלך מחלת חום אינו מונע בוודאות את הופעת פרכוסי החום. הילד עלול לפרכס גם בחום לא גבוה.

"כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא".