המדריך למיצוי חכם של החיים #1: להיות תלמיד של החיים

הרב ישראל נח וינברג זצ"ל היה ראש ישיבת "אש התורה" ומייסד תנועת אש התורה, רשת בינלאומית לחינוך וקירוב יהודים. הישיבה נפתחה על ידי הרב בעקבות כאבו הרב למראה התבוללותם העצומה של יהודי ארצות הברית והתפוצות ובורותם בנושאי יהדות.

הרב וינברג היה ידוע באישיותו הכריזמטית והאופטימית, גאונותו בתורה ויכולתו לפשט מושגים מורכבים ביהדות על מנת להקל את הבנתם. הרב הוציא מספר ספרים בתחומים הקשורים ליהדות, כאשר אחד הספרים הידועים ביותר הוא הספר "48 דרכים לחכמה". הספר התקבל באהבה רבה על ידי מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם.

את הספר (שיצא לראשונה כסדרה) פותח הרב וינברג במילים הבאות: "אם אתה באמת מעוניין להפיק את המירב מחייך, ישנן 48 דרכים שיכולות לעזור לך". הדרכים מפורטות במסכת אבות פרק ו', שם מציינים חכמינו את 48 הדרכים להשגת החכמה.

כל אחת מ-48 הדרכים, היא כלי נפלא לשיפור היכולת האישית, על מנת להגיע למיצוי מלא של החיים. הרב שאב את 48 הדרכים לחכמה מתוך המקורות היהודיים העתיקים, ועיבד אותן לשפת ימינו.  

הדרך הראשונה למיצוי החיים מכונה על ידי חז"ל 'בתלמוד', המשמעות המילולית של בתלמוד היא 'דרך הלימוד'. "אם אתה רוצה להגיע למימוש עצמי, אתה מוכרח לנצל את החיים ללימוד. לא סתם ללמוד אלא להפיק לקחים, להפנים את המסר שבלימוד עד שיהפוך לחלק מישותך", כותב הרב וינברג.

"הכל מתחיל בהחלטה חד משמעית. נסה לומר בקול רם: 'החיים הם הזדמנות חד-פעמית. אני רוצה להשתמש בשכל שלי, אני רוצה להתקדם, אני לא רוצה לבזבז אף דקה במשך היום', ממשיך הרב וינברג בפנייתו לקורא.

"יתכן שאתה מרגיש התנגדות פנימית – "מה, כל הזמן לעבוד, בלי לנוח לרגע?! איזה שיעמום!!! (זה בדיוק מה שציפיתי מיהדות...). זה לא בשבילי, תעזוב... בא נשכח מהכל ונראה קצת טלוויזיה". הרב וינברג ממשיך להסביר כי ל-48 הדרכים יש כלים להילחם בהתנגדות הזאת, וניתן לכלול אותם ב-5 נקודות:

קביעות – בכל רגע. עקביות – בהתאם ללוח הזמנים. המשכיות – ללא הפסקות ביניים. מחזוריות – עם שינון וחזרה. גלובליות – היה תלמיד של החיים.

1. קביעות: בכל רגע ממש

על מנת להגשים כל מטרה שהיא, הדרך חייבת להיות עקבית. 24 שעות ביממה, בלי לבזבז אף רגע. אין הכוונה להפוך למכור לעבודה, אלא להפוך את כל מסלול החיים לחלק מהמטרה.

על פי היהדות, אם אתה ישן על מנת שתוכל לעבוד אחר כך טוב יותר - השינה הופכת לחלק מהעבודה. כך גם בהתייחס לאכילה, או לספורט – כאשר הם נעשים למען המטרה הנכונה, הם הופכים להיות חלק ממנה ממש.

גם מנוחה, על פי היהדות, היא חלק חשוב במטרה. מנוחה משמעותה "החלפת הילוך" ולא עצירה. באופן זה, המנוחה עצמה היא חלק מהצמיחה, חלק מהמטרה, כאשר אתה נח על מנת שתוכל להמשיך הלאה בכוחות מחודשים.

(צילום: shutterstock)

הרב וינברג מעיק כדוגמה לכך לימוד רכיבה על אופניים. "זוכר את הפעם הראשונה שבה ניסית לרכב על אופניים, והיית בטוח שאף פעם לא תצליח לעשות את זה? חשבת לעצמך: 'איזה שיגעון – איך אפשר לשמור על שיווי משקל, ועוד להתקדם, על שני הגלגלים הצרים האלה?' לאחר כמה נפילות חשבת לוותר, עד שראית את הילד של השכנים, רוכב לו ב'כיף'. והחלטת לנסות שוב. ואז, עוד לפני שהבנת איך זה קרה, רכיבה על אופניים הפכה להיות טבע שני שלך.

"כל מיומנות דורשת תרגול", ממשיך הרב וינברג להסביר, "וכך גם הדרך הראשונה 'בתלמוד – להיות מודע בכל רגע', וכן שאר הדרכים שיפורטו בהמשך. אמנם לוקח קצת זמן להגיע לשליטה, אבל בסוף מצליחים, ואז אתה מגלה את עצמך רוכב 'בלי ידיים'...

2. "עקביות" – בהתאם ללוח הזמנים

הקצב המתאים הוא חשוב מאוד כדי להצליח באמת. זו הסיבה שביהדות ישנן פעילויות קבועות מראש בכל יום. כשמתעוררים בבוקר, למשל, אנו אומרים "מודה אני..." – תודה א-לוהים שאני חי. זהו רגע של הודיה מודעת על ההזדמנות הנוספת שניתנה לנו - עוד יום. מודעות זו עוזרת לנו להתחיל את היום ברגל ימין. היא נותנת לנו נקודת פתיחה מצוינת ליום החדש.

"הקדש זמן קבוע ביום בשביל המטרה שאליה אתה שואף", מציע הרב. "אתה לא חייב להקדיש לכך 24 שעות ביממה. התחייב בקול רם לעמוד באותו זמן (קצר או ארוך) ולשמור על עקביות בכל יום. יש כוח בדיבור. אתה יודע שאתה עומד להשתנות. אין ספק שחייך יהפכו לשונים".

הצעה נוספת של הרב: "התחייב להקדיש מספר דקות מידי בוקר, 365 ימים בשנה, למשך שארית חייך להודות על החיים: כאשר אתה מתעורר, הערך את עצם היותך חי".

(צילום: shutterstock)

3. "המשכיות" – ללא הפסקות ביניים

"בכל פעם שבה אתה צועד לקראת מטרה, עליך לעשות זאת ללא הפסקות ביניים. עדיף ללמוד שעה אחת ברציפות, מאשר שעתיים עם הפרעות והפסקות. הפסקות ביניים שוברות את רצף החשיבה שלנו, ומגבילות את יכולת תפישת המידע שלנו. הן מוציאות את הכוח מהלמידה", כותב הרב וינברג.

"אתה יכול לתרגל זאת בזמן קריאה באוטובוס, או בהמתנה בתור לרופא השיניים", מציע הרב. "קבע לעצמך מטרה, ובמשך 15 דקות התמקד בנושא יחיד בלבד. זו יכולה להיות בעיה שמציקה לך בעבודתך, מטרה אישית, או נושא במערכת יחסים כלשהי. לדוגמא, אתה יכול לומר לעצמך: 'ברבע השעה הקרובה אני מקדיש את כל מחשבותיי לַמשפחה, איך אני יכול לעזור להם... למה אני אוהב אותם... ממה אנו נהנים יחד...'

"בסוף אותן 15 דקות", מציין הרב, "עצור להעריך את הזמן שניצלת היטב, זמן שבאופן אחר היה פשוט מתבזבז"

"אט אט, צעד אחר צעד, הגדל את משך הזמן. בתחילה 15 דקות, אחר כך חצי-שעה ואז שעה שלמה, אחר כך תוכל להגיע לשעתיים. ואז, כשתגיע לארבע שעות, אתה 'על הגל'.

4. "מחזוריות" - שינון וחזרה

שינון מילולי הוא בעל עוצמה. השמעת המלים מבהירה רעיון ומורידה אותו למציאות. זו הסיבה לכך שאנו חוזרים על קריאת "שמע ישראל" מספר פעמים ביום, ושאנו חוזרים על התורה שנה אחר שנה. חכמי התלמוד היו חוזרים על כל לימוד חדש 40 פעם – ועל רעיון עקרוני במיוחד 101 פעמים.

פתאום אתה מבין משהו. יש לך רעיון חדש – "אוי, איך לא חשבתי על זה קודם, הוא תמיד נפגע כשאני אומר לו..." – חזור עליו שוב ושוב, בקול רם – "כשאני אומר... הוא נפגע", "אסור להגיד לו ש...", "הוא נפגע מ...", אמור זאת באופנים שונים, החדר זאת למוח, אחרת – תמצא את עצמך חוזר על אותה שגיאה גם מחר.

5. "גלובליות" – היה תלמיד של החיים

לעתים קרובות שואלים אותנו: "מה אתה עושה?" והתשובה הרגילה היא: "אני, עורך דין", או "אני מהנדס", או "אני מנהל חשבונות".

היהדות אומרת: טעות! טעות! טעות!

נניח שאתה רואה מישהו שהולך לישון, אתה אומר לו "מה אתה עושה?" והוא עונה "אני נמנמן".

"אתה נמנמן? איך אתה מצליח להתפרנס מזה? מי משלם לך בשביל לישון?!"

נשמע אבסורד? זו בדיוק הנקודה. אם תחשב היטב את השעות לאורך חייך, תגלה שאתה מבלה בשינה יותר זמן משאתה עוסק בלהיות עורך דין.

המהות שלך אינה "נמנמן" ואינה "עורך דין". מהותך היא – 'החושב, התוהה וחוקר, האדם הנושם והחי שאוהב, שמתקדם וצומח תמיד, ששואף לגדולה, שתאב לדעת יותר...' הזדהה עם זאת. עם מה שאתה באמת.

הרב ממשיך להפתיע ולציין כי "לרוע מזלנו, אנו מפתחים בעיית זהות זו כבר בשלב מוקדם בחיינו". הדבר קורה כאשר ילד נשאל: 'מה אתה רוצה להיות כשתגדל?' בשאלה זו טמונה משמעות בעייתית", קורא הרב. "כאשר הילד חושב: 'מה לא בסדר בלהיות 'עצמי?' האם 'עצמי' כל כך גרוע שאני צריך להפוך למשהו אחר כשאגדל?"

הרב מצטט את קריאתם של חכמינו: "עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי" – הפוך את לימוד החיים לעיסוקך העיקרי, ואת המקצוע שלך למשני. השאלה אינה "מה אתה עושה לפרנסתך", אלא "מה אתה עושה למען חייך?" אם אתה רואה עצמך כ"חושב", החשיבה הופכת לבעלת חשיבות ראשונה. אם כך, עדכן את הגדרתך העצמית. למד את הסיבה לחיים בכללותה, ותחייה אותה במלואה.

עשרה כלים למודעות תמידית

בהמשך דבריו, מציין הרב עשרה כלים על מנת להיות מודע למטרות חייך:

1. תכנן מראש מה ברצונך להשיג. מטרה ברורה תמריץ אותך להתקדם.

2. תכנן בערב איך לקום בבוקר. אל תיתן ל"עוד 5 דקות ואני קם" להשתלט לך על תחילת היום.

3. סקור את יומך. בדוק היכן ניצבו המכשולים. תכנן היטב כיצד לעקוף אותם בעתיד. שנן מה שלמדת ביממה האחרונה.

4. כדי להתחיל ברגל ימין, השכם 10 דקות מוקדם יותר וחשוב על משמעות החיים הניתנים לך.

5. תכנן מראש. מה אתה רוצה ללמוד? מה אתה צריך בכדי להיות מודע לשאיפותיך? כיצד אתה רוצה לצמוח?

6. תפוש את עצמך שוגה בחלומות לפחות פעם ביום ובדוק: "מה אני עושה כרגע, איך אני יכול להשתמש ברגע זה באופן משמעותי יותר?"

7. הפוך עצמך לתלמיד של החיים. למד בכל מקום בו אתה נמצא. השתמש בספרים, מחשבות וכדו' על מנת לשמור על ההתפתחות השכלית שלך (הפסק לעמוד ולבהות מבעד לחלון כמו "אסטרונאוט").

8. אסוף משפטים קצרים המזכירים לך במהירות את המטרה אליה אתה שואף, בכדי להמריץ את עצמך כשאתה מתחיל להיסחף הצידה.

9. שנן וזכור קטעי חכמה. זה יספק לך חומר ללימוד בזמן שאתה צועד ברחוב או עומד בתור שבסופרמרקט.

10. הרהר לעתים קרובות בשאלה: מהי מטרת החיים? מה אני עושה על הכוכב הזה?

שוכתב ועובד מתוך הספר "48 הדרכים לחכמה" מאת הרב נח וינברג זצ"ל.