קיצור הלכות חנוכה

האם מותר לאכול קודם הדלקת החנוכיה? מי חייב בהדלקת נרות חנוכה? מה כמות השמן או השעווה הנדרשים על פי ההלכה? האם מותר לצום בחנוכה? ומה לגבי הספד ועלייה לבית הקברות? מה דינו של אדם המתארח בבית זר בחנוכה לגבי הדלקת הנרות? מקבץ הלכות חנוכה. כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול:

לימוד הלכות החג

נכון מאוד ללמוד הלכות חנוכה קודם חג.

סעודות בחנוכה

יש הנוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה ע"י יהודית; נוהגים לאכול בחנוכה סופגניות המטוגנות בשמן, זכר לנס השמן של המנורה.

ישנה מחלוקת אם סעודות הנאכלות בחנוכה נחשבות לסעודות מצווה, ואם אומרים שירות ותשבחות לה בסעודות אלו - נחשבות לסעודות מצווה.

אכילה קודם הדלקת נרות חנוכה

אסור לאכול אכילת קבע קודם הדלקת נרות (שמא ימשך בסעודתו וישכח להדליק נרות), אך אכילת ארעי מותרת:

דברים הנחשבים לסעודת קבע: פת יותר מכביצה (54 גרם לחם), מזונות יותר מכביצה (54 ג מזונות).

דברים הנחשבים לסעודת ארעי: פת פחות מכביצה, מזונות פחות מכביצה, פירות וירקות כמה שרוצה וכן שתיה.

יש להחמיר שלא לאכול סעודת קבע כחצי שעה קודם הדלקת נרות.

מה שאסור לאכול סעודת קבע קודם ההדלקה הוא למדליק עצמו, ולכן אישה שבעלה מדליק נרות, יכולה לאכול גם סעודת קבע קודם הדלקה אם יש צורך בדבר (אם נהגה להחמיר ולא לאכול אפילו סעודת קבע - תמשיך במנהגה).

אישה אלמנה או גרושה שמדליקה לעצמה - אסור לה לאכול סעודת קבע קודם הדלקה.

עשיית מלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה

אסור להתחיל מלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה (שמא ימשך במלאכתו וישכח להדליק נרות חנוכה).

יש להחמיר שלא לעשות מלאכה כחצי שעה קודם הדלקת נרות.

לימוד תורה קודם הדלקת נרות

אסור ללמוד תורה קודם הדלקת נרות חנוכה (שמא ימשך בלימודו וישכח להדליק נרות חנוכה). אין להחמיר שלא ללמוד תורה כחצי שעה קודם הדלקת נרות (כפי שמחמירים באכילה ועשיית מלאכה) משום ביטול תורה.

החייבים בנר חנוכה

כולם חייבים בנר חנוכה: ילדים בגיל מצווה, גברים ונשים

הספרדים נוהגים להדליק חנוכיה אחת לכל בני הבית, ובזה כולם יוצאים ידי חובת נר חנוכה.

האשכנזים נוהגים להדליק חנוכיה לכל אחד ואחד מבני הבית בברכה.

לספרדים: כל מי שמדליקים עליו נר חנוכה בבית, אעפ"י שאינו נוכח בשעת ההדלקה והברכות ואפילו אינו נמצא באותה עיר, יוצא ידי חובת נר חנוכה.

לכן בחורי ישיבה ספרדים שהוריהם מדליקים בביתם נר חנוכה מוציאים אותם ידי חובת נר חנוכה, ואף אם רוצים להחמיר על עצמם ולהדליק נר חנוכה בישיבה - ידליקו בלי ברכה.

גברים נשואים הנמצאים במילואים או לנים במלון ואינם בביתם, אינם צריכים להדליק נר חנוכה, שכן יוצאים ידי חובת נר חנוכה בהדלקה שהאישה מדליקה בבית. ואם רוצים להחמיר על עצמם - ידליקו בלי ברכה.

וכן חיילים רווקים הסמוכים על שולחן ההורים (כלומר, שההורים מפרנסים אותם) יוצאים ידי חובת הדלקת נר חנוכה בהדלקה שהוריהם מדליקים בבית.

בחורי ישיבה אשכנזים צריכים להדליק אף הם נר חנוכה בברכה, אעפ"י שמדליקם בביתם.

סטודנטים שאינם סמוכים על שולחן הוריהם, כלומר שהם מתפרנסים וגרים לבדם, מדליקים נרות חנוכה בברכה אעפ"י שהוריהם מדליקים.

אישה שבעלה אינו מדליק נרות חנוכה או שאינו נמצא בבית (כגון שהוא במילואים וכדומה) חייבת בנרות חנוכה, ולכן תדליק היא את נרות החנוכה בברכה כמו שהאיש מדליק (ואף מוציאה אותו ידי חובה, כפי שנתבאר לעיל).

אבל אפילו בתוך שבעת ימי האבל חייב בכל המצוות כולן, ולכן חייב להדליק נר חנוכה ובברכה, ואף מברך ברכת שהחיינו בלילה הראשון של חנוכה.

אדם שהגיע בשעה מאוחרת לביתו ורוצה להדליק נר חנוכה, ומצא שכל בני הבית נרדמו:

- אם יכול להעיר אחד או שנים מבני הבית כדי שישמעו הברכות, יעשה כן וידליק נרות חנוכה.

- אם אינו יכול להעיר אחד מבני הבית: ידליק הנרות בברכה כרגיל.

הרוצים להדליק נרות חנוכה בברכה באירועים בכנסים ובמסיבות הנערכות באולמות - יש להם על מי שיסמוכו שכן יש כאן פרסומי ניסא ברבים.

הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת - מסרים מחג החנוכה, עצות וסגולות:

פירוש המילה אכסנאי הינו אורח. קיימים שני סוגי אורחים:

1. אורח הסמוך על שולחן מארחו: כלומר מתארח ללא השתתפות בהוצאות כגון אוכל ושתיה, והמארח דואג לו לכל צרכיו והוא אוכל ושותה על חשבון בעל הבית; או אורח שנותן למארחו סכום מסוים על ההוצאות אך מארחו אינו עושה איתו חשבון מדויק על כל ההוצאות שמוציא עליו.

2. אורח שאינו סמוך על שלחן מארחו: כלומר שאינו אוכל ושותה על חשבון בעל הבית כגון שרק לן אצל חברו, אך אין חברו דואג להאכילו ולהשקותו וכו.

אורח שאינו סמוך על שולחן מארחו ואין מדליקים עליו בביתו, חייב בנר חנוכה וצריך להשתתף עם בעל הבית בהדלקת נרות חנוכה, ולכן צריך לתת לו פרוטה (10 אגורות, או חצי שקל) בשביל להשתתף עמו במצווה, או שבעל הבית יַקְנֶה לאורח חלק בשמן מנרות החנוכה במתנה, ובזה יוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה במקום שמתארח בו.

אורח הסמוך על שולחן מארחו אינו חייב להדליק נר חנוכה בפני עצמו, וגם אין צריך להשתתף בפרוטות, כי הוא יוצא ידי חובה בנר חנוכה שמדליק בעל הבית, ואינו רשאי לברך בעצמו על נרות חנוכה. אמנם יש חילוק בין חתן הסמוך על שולחן הוריו או חמו לבין חבר הסמוך על שולחן חברו, שהבן והחתן פטורים לגמרי מלהשתתף בהוצאת הנרות ואילו חבר המתארח אצל חברו - ראוי ונכון להחמיר ולהשתתף עם בעל הבית בפרוטה.

זמן הדלקת נרות חנוכה

זמן הדלקת נרות חנוכה לכתחילה הוא מצאת הכוכבים למשך חצי שעה. אמנם מי שלא יכול להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים - כל הלילה כולו כשר להדלקת נרות חנוכה עד עלות השחר. מי שהגיע כ-20 דקות לפני עלות השחר עדיין יכול להדליק נר חנוכה בברכה.

חיילי צבא (שאין מדליקין עליהם בביתם) שאינם יכולים להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים ואף לא אחרי, ורוצים להדליק קודם השקיעה ולכבותם בשקיעה, יכולים להדליק אך לא יברכו על הדלקה זו.

הדלקת נרות לאברכי כולל או אנשים העובדים עד אחרי חצי שעה אחרי צאת הכוכבים - אפשרות אחת: ימנו את האישה, והאישה תדליק נרות מיד בצאת הכוכבים. אפשרות שניה: אם יכולים לחזור לבית בצאת הכוכבים להדליק ולחזור לעיסוקם, יעשו כן. אפשרות שלישית: יכולים להמתין עד שיגיעו לביתם אפילו יגיעו הרבה זמן אחרי צאת הכוכבים.

כל האפשרויות מותרות לכתחילה.

כמות השמן או השעווה שצריך בנר חנוכה

צריך שיהיה כמות שמן או שעווה בנרות שיהיו דולקים, חצי שעה אחר צאת הכוכבים (או יותר, אך לא פחות). אם אדם לא שם כמות שמן או כמות שעווה שיכולים לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים - לא יצא ידי חובת נר חנוכה וצריך לכבות הנרות ולהוסיף שמן, אך לא יברך שוב.

שמן ופתילות כשרים לנר חנוכה

כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה. שמן זית הוא שמן למצווה מן המובחר לנרות חנוכה. ניתן להשתמש בנרות שעווה לנר חנוכה (אם אין לו שמן) שכן אורו של נר שעווה צלול כשמן. לכתחילה לא ידליק נרות חנוכה שחלקם משמן וחלקם משעווה, אלא כל הנרות יהיו או משמן או משעווה.

אין צורך להחליף את הפתילות כל יום אלא יכול להשתמש בפתילות ישנות. אמנם יש נוהגים להחליף כל יום פתילות, זכר למקדש.

אופן הדלקת נרות חנוכה

ההסבר להלן הוא עבור אדם העומד מול החנוכיה. ההסבר להלן הוא לנרות החיוב ולנרות ההידור בלבד אך לא למיקום נר "השמש".

מיקום נר "השמש" הוא לפי החנוכיה - יש שממוקם באמצע החנוכיה למעלה מהנרות, יש שממוקם בצד ימין של החנוכיה למעלה מהנרות, ויש שממוקם בצד שמאל של החנוכיה למעלה מהנרות. ניתן להדליק את נרות החיוב או ההידור עם השמש או עם נר אחר או גפרור וכו.

להלכה:

בלילה הראשון יניח את הנר בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש). יברך את כל שלושת הברכות ומיד ידליק את הנר הראשון (ואח"כ את השמש).

בלילה השני יניח את שני הנרות בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש), יברך את שתי הברכות ומיד ידליק את הנרות מצד שמאל לצד ימין (ואח"כ את השמש).

בלילה השלישי יניח את שלושת הנרות בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש), יברך את שתי הברכות ומיד ידליק את הנרות מצד שמאל לצד ימין (ואח"כ את השמש).

בלילה הרביעי והלאה וכן בכל יום עד היום השמיני: ימקם את הנרות בצד ימין של החנוכיה יברך ומיד ידליק הנרות מצד שמאל לצד ימין (ורק אח"כ ידליק את השמש או יניחנו במקומו).

ברכות ההדלקה

אילו ברכות מברכים בהדלקת נרות חנוכה:

בלילה הראשון 3 ברכות: 1. "... להדליק נר חנוכה". 2."...שעשה ניסים לאבותינו...". 3. "...שהחיינו...".

בשאר הלילות: 2 ברכות: 1."...להדליק נר חנוכה". 2."...שעשה ניסים לאבותינו...".

נוסח הברכה הוא "להדליק נר חנוכה". אדם שבירך "להדליק נר של חנוכה" יצא ידי חובה בדיעבד. את כל הברכות יאמר קודם ההדלקה ורק לאחר שסיים לברך ידליק את נרות החנוכה, שכן הכלל אומר "כל המצוות כולן - מברך ועובר לעשייתן".

מיד עם סיום הברכות ידליק הנרות מיד ולא ידבר או ימתין כלל, אמנם אדם הצריך שיביאו לו גפרור רשאי לרמוז שיביאו לו גפרור ואפילו אם כבר הפסיק בדיבור יצא ידי חובה בדיעבד שכן זה צורך המצווה.

כל זה שאסור להפסיק בדיבור היינו שלא הדליק את הנר הראשון, אך אם הדליק את הנר הראשון ורוצה לבקש גפרור, יכול אפילו לכתחילה לבקש שיביאו לו גפרור. וכן מיד עם סיום הדלקת הנר הראשון יאמר את הנוסח "הנרות הללו אנו מדליקין..." ותוך כדי אמירה ידליק את נרות ההידור.

מנהג טוב לומר אחר הדלקת כל נרות החנוכה את המזמור בתהילים, "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד...".

אדם ששכח לברך את כל הברכות על נרות חנוכה, בדיעבד יצא ידי חובה ואין צורך לחזור ולברך. שכן הכלל הוא ש"ברכות אינן מעכבות".

הרב יצחק פנגר - על מה חשוב להקפיד בחנוכה?

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה ואפילו תשמיש ארעי כגון: לבדוק כסף או לבדוק דבר אחר לאור הנרות, וסיבת האיסור כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו.

מה שאסור להשתמש לאור נרות חנוכה היינו בין מנר החיוב ובין מנרות ההדור (הנרות שמוסיפים כל יום ויום).

בגלל איסור זה תיקנו חז"ל להניח "נר שמש" בחנוכיה, שאם קרה ונהנה מנרות חנוכה, אינו נהנה מנרות חנוכה אלא מנר השמש ומותר ליהנות ולהשתמש בנר זה לכל דבר הרשות.

אסור להדליק נרות חנוכה מנר לנר ע"י אמצעי, היינו: אם קרה וכבה אחד הנרות שבחנוכיה, ורוצה לקחת גפרור ולהדליק את הגפרור עם נר דולק שבחנוכיה, ואז ייקח את הגפרור הדולק וידליק עמו את הנר הכבוי - הדבר אסור שכן נהנה בנר חנוכה לדבר הרשות (להדליק גפרור). אך מנר השמש מותר להדליק הגפרור.

הדלקה עושה מצווה

הלכה ידועה היא "הדלקה עושה מצווה", היינו: בשעה שמדליק את נרות החנוכה - קיים מיד את מצוות הדלקת נר חנוכה (אעפ"י שלאחר שנדלקו הנרות כראוי, כבו - יצא ידי חובה).

ולכן קודם הדלקה צריך לוודא שיש את כל התנאים שיכשירו את ההדלקה והם:

החנוכיה ממוקמת במקום הראוי לצאת ידי חובה, שיש שמן בשיעור הראוי, כמות שמן לחצי שעה.

לכן קודם הדלקת נרות חנוכה צריך למקם את החנוכיה במקום הראוי לה כדי לצאת ידי חובה, ורק אז ידליק הנרות, שכן אם לא יניח החנוכיה במקום כשר להנחת נרות חנוכה וידליק שם, לא יועיל לו לאחר מכן לקחת את החנוכיה כפי שהיא דולקת ולהניחה במקום הראוי, שכן הדלקה עושה מצווה, ומה יועיל לקחת את החנוכיה כפי שהיא דולקת ולהניחה במקום הראוי, שהרי צריך להדליקה שוב.

וכן מי שמדליק את החנוכיה ולא היה באחד הנרות כמות שמן של חצי שעה, לא יועיל שוב שיוסיף שמן על הנרות הדולקים, שכן הדלקה עושה מצווה, ובשעת ההדלקה לא הייתה חנוכיה כשרה. מי שהדליק נר חנוכה ולא היה בו שיעור חצי שעה שמן אינו יוצא ידי חובה ולכן צריך לכבות את החנוכיה ולהוסיף שמן כראוי ולהדליק שוב, אך לא יברך על הדלקה זו.

אדם שהניח את החנוכיה במקום שלא מצויה רוח שאמורה לכבות לו את הנרות והדליק את החנוכיה כראוי, ולאחר דקה או פחות נשבה רוח וכיבתה את הנרות - יצא ידי חובה ואינו חייב לחזור ולהדליק את החנוכיה שוב, שכן ההלכה היא ש"הדלקה עושה מצווה" וכבר יצא ידי חובת נר חנוכה, אמנם אם רוצה לחזור ולהדליקה שוב, לא יברך על הדלקה זו.

אמנם אם העמיד את הנרות במקום שהרוח מצויה והיה צפוי שהרוח תכבה את הנרות, אם הדליק שם את החנוכיה וכבו הנרות, לא יצא ידי חובה וחייב לחזור ולהדליק את החנוכיה, אך גם כאן לא יברך על הדלקה זו.

הדלקת נרות בערב שבת

ביארנו לעיל שצריך שיהיה בנרות חנוכה כמות שמן שידלקו חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. ולכן בערב שבת שמדליקים נרות חנוכה הרבה לפני צאת הכוכבים צריך לתת כמות שמן בנרות או שעווה שיספיקו לדלוק מכניסת שבת עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, זמן זה הוא בערך שעה ורבע.

בערב שבת שצריך להדליק גם נרות חנוכה וגם נרות שבת. לכתחילה ידליק הבעל נרות חנוכה ואח"כ תדליק האישה נרות שבת (וגם אלמנה תדליק כך). בדיעבד, אם הדליקה האישה נרות שבת, יכול הבעל להדליק נרות חנוכה.

מי שלא יכול להשיג נר חנוכה וגם נר שבת אלא יש לו רק נר אחד בלבד, ידליק נר שבת משום שלום ביתו.

מי שיש לו רק שני נרות בלבד, ידליק נר אחד לשבת ונר אחד לחנוכה.

הדלקת נרות במוצאי שבת

במוצאי שבת אדם צריך גם לעשות הבדלה וגם להדליק נר חנוכה, לכן יעשה הבדלה ואח"כ ידליק נרות חנוכה.

גם אותם המוציאים שבת כשיטת רבינו תם (היינו שעה + 12 דקות לאחר השקיעה) יבדילו כרגיל בזמן רבינו תם ואח"כ ידליקו נרות חנוכה.

הדלקת נרות בבית הכנסת

תיקנו חכמים להדליק נר חנוכה גם בבית הכנסת (אעפ"י שכולם מדליקים בבית) 2 סיבות עיקריות לתקנה זו: להוציא ידי חובת הדלקת נר חנוכה, למי שאין נר חנוכה ולא מדליקים עליו נר חנוכה; פרסום הנס ברבים.

אין מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת אלא אם יש מניין (עשרה אנשים) כי פרסום הנס בבית הכנסת לא שייך פחות מעשרה. גם נשים וילדים שהגיעו לחינוך יכולים להצטרף לעשרה בבית הכנסת.

אעפ"י שאת נרות החנוכה שמדליקים בבית, מדליקים אותם מיד בצאת הכוכבים ולא לפני, את הדלקת הנרות בבית הכנסת ניתן להדליק גם אחרי השקיעה בין מנחה לערבית, (ואין צורך להמתין עד צאת הכוכבים). סיבת הדבר היא שאין לעכב את הציבור לאחר תפילת ערבית, ואם נעכב יש חשש שלא יישארו האנשים וממילא לא יהיה פרסום הנס, ולכן ניתן להדליק מיד אחרי השקיעה.

אעפ"י שבנרות חנוכה שמדליקים בבית צריך לתת שמן שידלוק חצי שעה, בנרות שבבית הכנסת אין צורך לתת כמות שמן שיספיק לחצי שעה, אלא די לתת כמות שמן שיספיק מההדלקה עד אחרי תפילת הערבית.

כשהציבור סיים תפילת ערבית ניתן לכבות מיד את הנרות. נכון להחמיר שלא לכבותם חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, אם אין חשש סכנה לדליקה וכדומה.

עשיית מלאכה בזמן שהנרות דולקים

נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שנרות חנוכה דולקים במשך חצי שעה מזמן הדלקתם.

מלאכות האסורות בחצי שעה היינו תפירה, סריגה וכדומה אך מותר לבשל או לאפות וכל צורכי אוכל נפש.

מי קודם - תפילת ערבית או נר חנוכה?

אדם שהגיע לביתו מאוחר ולא התפלל ערבית וגם לא הדליק נרות חנוכה, יתפלל ערבית ואח"כ ידליק נרות חנוכה, שכן תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם (תפילת ערבית תדירה יותר מהדלקת נרות חנוכה).

שכח ולא הדליק יום אחד

אדם ששכח להדליק נר חנוכה באחד מימי חנוכה, כגון ששכח להדליק ביום שני, אין לו תשלומין, ולכן למחרת מדליק מספר נרות כפי היום שנמצא בו (אם יום שלישי שלושה נרות) ולא ידליק יותר נרות.

הספד בחנוכה

אין מספידין על המת בחנוכה, אם כי מותר לספוד לתלמיד חכם בפניו (היינו בשעת הלוויה), וכן מותר לספוד למלמד תינוקות הקובע עיתים ללימוד תורה. אם חל יום השלושים בחנוכה - מותר לעשות סעודה ולימוד לעילוי נשמת המת, אך לא יספידו.

תענית בחנוכה

אסור להתענות בחנוכה.

עליה לבית העלמין בחנוכה

אין עולים לבית העלמין בחנוכה אפילו בסיום שבעת ימי האבל וכן וביום השלושים לאבל ולכן יידחו את הביקור לאחר ימי החנוכה. יש מחלוקת אם מותר לבקר בקברי צדיקים בחנוכה והמיקל לבקר בקברי צדיקים בימי החנוכה - יש לו על מי לסמוך.

אבלות בחנוכה

כל הלכות אבלות נוהגים בחנוכה, וכן מותר לנחם ולבקר את האבל בחנוכה.

חנוכה שמח!