על מנורת המקדש העתידית

פרשת מקץ ´נופלת´ בדרך כלל בחג החנוכה. לכן ההפטרה עוסקת בנושא האור והמנורה, אף שאין זה מעניין הפרשה, כפי שאנו בדרך כלל במאמר זה מקשרים בין מאורעות הפרשה להפטרה.

הנביא הוא זכריה בן ברכיה בן עידו. ע"פ המדרש, זכריה הוא נכדה של האישה השונמית, והוא החל להתנבא בעודו נער של תחילת ימי בית המקדש השני. זכריה הנביא עמד בראש הכנסת הגדולה, ביחד עם חגי ומלאכי, כאשר בתוכם היו למעלה מ-80 נביאים!עיקר נבואתו של זכריה עוסקת באחרית הימים ומה שעתיד להתרחש כאן, בארץ ישראל. כאשר נפטר זכריה, פסקה הנבואה מעם ישראל (שנת ג´ תמ"ב) - ותחודש שנית באחרית הימים, בגאולה השלימה.

מסיבה זו נבחרה ההפטרה דווקא מהנביא זכריה העוסקת בתיאור חיזיון, שבו רואה הנביא זכריה את יהושע הכהן הגדול (שימש בתחילת הבית השני בכהונה גדולה) עומד לפני ה´, והשטן עומד על ימינו לקטרג עליו. הסיבה: מפני שבניו של יהושע הכהן הגדול, נשאו נשים נכריות, השטן ניסה לתפוס את עוון בניו בכהן הגדול עצמו. אך הקב"ה גער בשטן, ולא קיבל את טענתו ובפרט שהכהן הגדול ראוי לגדולה, מפני שזכה בכך עקב צדקותו כשהושלך לכבשן האש וניצל (עיין בהרחבה בירמיהו פרק כ"ט פסוקים כא´-כג´, וכן בגמרא בסנהדרין צג´).

כעת פנה המלאך לזכריה הנביא והניעו ועוררו, "כאיש אשר יעור משנתו", ושאלו: מה אתה רואה כעת, זכריה?

וכאן מתאר הנביא מנורת זהב בעלת שבעה קנים ושבעה נרות. כאשר השמן לנרות נוטף מספל גדול התלוי מעל המנורה, דרך מערכת של צינורות 7 צינוריות לכל נר, שמשם עובר השמן לנר הדולק.

אך זכריה הנביא לא מבין את הנבואה. הוא שב ושואל את המלאך: "מה אלה?", מה פירוש הנבואה? או אז המלאך מעניק שבע מילים המסבירות את הכל: "לא בחיל ולא בכח – כי אם ברוחי". שבע מילים כנגד שבעת קני המנורה. והוא ממשיך להסביר שעתידים בני ישראל בראשותו של זרובבל להקים את בית המקדש. לא בחיל ולא בכח, לא ע"י כיבוש או מלחמה, אלא בזכות הכוח הרוחני של עם ישראל. הזכויות הרוחניות העומדות לעם ישראל עומדות לו כדי לבנות את המקדש. לכן הקדוש ברוך הוא ייתן רצון מלפני דרייווש מלך פרס להמשיך את בניית הבית, וכל אותם שרים ואומות שעיכבו את בניין הבית -  תבוטל שררתם וכוחם, ולא ימנעו עוד את בניין בית המקדש.

יהי רצון שנזכה לראות במהרה בימינו את הגשמתה של הנבואה.