בסוף הכל מובן...

בפרשת השבוע ניתן הסימן האלוקי להבחנה בגואל האמת שעתיד להנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים, הלא הוא משה רבנו. "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (בראשית נ, כד). ומבואר במדרש רבה (ג, ח): "אמר הקב"ה למשה: לך ואספת את זקני ישראל, אמור להם ´פקוד פקדתי´. מסורה היא בידם מיוסף שבלשון הזה אני גואלם. לך אמור להם זה הסימן. מיד – ´ושמעו לקולך´. למה? שמסורת גאולה היא בידם, שכל גואל שיבוא ויאמר להם פקידה כפולה – גואל של אמת הוא".

במשך כמאתיים שנה היו כל יודעי סימן הגאולה בישראל תמהים: וכי זה סימן לגואל האמת, שיאמר לשון פקידה כפולה? הרי לאחר שהודיענו זאת, וכבר רבים יודעים שזה הסימן – אין אמירה זו מהווה סימן כלל, לפי שכל אחד יוכל לבוא ולומר מילים ידועות אלה! ומן הסתם היו כאלה בישראל שחשבו כי הסימן האלוקי שהתפרסם – איבד חלילה את תוקפו.

והנה נולד משה רבנו שהיה ערל שפתיים, כלומר שהיו שפתיו רחוקות זו מזו ולא היה יכול לקרבן זו לזו. וממילא לא היה יכול לבטא את אותיות בומ״ף, אותיות השפתיים. אולם כשהגיע זמן הגאולה, הנה הוא בא בשליחות ה´ יתברך לישראל, ומילות הפקידה הכפולה בוקעות מפיו, והוא אומר באופן ברור: "ה´ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם"! (שמות ג, טז) והיו הכל תמהים: משה מסוגל לומר פָּקֹד פָּקַדְתִּי באופן ברור?! מיד הבינו כולם מה היתה כוונת ה´ יתברך באומרו שאמירת מילים אלו – תהיה הסימן לגואל של אמת.

ומכאן מוסר גדול עבורנו, שבעֵת שאלה ותהייה על דבר מדברי ה´ יתברך בתורתו, במה שנראה לשכלינו הדל כתמיהה קשה שאין עליה תשובה – יש לזכור תמיד שאם "דָבָר רֵק הוּא – מִכֶּם" (דברים לב, מז). הריקנות היא מצדנו, לפי שחסרה השכלתנו להבין את עומק כוונת ה´ יתברך. עד אשר יבוא העת והכל יתבהר. 

דוגמא נוספת לכך היא הבטחת ה´ יתברך בפי הנביא ירמיהו: "כִּי כֹה אָמַר ה´ רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׁמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִים... הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה. בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא" (ירמיהו לא, ו-ח).

ובוודאי היו הכל תמהים: הכיצד יבואו עיוור ופיסח הרה ויולדת מירכתי ארץ, קצוות תבל, לארץ ישראל – ב"דרך ישר"? והלא אין דרך ישרה משם ועד כאן, ואין אנשים מוגבלים אלה מסוגלים לצאת לנסיעות ארוכות על גבי גמלים וחמורים. אולם בבוא העת, נתן הקב״ה חכמה לבני אדם להמציא מטוסים לצורך קיום הבטחתו. והנה באים גם יהודים מוגבלים בדרך האוויר, שהיא דרך ישרה ללא הרים וגבעות, מירכתי ארץ לארץ ישראל. ומבואר בזוהר הקדוש שסמוך לגאולה יפּתחו שערי החכמה בעולם, לצורך הכנת העולם לגאולה. ויהי רצון שתחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, במהרה בימינו אמן. שבת שלום.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת ויגש – כל הסרטים ב-VOD הידברות