אמונה
מה בין היהדות לשאר דתות?
היהדות אינה חוששת להכריז כי האלוקים נתן את תורתו לעם הנבחר בפני כל העם, ככתוב במפורש בתורה. ואדרבה, לא ייתכן ''להשחיל'' להסטוריה סיפור כזה ולבקש מעם שלם לשמור שבת, להניח תפילין, לשמור טהרת המשפחה ועוד
- הרב זמיר כהן
- פורסם א' כסלו התשע"ד |עודכן
אם ראינו אדם, פשוט ככל שיהיה, אך מיושב בדעתו, המתכנן ומבצע פרוייקט כל שהוא, אין לנו ספק כי יש לו מטרה במעשהו, גם אם אין אנו מבחינים בה.
כל שכן אם אדם זה הינו אישיות מוכרת ומכובדת, ובודאי אם הוא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, הרי אין לנו צל של ספק כי מטרה נסתרת קיימת למעשהו. וככל שהפרוייקט הנבנה נראה סבוך, חכם, ומעובד לפרטי פרטים, וככל שהאדם הבונה נכבד, נעלה, ומרומם, כך ברור לנו יותר ויותר כי קיימת מטרה למעשה. ואם בנבראים כך, בבורא על אחת כמה וכמה שבודאי פשוט וברור כי קיימת מטרה לבריאת נזר הבריאה - האדם, בפרט, ולבריאת הפרויקט האדיר - כלל הבריאה, בכלל. * גם ללא הקדמת הדברים הנ''ל, אך טבעי הוא שישאל האדם את עצמו, מי אני?... מה בעצם אני עושה כאן בכלל? לשם מה נבראתי? בשביל מה אני חי? לאכול כדי לעבוד ולעבוד כדי לאכול? לגדול להתפטם ולהתבגר כדי להתפגר ולשמש מאכל דשן לתולעים?! זוהי התכלית?! זו המטרה?! תשובות על שאלות נוקבות אלו אשר שואל ה''מוצר'', יכול ורשאי להשיב רק, ואך ורק, ''היצרן'' בכבודו ובעצמו. שהרי מי הוא זה אשר יתיימר לומר כי הגיונו המוגבל יכול להשיג בודאות את אמיתות כוונת הבורא בבריאה.
ולהמר כאן אין להעיז, שהרי שאלת השאלות: תפקיד ותכלית האדם בעולם, היא היא זו, המונחת לפנינו כאן על כף המאזניים. * ומה האמת, האם גילה הבורא אי פעם לברואיו את מטרתו בבריאה? האם באמת תכלית נזר הבריאה, האדם, לאכול לישון ולמות? או שמא רוצה הבורא, שאני, ברואו, אנהג בעולם בצורה מוגדרת ועל פי כללים מסויימים, וזוהי תכלית בריאתי? אך אם קיימות דרישות ממני, מדוע לא הודיעם לי או לאבותי והדריכם להעבירם מדור לדור עד אלי? ואם כן עשה זאת, מדוע לא בצורה כזו שאוכל לברר בודאות כי בורא העולם, האלקים בכבודו ובעצמו, נתן את אותן הוראות מסויימות? הרי לא אשנה את דפוסי חיי אך ורק מפי שלמישהו נדמה שרצון האלקים שאנהג כדברי אותו מישהו?! * ''וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם... לֵךְ אֶל־הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל־הָעָם עַל־הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־ הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ... וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה... וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד... וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וְאֶת־ הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.'' (שמות יט, ט-טז. (*
האם ניתן ''להחדיר'' להסטוריה מעמד זה אילולי שהתקיים? הבה נתבונן. אין דת בעולם(!) אשר מעיזה או העיזה לטעון כי ספר חוקיה ניתן לה במעמד התגלות אלקית או אפילו מלאכית, - בפני מאה אנשים. גם אין מי שתטען שספר חוקיה ניתן בפני חמישים איש, גם לא בפני עשרה. ואף לא בפני שנים. היהדות, מלבד הידוע והמפורסם כי היא הקודמת לכל הדתות המהוות חיקוי זול לה באורח בולט, היא גם היחידה(!) בעולם הטוענת: האלקים (האחד והיחיד) התגלה במעמד נשגב לעיני כל בני עמי, אשר מנו אז שש מאות אלף איש מלבד נשים וקטנים (בהתחשב בגיל הנישואין בתקופה ההיא וריבוי הילודה הרי באומדן זהיר המספר המדוייק עובר את שני מליוני בני אדם, אשר לפי היהדות השתתפו באותו מעמד), כדי להעניק לאנושות את ספר השימוש הנכון בעולם [הוראות יצרן!] כאשר היהדות נוקבת בשנה המדוייקת (ה' תמ''ח) בתאריך המדוייק (ו' סיון), וביום המדוייק (שבת), בעת המדוייקת (בעת הזריחה), ובמקום המדוייק (מדבר סיני, בסמוך להר סיני) אשר בו התרחש אותו מעמד נשגב.
ההבדל העצום הזה שבין הדת היהודית לבין חיקוייה דתות השקר, נובעת מסיבה פשוטה: מסוכן לשקר עם שותף. כל נוכל המיסד דת חושש כי יום יבוא וסכסוך בינו לבין שותפו לייסוד הדת יגרום לשותף לגלות את האמת ולהכריז: הכל שקר! לא היו התגלויות ואין נבואות. חברי פשוט נוכל! היהדות אינה חוששת להכריז כי האלקים נתן את תורתו לעם הנבחר בפני כל העם, ככתוב במפורש בתורה. ואדרבה, לא יתכן ''להשחיל'' להסטוריה סיפור כזה ולבקש מעם שלם לשמור שבת, להניח תפילין, לשמור טהרת המשפחה, וכו', שהרי מיד ישאלו המאזינים את המספר: מדוע נאמין לך, כיצד יתכן שמעמד כזה שלפי דבריך היה בפני כל אבותי, לא היה ידוע להורי ולאבותיהם במשך כל הדורות עד היום. מדוע הם לא שמרו וקיימו את כל שאתה מבקש ממני? ועוד נוסיף, שאם הושחל סיפור כזה להיסטוריה בטענה שהיה מעמד כזה ונשכח וכו' הרי א. איש לא היה מקבל טענה כזאת, שהרי היא סותרת את האמור בתורה עצמה שלעולם היא לא תשכח מעם ישראל (ראה דברים לא, כא: ''כי לא תשכח מפי זרעו''). ב. אם כן, הרי היינו צריכים היום לדעת זאת, שהיה סיפור כזה ונשכח, ולפני כך וכך שנים נודע איך שהוא למישהו והוא פירסמו. ואילו לנו ידוע כי במשך כל שנות ההיסטוריה של העם היהודי הועברה התורה כפי שהיא כיום בדיוק מאב לבן ברצף גמור, ממעמד הר סיני - ועד דורינו זה.