במקום סגידה עצמית - אמונה: ראיון עם קובי אפללו

בתכנית השבועית של "בכיוון אחר" (ערוץ הידברות), בהגשת העיתונאי דודו כהן, מתארח קובי אפללו, אחד האומנים המצליחים והמוכשרים בארץ. הוא הגיע ממעלות, שחרר שלושה אלבומים, היה ממקימי "קבוצת האומנים" שלומדת מדי שבוע עם הרב יצחק גבאי, עבר יותר ויותר ליצירה יהודית, ומן הסתם גם התחזק מאוד על הדרך - בין השאר דרך ערוץ הידברות.

"אני באמת מאמין שיש שלבים בהתפתחות הזאת", אומר אפללו על שינוי הכיוון שלו מבחינה רוחנית. "זה כמו עץ - כשאתה שותל אותו, לא תוך שנייה הוא יניב פרי. הייתי בזמנו בתחילת הדרך, עדיין לא מצאתי את עצמי ואת מקומי. שאלות המון שאלות, איפה אמצא את עצמי מבחינה מוזיקלית. נורא פחדתי, אני זוכר, שהפרסום הוא משהו שילכלך אותי ויקח אותי למקום חזק ממני".

זה באמת קרה?

"לא, להפך. אני חושב שככל שהתקרבתי, הדברים העצימו את עצמם באופן מאוד טבעי. הבנתי על עצמי שהיצירה שלי נובעת מהעץ ומהשורש ומההתמודדות שאופפת אותה אמונה. יש אומנים מכל מני סוגים, אבל אמנים כמוני לא יכולים להתמודד עם הדבר הזה אחרת".

מה זאת אומרת? אם לא היה לך את האמונה, איך היית מתמודד?

"לבטח הייתי נופל למקומות של סגידה עצמית, סביב המקום הזה שהוא עצמי. אם נדבר שנייה במונחים שהם קצת יותר גבוהים - אני חושב שזה היה מן אור שהיה מפוצץ אותי בסוף. היה לוקח אותי למקום אחר. אני חייב כל הזמן להפנים את זה. הקב"ה בעיקר ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו. אז יש הרבה דרכים - יש אחד שמוכר מזון כדי להטיב לנבראים, יש אחד שמנגן מוזיקה לאנשים, אחד שמצחיק אותם ואחד שמטפל בעניינים המשפטיים שלהם".

אלה שלא קרובים ליהדות ולא מצאו את כל התובנות האלה - איך אתה רואה שהם מתמודדים עם ההצלחה, עם האגו?

"רבים האומנים שבעצם מתמודדים עם הדברים בדרכים מאוד אמוניות, הם רק לא יודעים את זה. הם גדלו בבתים מאוד חילוניים, בבתים לא שמו דגש על כך שהרעיונות השאובים שאיתם הם מתמודדים ביום יום שאובים מהאמונה, מהיהדות, מהשורש הזה. ואני חושב שבכלל יש טשטוש כזה, שלא באמת מבינים את הדבר הזה שנקרא יהדות. את השורש הזה שעל פיו בעצם כל העולם מושתת. אין סדר אם אין את הדבר הזה. בלי עשרת הדברות, אנשים פה היו חיים בכאוס".

התובנות האלה, חוסר האגו, גורמים ליצירה לפרוח או שלפעמים זה קצת כולא אותה באיזשהו כלוב של זהב?

"תמיד אני אומר שכנראה גם הנביאים צעקו. למה? כי לא תמיד צריך לדבר בלחש. לפעמים צריך לזעוק בשיר. צריך לזעוק את האמת. אז לפעמים הדרך הזו, כשאתה מקמפרס את עצמך, היא לאו דווקא דרך שבה תישמע. צריך לתת איזושהי אסרטיביות ואמירה מאוד ברורה. זה יכול להשתמע ככוחני, אבל זה כח של אמת שאתה מחזיק בה. ואני מקווה שאני מחזיק בה".

בהמשך התכנית סיפר אפללו על התהליך שבו החל מצוות בפועל, מעבר לאמונה הבסיסית שהוטמעה בו מילדות. "זה קורה עם הזמן. כל שנה, כל תקופה מסוימת, אתה פשוט לוקח על עצמך דברים ברמת המעשה. אתה אומר ´טוב, אם אני מאמין - זה צריך להיות מגובה במשהו´. אני לא יכול שתהיה לי מחשבה בלי מעשה, יש קשר בין שני הדברים. אם זה לא מגובה במעשים - זה אורות בלי כלים".מה היה לך ממש קשה לקחת על עצמך?

"ההתמודדות עם השבת. זו התמודדות לא קלה".

בגלל הסביבה?

"כן. לא פעם, כשהייתי בשבתות עם חבר´ה - הבנתי שכל זמן שיש סביבה וקהילה ששומרת איתך שבת - פשוט קל לשמור שבת".

אבל לא תמיד זה כיף ונוח. השאלה היא איך להתמודד עם הדברים הפחות כיפיים.

"זה העניין, יש מושג שנקרא אתקפיא - אין מה לעשות, לפעמים אתה צריך לכופף דחפים רגעיים על מנת שתוכל לזכות במטרה נעלה וחשובה ונצחית. אם אתה זוכר את זה - מה טוב. אם לא - אתה נופל. רבים האנשים שאני פוגש שמרימים גבה מול ההתחזקות. אבל עד לפני 40-50 שנה כמעט לא היתה מציאות שבה היהדות לא ליוותה את המהות היומיומית של היהודי. קרה משהו בדרך, שהרחיק, שנתן איזושהי התפלגות. אני לא בדיוק יודע מה גורם לאנשים כאלה ואחרים להרחיק את השורש ממה שהם ביומיום, אבל זו גם שאלה מאוד סובייקטיבית. אתה בא היום לבחור בן 30 שכל חייו חווה הרגלים מסוימים, ועל פניו יש לו איזושהי התניה מוחית, ובהתניה הזו הוא יודע שהוא נהנה מאל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת. עכשיו, תבוא ותגיד לו שזה לא נכון - אז המוח קופץ. ההתניה הזאת קופצת. הוא לא באמת יקבל את זה. לשנות הרגלים ולחוות שינויים זה הדבר הכי קשה שיש, בעיקר בגלל הלא נודע".

להמשך הראיון, כולל ביצוע מרטיט לשיר הנושא מתוך אלבומו החדש של אפללו, "שמע", צפובתכנית המלאה. "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (אפיק 97 ב-Hot ו-Yes).