ספר תורה בג'ונגל?!

בסיפור שהתפרסם ב´בחדרי חרדים´ , מגולל משה אוסדיטשר איך לפני כשנתיים, במסגרת עבודתו כעורך דין, נתבקש להגיע לקוסטה ריקה לרגל פגישות עבודה חשובות. במהלך ביקורו שם, פגש הלה בחבר, שהזמין אותו לטיול במעבה הג´ונגל באזור. אוסדיטשר, שבין הפגישות שקבע היו לו מרווחי זמן לא מבוטלים, החליט להיענות להצעה והצטרף לחברו.

כאשר הגיעו השניים למעבה הג´ונגל, הסביר לו החבר שהם אמנם נמצאים בג´ונגל, שם אולי קיווה לראות חיות טרף ייחודיות, אולם למעשה הם הולכים לפגוש עכשיו לא אחרים מאשר... יהודים, גרי צדק, אשר מתגוררים במקום. לתמיהתו הרבה, הסביר לו חברו של אוסדיטשר כי תושבים אלה גילו שהם צאצאים של אנוסי ספרד, ולפיכך - יהודים בעצמם, והחליטו לשוב אל שורשם. שיחה עם היהודים המקומיים הבהירה לו כי לא רק שהם יהודים, אלא שאפילו עברו ליתר בטחון ´גיור לחומרא´, בעזרתם האדיבה של רבנים חרדים מהארץ וממונסי.

אותו הערב, בו נסעו אוסדיטשר וחברו אל הקהילה היהודית המדוברת, היה גם ערב מיוחד, שכן באותו הזמן ממש התקיימה שם חתונה מרגשת לאין שיעור ל-28 זוגות של גרים, שכחלק מהגיור שלהם אף נתבקשו להינשא מחדש בטקס יהודי כדת משה וישראל. אוסדיטשר מתאר את הטקס כחוויה מאלפת, מלאת בשמחה יהודית אמיתית חסרת גבולות.

עוד הוסיף אוסדיטשר, שראה במו עיניו וגם שמע מהמקומיים כי הם מקיימים אורח חיים יהודי לחלוטין, לרבות שחיטה, מקווה, בית כנסת, עירוב ועוד, אולם בצערם כי רב - דבר עיקרי מאוד עודנו חסר להם - והוא ספר תורה. במוחו של אוסדיטשר, שזכר שיום פטירתו של אביו צפוי לחול בקרוב, עלה רעיון, והוא החליט לתרום להם ספר תורה, לעילוי נשמת אביו המנוח. בשמעתם זאת, שמחתם של המקומיים לא ידעה גבול.

ברוך אומר ועושה - לפני כשבוע ימים זכה אוסדיטשר לקיים את הבטחתו לגרי הצדק, כאשר נסע אליהם ובידו ספר התורה הנכסף. את המסע והבירוקרטיה שנדרשה לו, כדי להטיס את הספר ולהישמע מצד אחד למדיניות ולהוראות הביטחון של חברת התעופה מחד, ולחוקי ההלכה היהודית הנוגעת למקרה מאידך, הוא מתאר כמהלך מתיש וארוך, בעיקר כי ההלכה מחייבת שספר התורה יצורף לנוסע עצמו בתא הנוסעים ולא יאוכסן בתא המטען, אולם בעזרתם ואדיבותם של כמה מידידיו של עורך הדין - ההעברה בוצעה על הצד הטוב ביותר.

לסיום, מסכם אוסדיטשר את החוויה באומרו: "אין לתאר את שמחת הכנסת ספר התורה לאותו בית כנסת של גרים. התבוננתי מהצד והגעתי לתובנה כי זה שיש ספר תורה בכל בית כנסת אינו מובן מאליו, וההתרגשות והיחס לספר התורה של כל אחד מאיתנו צריכים להיות כפי שאותם גרים מרגישים כאשר קיבלו את ספר התורה לאחר המתנה כה ארוכה".

(צילום: ויקיפדיה)