יש דברים נסתרים

בפרשת ניצבים מופיע הפסוק הידוע: "הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות – לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת". יש סוגים שונים של מצוות בתורה. חלקן מובנות ומתבקשות מההיגיון, וחלקן – אינן מובנות ובעלות טעם נסתר. התורה מצווה אותנו, שלא יאמר אדם: אני מבין את המצוות הקשורות לחסד, לצדקה, כיבוד אב ואם, בין אדם לחברו. לכן מצוות אלו אקיים. אולם ישנן מצוות שאני לא מבין -  ומה שאיני מבין אני לא מקיים. מזהירה אותנו התורה: "לעשות את כל דברי התורה הזאת". לא רק את המצוות הנגלות, אלא גם את הנסתרות.

אך יש לשאול: מדוע לצד המצוות ההגיוניות, יצר הקב"ה מערכת של מצוות שטעמן לא ידוע? האם לא היה טוב יותר אילו היינו יודעים בדיוק את טעמה של כל מצווה, וממילא גם את ערכה ושכרה? מה העניין שלחלק גדול מהמצוות יש טעם נסתר?

חז"ל מגלים לנו, שאם היינו יודעים את הטעם והשכר של כל מצווה ומצווה, היינו עלולים שלא לקיים חלק מהמצוות. הדבר דומה למלך שחפץ בפרדס שיהיו בו עצי פרי מכל הסוגים והמינים. הוא פרסם ברחבי המדינה, שכל מי שייטע עץ בפרדס שהוא מקים, יקבל שכר שייקבע ברמת מציאת החן של העץ בעיני המלך.

באו אנשים רבים ונטעו סוגים שונים של עצים. האחד נטע עץ אפרסק, השני הביא עץ תפוזים, השלישי משמשים וכו'. לאחר שכולם סיימו לנטוע את הפרדס, הסתובב המלך בין העצים, והחל להדביק לכל גזע את השכר שמגיע לבעליו. סכום שונה לכל עץ. והנה, הבחינו שעל עץ האפרסקים הדביק המלך את הסכום הגבוה ביותר. באו כולם ואמרו לו: אדוני המלך, אם היית אומר לנו שאתה מחבב אפרסקים, היינו כולנו נוטעים אפרסקים, ומדוע לא הודעת לנו מראש? השיב להם המלך: זוהי בדיוק היתה הסיבה. אם הייתי אומר לכם מראש מהו הפרי שאני אוהב ביותר, כל הפרדס שלי היה מלא אך ורק בעצי אפרסקים. אך רצוני בפרדס שמעלתו היא בכך שיכיל מגוון רב של עצים, מכל הסוגים והמינים. השלמות של הפרדס נובעת מהמכלול של כל העצים, גם של העצים החשובים וגם כאלו שפחות חשובים.

כך האדם צריך להיות מושלם בכל סוגי המצוות. כל מצווה מאירה זווית אחרת באדם, בטור השני ואם הקב"ה היה מגלה את טעמה של כל מצוה, היינו עלולים להסיק מתוך כך מהו מעלתה ומהי רמת שכרה, דבר שהיה גורם לזנוח את המצוות בעלות השכר המועט, ומתמקדים רק במצוות בעל השכר הגדול.  לכן הסתיר הקב"ה מאיתנו את שכר המצוות, כדי שנהיה שלמים בכל סוגי המצוות.

ואף על פי כן, ברא אותנו הקב"ה עם יכולת טבעית להבין חלק מהמצוות, שטעמן מותאם והגיוני לשכל האנושי. זאת, כדי שנוכל להקיש לשאר המצוות. כמו שהמצוות הללו טובות ונפלאות וברור מדוע יש צורך בהם, כך בוודאי שגם המצוות שטעמן אינו ברור לנו – אינן ריקות מתוכן ויש להן טעם עמוק מאוד כפי חכמת הבורא יתברך. והעובדה שאנו איננו יודעים את הטעם איננה גורעת בכלום מעומקן האמיתי. תובנה זו מביאה את האדם לעשיה מבורכת ושלימה בכל סוגי המצוות, גם בבין אדם לחברו וגם בבין אדם למקום. וכך מגיע הוא לשלימות הרוחנית הראויה בכל אברי גופו ונשמתו.

נערך מתוך הרצאת הרב באתר הידברות