סליחות באמצע העבודה - מה הדין?

א. בעניין זמן התחלת אמירת הסליחות מצאנו כמה דעות: בדברי הגאונים משמע שאמרו בעשרת ימי תשובה בלבד, וכמו שכתב רב צדק גאון כי "מנהג ב´ הישיבות לומר סליחות ותחנונים בעשי"ת", ועוד גאונים. ויש מקומות בספרד שמקדימים להשכים מראש חודש אלול, וזהו דעת מרן השלחן ערוך (סימן תקפא, א). וכך מנהג הספרדים ועדות המזרח, כי מסורת בידינו שמשה רבנו עלה להביא את הלוחות השניות בראש חודש אלול וירד ביום הכיפורים, וכל אותם ארבעים יום היו ימי סליחות ותחנונים לעם ישראל וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ואמר למשה "סלחתי כדבריך". ומנהג בני אשכנז שמתחילים הסליחות שבוע לפני ר"ה, במוצאי שבת, כדעת הרמ"א (שם).

 

 

ג. כפי שכתבנו, ישנם מקומות שגם בספרד לא התפשט המנהג לומר סליחות מר"ח אלול. לפי זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן מד) שאברכי ובחורי הישיבות שתורתם אומנותם, שעלולים להתבטל מסדר לימודם אם יקומו לסליחות, יכולים לסמוך על השיטות האלו ולקום בשני וחמישי של חודש אלול, שהם ימי רחמים ביותר, שביום חמישי עלה משה רבינו להר סיני וביום שני ירד, וכמו שכתבו התוספות ואם אינו יכול לקום לסליחות גם בשני וחמישי, על כל פנים בעשרת ימי תשובה בוודאי שראוי גם לתלמידי חכמים לשתף עצמם עם הצבור לומר סליחות ותחנונים, שזמן תורה לחוד וזמן תפלה ותחנונים לחוד. אולם מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תקפא סק"ו) כתב, שבחודש אלול ועשרת ימי תשובה יותר טוב לומר סליחות ותחנונים עם הצבור מללמוד תורה.

 

סיכום ההלכה: תלמידי חכמים וכן פועלים שכירים או מלמדי תינוקות שאינם רגילים להשכים ולקום בעוד לילה, ואם ישכימו לסליחות קיים חשש שלא יוכלו לעשות מלאכתם באמונה ישתדלו לקום בחצות לילה, ואם גם זה אינם יכולים - רשאים להימנע מלקום לסליחות בכל יום, ואך לכל הפחות ישכימו לפרקים בשני וחמישי ובעשרת ימי תשובה. ויש מקומות שמקיימים מניינים לסליחות בשעות הבוקר ואחר הצהרים לאלו שלא יכולים לקום מוקדם או בחצות, ותבוא עליהם ברכת טוב.