יום כיפור 2024
עוונות שבין אדם לחברו
שלום הרב, שמעתי שאדם שפגע בחברו ואינו מבקש ממנו סליחה קודם יום כיפור, לא רק שעבירה זו אינה מתכפרת, אלא גם עבירות שבין אדם למקום אינן נמחלות לו. האם אכן כך הדבר? (שו"ת)
- הרב שי עמר
- פורסם ד' כסלו התשע"ד |עודכן
(צילום: shutterstock)
כתב הרי"ף שבעין יעקב: "אם לא תיקן האדם עבירות שבינו לבין חברו - אין יום הכפורים מכפר אפילו על עבירות שבינו לבין המקום, ויש טעם נכון לכך". והגאון רבי חיים פלאג´י בספר ברכת מועדיך לחיים (דרוש טו) כתב טעם לכך: "שמכיון שהוא מקשה ערפו שלא לפייס את חברו, נגד מצוות התורה שחייבתו בכך, הרי הוא כבועט בתורת ה´. ומה תשובה היא זו לשוב דווקא מעבירות שבינו לבין המקום?". וכן כתב הגאון רבי חיים ביז´ה בספר חיים עד העולם (בדרוש ה´ לשבת תשובה דף יט ע"ב) שלמדים אנו מדברי הרי"ף, שאם אינו מפייס את חברו, שהדבר נמשך ממדת הגאווה, שאינו רוצה לכוף כאגמון ראשו לבקש מחילה מחברו, גם עבירות שבין אדם למקום אין יום הכפורים מכפר.
אולם מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (סימן תרו סק"א) לא הסכים לשיטה זו לכרוך את העבירות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו יחד. בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן מד) כתב: "ולפי עניות דעתי נראה שגם הרי"ף בעין יעקב מודה שלעניין הלכה, עבירות שבינו לבין המקום נמחלים בתשובה ויום הכפורים, ללא קשר עם עבירות שבין אדם לחברו, שהרי סיים הרי"ף, שרבי עקיבא חולק על רבי אלעזר בן עזריה, והרי הלכה רווחת (בעירובין מו:) שהלכה כרבי עקיבא מחברו. ועיין בספר דברים אחדים (דף ה ע"ב), שרבי עקיבא סובר שיום הכפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אפילו לא נתרצה עם חברו".
סיכום: הגם שלעניין הלכה, עבירות שבינו לבין המקום נמחלים בתשובה ויוה"כ ללא קשר עם עבירות שבין אדם לחברו, ראינו שיש גם שאינם פוסקים כך, ועוד שכבר נפסק להלכה בשולחן ערוך (סי´ תרו´): "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס וירצה את חברו, ולכן צריך לעשות כל שביכולתו לתקן אשר עיוות, ובפרט עניינים של ממון שאדם מורה היתר לעצמו - חובה עליו ללכת ולשאול מורה הוראה מובהק שיורה לו את ההלכה, ואין לבדות מעצמו סברות שהרי ´אדם נגוע אצל עצמו´.
א. וכאן יש לעורר על אותם אנשים שמבקשים סליחה ממי שלא היה איתם כמעט בקשר, וממי שכן צריכים לבקש סליחה כגון, בעל מאשתו שחי איתה יום-יום והתחייב לה בכתובה גם על כבודה – דווקא מאנשים אלו נמנעים לבקש סליחה.
ב. ישנה תופעה חמורה שאנשים מתירים לעצמם לדבר לשון הרע בטענה שהדבר נעשה "לצורך ולתועלת", מבלי לברר את ההלכה הצרופה בפוסקים, ועוד שגם מכשילים את השומע באיסורים רבים.
ג. בהקשר לאיסור לשון הרע, רבים מרווים את צימאונם בידע על פלוני וכו´ מתוך טענה הלכתית כביכול של "אני לא מקבל את מה שאמרת", וכל יודע ספר מבין שתירוצים אלו מופרכים מיסודם.
ד. חייב אדם לבקש סליחה ומחילה בערב יום הכיפורים מאביו ואמו על כל מה שחטא ופגע בכבודם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו. שאם בין אדם לחברו חייבו חז"ל לבקש מחילה קודם יום כיפור, כל שכן מאביו ואמו (בן איש חי פרשת וילך). |