הלכה ומצוות

אחמד ידליק את האור בשבת?

בשבת האחרונה כבה אור החשמל בבית. אחותי קראה לגוי של שבת כדי שירים את המתג, וטענה שהרבה עושים כך. אני טענתי שכיוון שלבני עדות המזרח יש בעיה באמירה לגוי. מי מבינינו צדק?

אא

אשריך שעוררת שאלה מעשית מאד שרבים מבני ספרד נכשלים בה בחשבם ש´גוי של שבת´ הוא הפתרון לכל בעיה שצצה בשבת (בני אשכנז מקילים על פי שיטת הרמ"א בסמן רעו לומר לגוי להדליק את האור לצורך מצוה במקום צורך גדול, ולא כאותם שמקילים בכל מצב, וחובה לשאול רב מוסמך על כל מקרה).

אשתדל בסייעתא דשמיא לענות על השאלה בקצרה ולשים דגש על עיקרי הדברים מאשר על ריבוי המקורות, לדעת המעשה אשר יעשה:

א. נפסק להלכה בטור ובשלחן ערוך (סימן רעו) שאין ליהנות מהאור שהגוי הדליק בשביל היהודי. מקור הדברים הוא במסכת שבת (דף קכב), שם מבואר שגוי שהדליק את הנר בשביל יהודי - אסור להשתמש לאורו. וכתבו התוספות (שם) שהאיסור להשתמש לאור הנר הוא אפילו למי שלא הודלק בשבילו, וכך נפסק להלכה. וכאשר הגוי עושה מלאכה בשביל היהודי אסור ליהנות מאותה מלאכה גם אם היהודי לא רואה שנעשה המלאכה. ולכן להלכה – אסור לומר לגוי אפילו בדרך רמז שידליק את האור לצורך היהודי, ואם אמר לגוי להדליק את האור בשבת אסור ליהנות מכך, וצריך לצאת מאותו חדר. אבל אם הגוי הדליק את האור בשביל היהודי באופן שעשה זאת מעצמו בלי שיבקשו ממנו - אין צריך לצאת מהבית אבל יש להיזהר לא ליהנות מהאור הזה, כגון לקרוא ספר לאורו. ודבר זה אסור גם למי שלא הודלק האור בשבילו.

ב. נחלקו הפוסקים בשבות דשבות במקום מצוה, אולם לא אוכל להרחיב הדברים במסגרת פינה זו אבל העולה להלכה הוא, שאם ארע קצר חשמלי בביתו והבית חשוך, וקשה לו לקדש ולאכול בחושך ובכך גם מתבטל מלימודו ומעונג השבת - יכול להביא גוי אליו הביתה וישאל אם הוא רוצה לשתות או לאכול, ואם ישיב בחיוב יאמר לו שיש חושך ואין אפשרות להביא את מבוקשו, ואז יבין הגוי וידליק את האור לצורכו ואגב זה ייהנה גם היהודי. ואם קרה שהגוי לאחר שהדליק את האור בא לכבותו יכול היהודי לומר לו שלא יכבה.

ג. מי שקשה לו באמת להירדם כשאור החשמל דלוק מותר לומר לגוי "קשה לישון כשיש אור בחדר " והוא יבין מאיליו לכבות את החשמל הואיל וזה ברמז ולא בלשון ציווי אין בכך משום איסור אמירה לגוי, ובפרט אם יש חולה או יולדת בבית שיש להקל בזה.  

ד. יש לדעת שאם אירע שנפסק החשמל בבית הכנסת בליל שבת או בליל יום כיפור באמצע קריאת שמע ותפילה, מותר לומר לגוי להדליק לצורך הרבים שקוראים קריאת שמע ותפילה מתוך הסידור, ואף שמצד הדין נוקטים להלכה כדעת השולחן ערוך שאין להקל אלא בשבות דשבות במקום מצוה, אולם בשבות במקום מצוה של רבים סומכים על שיטת בעל העיטור שכתב להקל במקום מצוה. ויש שכתבו שטוב לעשות כן על ידי אמירה לגוי שיאמר לגוי אחר. והוא הדין בישיבה שנפל פחת החשמל ויש בכך ביטול תורה. (מקורות: משנה ברורה סימן רעו, ספר לוית חן סוף עמוד כה עפ"י ספר המכתם והבה"ג, ילקו"י שבת חלק א´ עמוד של).   

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות

תגיות:שבת

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה