הרב זמיר כהן - השיעור השבועי
משיעורי מרן: כגודל האמונה, גודל הישועה
במצוות התורה יש חוקים ומשפטים. המשפטים מובנים בשכל האדם, ואילו החוקים למעלה מבינת אנוש; משיעורי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ולעילוי נשמתו
- מרן הרב עובדיה יוסף
- פורסם ח' כסלו התשע"ד
יש פסוק (תהלים קיט, קנה) ´רחוק מרשעים ישועה כי חוקיך לא דרשו´. פירושו, אנו אומרים בתפילה בכל יום ´מלך עוזר ומושיע ומגן´. "עוזר" היינו בדרך הטבע, כאדם שצריך מהקב"ה יותר סעד ועזר ופרנסה. אך לפעמים בדרך הטבע האדם אינו יכול לחיות כלל, כגון שיש לו מחלה קשה ה´ יצילנו וכל הרופאים מרימים ידיים, אדם זה זקוק ל"ישועה" למעלה מהטבע, פעמים הקב"ה רואה את צדקותו, זכיותיו עומדות לפני הקב"ה והוא שולח לו דברו הטוב וירפאם.
במצוות התורה יש חוקים ומשפטים, המשפטים מובנים בשכל האדם, ואילו החוקים למעלה מבינת אנוש. כשהאדם עושה רק את המשפטים ואינו מקיים את החוקים, הריהו רשע שאינו מאמין בקב"ה. ה´ נתן לנו גם חוקים וגם משפטים. אדם כזה שבורר ועושה רק את מה ששכלו מבין, נאמר בו ´רחוק מרשעים ישועה´, כשם שהוא אינו עושה דבר שלמעלה משכלו כך אין הקב"ה שולח לו ישועה למעלה מהטבע, ה"ישועה" שהיא למעלה מהטבע רחוקה ממנו, כי "חוקיך" לא דרשו, מדה כנגד מדה, כשם שאינו רוצה לקבל עליו את החוקים שלמעלה משכלו כך אין הקב"ה שולח לו ישועה למעלה מהטבע.
לזה אנו מתפללים ´אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב´, אנו מקבלים עלינו כל התורה בכללותה בלי שום סייג! ולכן הקב"ה ´מלך עוזר ומושיע ומגן´, פעמים רבות הרופאים משתוממים איך אדם זה קם לתחיה, הקב"ה יתברך שמו ראה שאדם זה אינו בורר במצוות התורה אלא מקיים את כולן כך מרפאהו למעלה מהטבע.
אנו מקדימים נעשה לנשמע, אף שאיננו מבינים אנו בטוחים כי ´אלהים ידע דרכה והוא הבין את מקומה´, אנו עושים הכל כמו שהאדון מצוה על עבדו ואינו שואל וחוקר על מה ולמה. ´ושמרת לעשות ככל אשר יורוך´ (דברים יז, י) - אפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל! ואם בסנהדרין נאמר כן, קל וחומר במה שהקב"ה מצוה אותנו ´כל אשר ציוה ה´ נעשה ונשמע´.
ובזה הסבירו המפרשים את ההבדל בין החכם לרשע בהגדה בליל פסח. "חכם מה הוא אומר, מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה´ אלהינו אתכם. אף אתה אמור לו כהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעקר, ואף אתה הקהה את שניו ואמור לו בעבור זה עשה ה´ לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, אלו היה שם לא היה נגאל".
וקשה: מפני מה מקהים את שיני הרשע, מה בכך שאמר לכם ולא לו, שמא הוא לא למד דקדוק וטעה? והלא גם החכם אמר אתכם?
אכן בבן החכם כתיב (שמות יג, יד) ´והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת´, היום אינו שואל כלום אלא מקיים כל מה שאומרים לו, לאכול מצה ומרור בלי קושיות ותירוצים, רק למחרת אחרי שכבר עשה הינו שואל ורוצה להבין. ואילו הרשע תובע עתה "מה העבודה הזאת לכם", אם אתה מסביר לי אעשה, ואם לאו לא אעשה, אדם כזה נקרא רשע! קודם כל צריך לעשות ורק לאחר מכן ינסה להבין, כפי שמצינו שהרמב"ם נתן טעמים לכמה מצוות. אחרי העשיה מותר לאדם להבין את טעמן של המצוות.
וכך אנו אומרים בתפילה ´אין כאלהינו אין כאדוננו´, ואח"כ ´מי כאלהינו מי כאדוננו´. ולכאורה בתחילה נשאל ´מי כאלהינו´, ורק אח"כ נאמר אין כאדוננו.
אלא קודם כל היהודי מקבל עליו באמונה שלימה ובאהבה בלי שום פקפוק כי "אין כאלהינו", ורק אח"כ שואל מי כאלהינו.
וכן אנו אומרים ´אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך´. ראשית כל אנו מקבלים באהבה באופן החלטי ומודיעים כי אין ערוך לך, ורק אח"כ אנו מבררים מי דומה לך. וכאמור זהו גם כן ענין אמירת ישראל נעשה ונשמע.
לכן זו חובתנו! כשקבלנו עלינו ואמרנו "נעשה ונשמע", זהו מסר לכל הדורות ´כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה´ אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום´ (דברים כט, יד), כל נשמותיהם של ישראל עמדו בהר סיני וכולנו קבלנו את התורה באהבה ושמחה.
נלקט מתוך הספר "מעדני מלך".