משיעורי מרן: אין התורה מתחלפת

התורה הזו לא תשתנה לעולם בשום זמן. זהו אחד מעיקרי האמונה שלעולם לא יהיה בתורה הזו שינוי ותמורה. אם יש עניינים טכניים שמתחדשים חדשים לבקרים, גם בהם הפסיקה תהיה על פי התורה, אחר העיון בפוסקים ראשונים ואחרונים ואחרי הבנת שורש הבעיה. אין דבר שנפסק מסברת הכרס והראש, תורתנו לא תשתנה בשום זמן!

אחד מראשי בעלי [תנועת] ההשכלה הסכלים הטיפשים שהתחילו עם ביקורת המקרא וכל מיני הבלים והמרידו את העם נגד התורה וחכמי ישראל היה דוד פרידלנדר, הוא היה ראש הפעור. אך היות שהוא היה חתנו של נשיא הקהילה, היה לו גיבוי ולכן היה מעיז את פניו מדי פעם בפעם ובא לו אל הרב הראשי הגאון ר´ צבי הירש ברלין אב"ד ברלין עם שאלות שונות ומשונות.

פעם בא והחל שואל שאלות של לגלוג על התורה, ובין הדברים אמר לרב: אם משה רבינו היה בדורנו, היה כותב תורה אחרת, יותר מודרנית.

התחיל הרב צוחק ואמר לו: דוד, אמשול לך למה נמשלת. כולם אוהבים לשמוע משל, אך הרב עשה אותו למשל ושנינה...

מעשה היה בסוחר גדול שמדי שנה בשנה היה נוסע לעיר לייפציג, מקום בגרמניה שכל הסוחרים היו נאספים לשם שבוע אחד בשנה וכל אחד מראה את סחורותיו לחבריו, כל אחד יודע איזו סחורה יותר יקרה בעירו וקונה אותה בזול, ומזה היו מתפרנסים.

אותו סוחר היה גר בברלין והיה צריך לנסוע בעגלה ללייפציג. בימינו יש לכל אחד מכונית יכול לנסוע בעצמו בלי לשאול אף אחד, ויש שגם לו יש מכונית וגם לאשתו, לקיים ´וכפר בעדו ובעד ביתו´ (ויקרא טז, ו ועוד)... ואם יש לו בן גדול קונה גם לו מכונית ´והחוט המשולש לא במהרה ינתק´... אך בימים ההם היו נוסעים בעגלה במשך כמה ימים.

והנה בבוא הסוחר לשוק העגלות עמדה שם רק עגלה אחת, נתקרב וראה שהעגלון זקן בקושי רואה ממרחק ארבע אמות, וחזר לאחוריו. הזקן הרגיש שהסוחר בא לעלות ולפתע פסע כאומר ´עושה שלום במרומיו´. פנה ושאל אותו: אדוני, מדוע אינך עולה אצלי, תעלה ואקחך לאן שתרצה.

- אומר לך את האמת, בעוד שלשה ארבעה ימים מתחיל היריד בלייפציג וחוששני פן לא אגיע בזמן אם אסע עמך.

- אדוני, אני מוכן לקחתך באחריות גדולה שתגיע בזמן. נעשה שטר בקניין גמור ושלם שאשלם לך פיצויים אם תפסיד איזה דבר מחמתי.

כתבו שטר ועשו קניין גמור ושלם כמו שקונים מהחתן, החתימו שני עדים וגם החתימו בול של מס הכנסה שיהיה דינא דמלכותא דינא, ועשו הכל כדת וכדין דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. עלה הסוחר וישב במקומו והתחילו לנסוע. ´הם יצאו את העיר לא הרחיקו´ והימים היו ימי טבת, התחילו גשמים יורדים, ואחריהם ברד ´ואש מתלקחת בתוך הברד´, ואחרי שעה החלו יורדים גם שלגים.

העגלון, אשר בלאו הכי היה בקושי רואה את המסילה, ועתה באו השלגים ´ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל´ לא ראה כלום והתחילה העגלה מסתובבת בתוך היערות כשאינו יודע מהיכן יכנס ומהיכן יצא עד שאפסה תקוותם להגיע בזמן. עבר השבוע של היריד וכל עוד נפשו בו הגיע בקושי לעיר אחת להשיב את רוחם.

אמר לו הסוחר: אדוני, התחייבת שנגיע בזמן, עתה עבר הזמן ´ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה´, תשלם לי פיצויים. העגלון סירב לשלם והוא תבע אותו לבית הדין, הרבנים הגדולים שמעו את שני הצדדים, פתחו את השטר וראו שהכל מנוסח כדת וכהלכה עם קניין גמור ושלם וכתוב דלא כאסמכתא וכל התנאים שצריכים להיות, וכפי שנאמר ´ודל לא תהדר בריבו´ אין מרחמים בדין, חייבו את העגלון לשלם פיצויים עשרת אלפים דולר.

העגלון חרה אפו וצעק: אדוני הרב, לפי איזו תורה אתה מחייב אותי?

- תורת משה רבינו ע"ה.

- תורת משה על ראשי, אך באיזה חודש משה נתן את התורה?

- בחודש סיון.

- בששה בסיון זה קיץ, אין שלג ולא ברד ולא גשמים, אך אם היה נותן אותה בטבת היה אומר שאני פטור...

ואתה דוד פרידלנדר נמשלת לעגלון הזה... מי שחושב שיש בתורה שינוי ותמורה נמשל לעגלון הזה. ´עגלון מלך מואב´ ´לא יחפוץ כסיל בתבונה´!

תורתנו תורת אמת, ´הנסתרות לה´ אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת´ (דברים כט, כח), וכמו שכותב הרמב"ם (ריש פ"ט מהל´ יסודי התורה): "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר ´את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו´, ונאמר ´והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת´, הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם.

וכן הוא אומר ´חוקת עולם לדורותיכם´, ונאמר ´לא בשמים היא´, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה´ שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו, הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה´ אשר לא ציווהו. שהוא ברוך שמו ציווה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם, ו"לא איש אל ויכזב".

נלקט מתוך הספר "מעדני מלך".

(צילום: פלאש 90)