המהפך 3: השכל הישר והאבולוציה

מדע האבולוציה עוסק בשני עניינים עיקריים: האחד הוא שחזור ההיסטוריה הביולוגית על פני כדור הארץ, והשני - פענוח הכוחות המניעים את תהליך השתנותם של אורגניזמים בטבע ואיתורם.

בעשרות השנים האחרונות, עם התפתחותן המהירה של טכנולוגיות מיפוי גנטי וריצוף DNAועם ריצוף הגנום של מספר יצורים חיים בשלמותו, התפתחה גנומיקה השוואתית המשווה בין גנים אורתולוגיים (בעלי מקור אבולוציוני משותף) ביצורים שונים, מתחקה אחר ההבדלים ביניהם ומנסה להסביר את מקור ההבדלים. עליה מבססים את השעון המולקולארי, או השעון הגני – טכניקה במחקר גנטי המאפשרת לתארך את המועד בו התפצלו שני מינים מאב קדמון משותף. הטכניקה מבוססת על זיהוי מועד היווצרות השינויים בין שני רצפי ה-DNA של המינים.

האבולוציה מתבססת בעיקר על עדות המאובנים. אלה מספקים ממצאים של אלפי בעלי חיים וצמחים אשר הפליאונטולוגים – חוקרי מאובנים – וגיאולוגים חפרו וגילו בתוך הסלעים. בחינת המאובנים מגלה, כביכול, מגמות של התפתחות החיים על פני כדור הארץ במשך תקופות, המוערכות על ידם באלפי מיליוני שנים.

המאובנים נוצרו מבעלי חיים וצמחים שחיו, ומתו ונקברו בתוך בוץ, אשר התקשה עם הזמן והותיר את דפוס המבנה של אותם יצורים. יש גם מאובנים מאורגניזמים ששקעו על קרקע הים ונקברו במשך זמן רב בתוך סלע שנוצר שם: הרקמות האורגניות שלהם התמוססו, אך שלדם שהיה בנוי מחומר שלא מתמוסס שמר על דפוסו המקורי. יש והמאובנים נשתמרו בתוך שרפים של עצים שהתקשו. ויש שגופם ספג מלחים וחומרים שהשתמרו, בעוד שגופם נרקב. מצויים גם מאובנים של שלדים וחלקי שלדים שנשתמרו.

לרוב מוצאים את המאובנים בשכבות שככל שהן יותר קדומות, כך גם המאובנים שנמצאו בהם קדומים יותר. בדרך כלל השכבות הקדומות יותר מכילות מאובנים פשוטים ופחות מורכבים, מאלה שבשכבות הצעירות יותר. חוקרי האבולוציה טוענים שהעדויות ממאובנים מראות באופן חד משמעי שהחיים השתנו בהדרגה מצורה קדומה יותר לצורה אחרת, צעירה ומשוכללת יותר. ואמנם החיידקים הם הקדומים ביותר. נמצאו עקבות חיידקים מלפני קרוב ל-3.5 מיליארדי שנים, לפי טענתם; פוליפים ומדוזות השאירו סימנים שמוערכים כשייכים לתקופה שקדמה לקמבריון – לפני 600 מיליוני שנים, לטענתם; נמצאו מאובני דגים ורכיכות מלפני 500 מיליוני שנים; חרקים מלפני 450 מיליונים; זוחלים ודו-חיים מלפני 350 מיליונים; עופות מלפני 300 מיליונים; ויונקים ראשוניים נחשפו בשכבות שמוערכות מלפני 70 מיליוני שנים – הכל לפי טענתם.

האבולוציה גם נעזרת ומעוצבת באילני יוחסין הבנויים על פי קווי דמיון של היצורים, ותורה שלימה של נתיבים אבולוציוניים (קלדיסטיקה) נוצרה מקווי דמיון ומתכונות משותפות אשר מצביעות, כביכול, על יחסים אבולוציוניים והסתעפויות היפותטיות. צוירו מפות שמראות את היחסים בין המינים כסדרה של ענפים מתפצלים בקביעות. הכלל המנחה בכל מפה כזאת הוא שככל שהיצור קדמון יותר הוא עשוי להיות אב קדמון יותר של היצורים הממוקמים במפה כמאוחרים יותר.

* * *

המתנגדים לאבולוציה תוקפים אותה בשתי חזיתות:

1. חזית אחת, עיקרית, היא העדר הסתברות מתמטית, וממילא יש חוסר הגיון בטענה שעולם החי נוצר באורח מקרי מחומרים דוממים. צורות החיים הן כה מורכבות, מתואמות להפליא בכל המערכות ובכל הרמות החל מן התא החי הפשוט ביותר עד לאורגניזם המפותח – שכל הסבר שיתאר את המנגנון ייראה בלתי מציאותי. וכך גם התפתחות תכונות חדשות, רקמות, איברים ומסלולים מטבוליים שלא היו קיימים קודם לכן והופיעו בבת אחת עם כל המורכבות העצומה – אינה מסתברת ואינה מתקבלת על הדעת.

2. החזית השנייה היא דה-לגיטימציה של הראיות שמובאות מן המאובנים על לוחות זמנים של הופעות בעלי חיים בכדור הארץ ועל ביסוס אילני יוחסין על פי קווי דמיון או על רצפים שלDNA. הטענות של המתנגדים הן שהפרשנויות אינן מבוססות. כל תיאוריה אינה יכולה להיות מוחלטת מבחינה מדעית כל זמן שיש אפשרות להסביר אותה בדרך אחרת, הגיונית ומתאימה לממצאים.

ונפרט:

1. היווצרות עולם החי באורח מקרי מחומרים דוממים

הגנומיקה ההשוואתית מרשימה ומרתקת מאד. היא מתארת היטב את השתלשלות המינים זה מזה ואת התפצלות הענפים. אבל לא כל היפה והמושך במדע הוא הנכון. החיים על פני הארץ כולל כל האורגניזמים ללא יוצא מן הכלל עשויים ובנויים מאותם חמרי בנין המשותפים לכולם כמו פחמימות, חלבונים, שומנים, חומצות גרעין ועוד. גם המרכיבים הללו בנויים מיחידות קטנות יותר הידועות היטב לכל העוסקים בכימיה ובמדעי החיים. וכן המסלולים של חילופי החמרים ואנרגיה כמעט זהים בכל עולם החי והצומח. התכנון של עולם החי הוא כה מורכב ומתואם לעילא משילובם של כל המרכיבים הללו במערכות החיים – עד להפליא. יש בעולם החי מגוון של צורות, מבנים ומסלולים דומים ודרגות של הבדלים. לפעמים השוני ביניהם הוא קטן ולעתים הוא גדול. אם הבורא בחר לו בחכמתו הרבה את יצירת החיים מאותם אבני בניין, הוא גם ידע להרכיבם ולבנותם לפי הצורך בהם בעולם, באקולוגיה ובשרשרת המזון. בכל מערכות החיים הברואים ניזונים זה מזה, מצמחים, מחיידקים, מרקב, מדשן, מטרף ועוד. כולם מנצלים את אותם חמרי בניין העוברים בדרך מופלאה ב"שרשרת המזון" מן האחד לשני. ההשוואות בין היצורים דומה להשוואה של היסודות בכימיה. מי שמכיר את הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים ואת מבנה האטומים יודע שכל היסודות האטומיים בנויים מאותם נוקליאונים – חלקיקי הגרעין ואלקטרונים. יש יסודות דומים ויש שונים, ויש גם דרגות של דמיון. האם נאמר שהיסודות הדומים נוצרו או השתלשלו זה מזה?

הבה נמחיש זאת באופן המובן לכל אדם. נצא לרחובה של עיר ונשקיף על המבנים המצויים בה. נראה בתים חד-קומתיים, דו-קומתיים, תלת-קומתיים, רב-קומתיים, מחסנים, מגדלים, וילות, גשרים, מקלטים, חומות, עמודים, תעלות ועוד. כולם עשויים מאותם חומרים: לבנים, בטון, ברזלים, והסטרוקטורות שלהם דומות מאד – מי יותר ומי פחות. האם בגלל הדמיון שלהם נחליט שהם נוצרו אחד מהשני?

כך גם המגוון בטבע – הכל נוצר מאותם מרכיבים שהבורא הטביע בהם, באופן שיוכלו לתפקד ולמלא את הנדרש מהם בבריאה כולה.

1. דה-לגיטימציה של ראיות המאובנים

המאובנים מתגלים בדרך כלל באקראי בשכבות שונות, או בחיפוש אחריהם בחפירות. הסיכוי למציאת מאובן תלוי בכמותו בשכבה. ככל שיהיו יותר מאובנים של מין אחד בשכבה כך הסיכוי לגילויו גדולים יותר. אם מין אחד היה נדיר מאד באותו מקום, הסיכוי שלא יימצא שם הוא גדול. נניח שבאותו מקום חיו שני מינים של בעלי חיים זה בצד זה, האחד היה נפוץ מאד והשני היה קיים במספרים בודדים, אזי כל הסיכויים הם שיגלו את הראשון ולא ימצאו כלל את השני.

מה שטוענים המתנגדים לאבולוציה הוא שקיימת אלטרנטיבה מאד מסתברת לתיאוריה של סולם המאובנים. נניח שכל היצורים הופיעו בבת אחת בתקופה קצרה של ימי בראשית. המגוון היה עצום, של כל אורגניזמים הקיימים ואלה שנכחדו. במאמר זה איננו יכולים להיכנס לפרטי פרטים של מיון בעלי חיים וצמחים. אך נאמר שהסיווג שלהם מראה שלל עצום של יצורים ברמות שונות של שכלול ומפותחות.

ניקח לדוגמה נציגים ממחלקות, מערכות וממלכות של בעלי חיים:

• חיידקים עשויים להתרבות בקצב אדיר. יש המתחלקים מחיידק אחד לשניים תוך עשר דקות, היינו שבמשך יום אחד תיווצר מחיידק אחד מושבה של 10²⁴ חיידקים (המספר 10 ולאחריו 24 אפסים, מיליון X מיליון X מיליון X מיליון).
• פוליפים ומדוזות ישריצו ביום אחד עשרים עד תשעים צאצאים.
• יש מיני דגים שישריצו בממוצע (בריבוי טבעי) גם עשרים ביום אחד.
• רכיכות תכפלנה את עצמן גם כן באותו סדר.
• אמפיביים (כגון צפרדעים) יכולים להתרבות גם כן באותו סדר גודל.
• חרקים יתרבו בממוצע פי חמשת אלפים בשנה.
• זוחלים פי עשרים וחמש עד שמונים בשנה.
• עופות פי חמש עד עשרים ושבע בשנה.
• יונקים קטנים פי חמש עד ארבעים בשנה.

קצב ההתרבות בימי בראשית, כשהמינים התפשטו לכל עבר – היה המהיר ביותר שהרי בתחילה כמעט לא הייתה תחרות ביניהם, כי הארץ הייתה ריקה והכילה רק צמחים ומינרלים ("תדשא הארץ דשא עשב" וגו´). ההתפשטות של היצורים הייתה מהירה מאד בתחילה ואחר החלה להאט בגלל התחרות על המזון, וכן כי היו כאלה שהיוו מזון לאחרים. כך גורמים אלה השפיעו גם הם על קצב ההתרבות. יש מתאם שלילי מסוים בין דרגת המפותחות של היצורים וקצב התרבותם והתפשטותם. הנחותים מתרבים בקצב מהיר יותר מאלה המשוכללים יותר, ולכן הנחותים נמצאו בשכבות נמוכות יותר, כי הם הגיעו למקום קודם לאחרים.

היו מקרים לא מועטים שנמצאו מאובנים של יצורים מפותחים הממוקמים גבוה בסולם ההתפתחות, יחד עם יצורים פרימיטיביים יותר הממוקמים הרבה יותר נמוך בסולם. לרוב מתעלמים מהם או שמסבירים זאת בתירוצים שונים של היפוך או תזוזת השכבות.

ההסבר של הבריאה תואם יפה את מציאותם של יצורים עילאיים יחד עם יצורים נחותים שכן כולם נוצרו באותה תקופה. והתמזל מזלו של אותו מאובן מפותח להתגלות אף על פי שכמותו הייתה מועטת ביחס לנחותים ממנו. אך לעומת זאת לפי תיאוריית האבולוציה הסבירות להימצאותו באותה שכבה היא נמוכה מאד עד אפסית.

* * *

לסיכום, אין שום הוכחה מדעית שדומם יכול להפוך לתאים חיים במקרה (ההסתברות היא אפס!) ואין שום הוכחה מדעית שעולם החי והצומח הקיים היום התפתח בהדרגה ובמקרה מיצורים פרימיטיביים ליצורים משוכללים. רקורד המאובנים, כמו גם עולם החי בהווה, לא מציגים בשום אופן עדות למגוון יצורי הביניים שקיומם היה מתחייב אם בעלי החיים היו מתפתחים בהדרגה אלו מאלו. תיאורית האבולוציה היא לא יותר מאשר אמונה (לפעמים פנאטית) שנועדה להתאים לתפישת עולם מטריאליסטית ולחזק אותה.

השתתפו בהכנת המאמר: פרופ´ דורון אורבך, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן. פרופ´ משה טרופ, הפקולטה למדעי הבריאות, המרכז האוניברסיטאי אריאל; והמכללה האקדמית תל-חי

מתוך הספר "המהפך 3".