חוקי הטבע, מניין?

חוק טבע יציב הידוע לנו הוא שביקום שלנו לא יכולה טיפת חומר יותר או טיפת חומר פחות מאשר הקיים. כמות החומר והאנרגיה ביקום הם אבסולוטיים. חומר ואנרגיה יכולים לפשוט צורה ולהחליפה באחרת, אך לעולם לא לשנות מכמותם.

 שום טיפה של חומר לא יכולה להיווסף ביקום על הקיים. וכאן מתעוררת בעיה כבירה... ומה על הקיים? מה על כל מיליארדי הטונות של החומר הקיים ביקום? האנרגיה? איך הם יכלו להגיע לכמותם אם היקום שלנו לא יכול לקלוט, גם לא טיפה אחת של חומר מהאין? גם מבחינה שכלית, אדם יבין כי יש אינו יכול להיברא מעצמו, מאין.

 כך גם אדם מבין כי 'יש' לא יכול ''לברוא את עצמו''. ה-יש חייב בהכרח שיהיה לו בורא שיצר אותו, בורא שהוא אינו פיזי. מכיוון שאם הבורא הוא פיזי – הקיום שלו בתור חומר מוחשי היה צריך להיווצר גם כן, באיזה תהליך ואז השאלה חוזרת על עצמה – ומי ברא אותו והלאה.

הבורא הוא כוח שאינו מוכר לנו ושאינו בהכרח פיסי. ובכל זאת, איך באמת אנו מסוגלים להוציא את הבורא משאלת ''התחלתו שלו'' ? הנקודה הראשונה המסוגלת לעמוד לדיון רציונאלי היא נקודת המפץ, התפרצות אנרגיה מנקודה קטנה אחת. מה היה לפני כן? זמן = 0 מה היה לפני שזמן = 0 ? זוהי שאלה שאסור להעלותה בכלל מכיוון שלפני המפץ, לא היה גם זמן. הזמן נברא עם החומר והאנרגיה.

זמן הוא דבר פיזי. הבורא, לא רק שהוא מעל לחומר אלא שהוא גם מעל הזמן שאם לא, הייתה צריכה להיות לו התחלה בדיוק כמונו. זמן הוא הגדרה של עבר, הווה ועתיד. מכאן שלבורא אין לו, לא התחלה ולא סוף. רק מי שהוא מעל לזמן – לא צריך להיברא – והוא זה שיכל לברוא את הזמן. אנו מידי מוגבלים בשכלנו מכדי לנסות להבין גורמים מטפיזיים הקיימים מחוץ לזמן. אדם לעולם לא יצליח להבין במוחו המוגבל מהו אינסוף מכיוון שהוא חי בגדרים של זמן.

עכשיו, כפי שאינך יכול לתהות על סופו של הבורא – כך גם לא תוכל לתהות על התחלתו – מכיוון שלבורא אין התחלה. הוא לא כפוף לחוקי הזמן ולכן הוא אינו מוגבל להם. לבורא אין התחלה ואין סוף, הבורא הוא אינסופי שלא כמו המציאות שלנו המוגבלת להתחלה וסוף, ומכיוון שהבורא הוא אינסופי, זהו גם הדבר שהופך אותו לבורא אחד ולא יותר.

הוא אחד ויחיד, לא קדם לו אחר ולא קיים אחר כמקביל לו, האין-סוף מכיל הכל, ואין מה להוסיף לו (אין-סוף ועוד קבוע או אין-סוף ועוד אין-סוף שווה לאין-סוף), לכן גם אם היה אחד נוסף, הוא היה נכלל בו, ואז בעצם היה רק אחד. זוהי הסיבה שהבורא הוא מעל לחוקי הטבע, שהעולם מוגבל לעומתו. כל תיאוריה טבעית אחרת, תיפול. חייב להיות הזה שהוא מעל לזמן והביא לבריאת החומר והאנרגיה וגם – חוקי הטבע. פעולותיו של הבורא ניכרות גם לאחר הבריאה הראשונית.

לכל חוק יש מחוקק שקבע אותו ולעיתים הסיבה העומדת מאחורי החוק, אינה מובנת לנו, ובכל זאת החוק נאכף ודיניו מתקיימים. ישנם אף סוגים אחרים של חוקים, חוקי הטבע. אם ישנם חוקי טבע וזו המציאות המוכרת לנו, אז וואדי שיש מחוקק לחוקים הללו החלים על היקום שלנו. אנו לא יכולים להתעלם מהשאלה ולטעון – תמיד היה – מכיוון שזה לא כך.

חוקי הטבע נבראו גם הם ככללים שהחומר והאנרגיה נוהגים על פי הם. אילולא חוקי הטבע, לא היה דבר. כל שהיה הוא אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו מוחלט. היקום שלנו נתון תחת חוקי טבע אלה ונוהג לפיהם ובזכות זה מתקיים בצורתו, אז הרי שחייב להיות כאן מחוקק. והחוקים הללו, תתפלאו, מאפשרים קיום שמשות (שמש), חומרים במצבי צבירה שונים וסדר המאפשר בעצם את הקיום שלנו. אנו מגלים לפי חוקי טבע אלה המדויקים על לשבריר כל פרט – כי המחוקק הוא אינטליגנטי.