פרשת השבוע לילדים
פרשת כי תבוא לילדים
הֵי הוֹפְּ – הָאֶבֶן פָּגְעָה בַּכִּרְכָּרָה! כֻּלָּם הָיוּ הֲמוּמִים. מִיהוּ הַחֻצְפָּן שֶׁזָּרַק אֶבֶן עַל הַכִּרְכָּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ? הַפַּחַד הָיָה גָּדוֹל. הַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ בִּנְסִיעָתוֹ, אֲבָל כַּמָּה חַיָּלִים נִשְׁאֲרוּ בָּאֵזוֹר כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַיֶּלֶד הֶחָצוּף
- מלכות וקסברגר
- פורסם ט"ו שבט התשע"ד |עודכן
"וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" (דברים כז, טז-כו)
יָמִים וְשָׁבוּעוֹת הָיוּ בְּנֵי הָעִיר עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת לִקְרַאת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בָּעִיר. אֲנָשִׁים וִילָדִים נִקּוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת, קִשְּׁטוּ אֶת הַבָּתִּים וְתָּלוּ עֲלֵיהֶם מְנוֹרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת. הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה אָפְפָה אֶת הַכֹּל, וְכֻלָּם חִכּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם הַמְיֹעָד, לָבְשׁוּ כֻּלָּם בִּגְדֵי שַׁבָּת וְיָצְאוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
אִמָּא שֶׁל קוֹפָּלֶה הָיְתָה עֲסוּקָה מְאֹד. שׁוּב וָשׁוּב הִזְהִירָה אֶת קוֹפָּלֶה הַשּׁוֹבָב שֶׁלָּהּ, שֶׁיִּתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא. הִיא דִּבְּרָה וְהִסְבִּירָה, אֲבָל קוֹפָּלֶה הָיָה עָסוּק בִּלְהָכִין כְּרָזוֹת יָפוֹת לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ וּלְחַפֵּשׂ מַקְלוֹת אֲרֻכִּים כְּדֵי לִתְלוֹת אוֹתָן. מֵרֹב חֲשָׁשׁ שֶׁקּוֹפָּלֶה יִשְׁתּוֹלֵל כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ יַגִּיעַ, הִצִּיעָה לוֹ אִמָּא שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּבַּיִת בִּזְמַן קַבָּלַת הַפָּנִים. אֲבָל קוֹפָּלֶה לֹא הִסְכִּים אֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ. "אֲנִי לִמַּדְתִּי אֶת כָּל הַיְלָדִים לִצְעֹק 'יְחִי הַמֶּלֶךְ', אֲנִי חַיָּב לְהִשְׁתַּתֵּף!" קָרָא.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ שָׂרְרָה בַּקָּהָל הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. הַמֶּלֶךְ הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ וְנֶהֱנָה מִכָּל מַה שֶּׁהֵכִינוּ לוֹ, אֲבָל לְפֶתַע קָרָה מַשֶּׁהוּ עָצוּב. קוֹפָּלֶה, שֶׁעָמַד בַּצַּד וְהִתְאַמֵּץ כָּל הַזְּמַן לֹא לְדַבֵּר וְלֹא לִצְעֹק וְלֹא לָרוּץ, הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ קָשְׁרוּ לוֹ אֶת הַיָּדַיִם. לָכֵן הֶחְלִיט לְהִתְאַמֵּן בִּזְרִיקַת אֲבָנִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב. "מְעַנְיֵן אֵיזֶה קוֹל נִשְׁמָע כְּשֶׁפּוֹגַעַת אֶבֶן בַּכִּרְכָּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ", חָשַׁב קוֹפָּלֶה, וְזָרַק אֶת הָאֶבֶן שֶׁבְּיָדוֹ.
הֵי הוֹפְּ – הָאֶבֶן פָּגְעָה בַּכִּרְכָּרָה!
כֻּלָּם הָיוּ הֲמוּמִים. מִיהוּ הַחֻצְפָּן שֶׁזָּרַק אֶבֶן עַל הַכִּרְכָּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ?
הַפַּחַד הָיָה גָּדוֹל. הַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ בִּנְסִיעָתוֹ, אֲבָל כַּמָּה חַיָּלִים נִשְׁאֲרוּ בָּאֵזוֹר כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַיֶּלֶד הֶחָצוּף. הֵם תָּפְסוּ אֶת קוֹפָּלֶה וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַסֹּהַר.
כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁעַל עֲבֵרָה חֲמוּרָה כָּזֹאת, שֶׁל נִסְיוֹן פְּגִיעָה בַּמֶּלֶךְ, עָלוּל קוֹפָּלֶה לְקַבֵּל עֹנֶשׁ מָוֶת. אֲבָל לִפְנֵי כֵן נֶעֱרַךְ לוֹ מִשְׁפָּט.
בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט אָמַר הַקָּטֵגוֹר שֶׁקּוֹפָּלֶה אָשֵׁם מְאֹד – כֻּלָּם רָאוּ שֶׁהוּא זָרַק אֶבֶן עַל הַכִּרְכָּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אָז קָם הַסָּנֵגוֹר וְאָמַר: "הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא יֶלֶד נֶהְדָּר. הוּא אוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ בְּכָל לִבּוֹ! הַהוֹכָחָה לְכָךְ הִיא שֶׁהוּא עָבַד קָשֶׁה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲרֻכִּים וְהִתְאַמֵּץ לְלַמֵּד אֶת הַיְלָדִים לִצְעֹק בְּקוֹל רָם יַחַד: 'יְחִי הַמֶּלֶךְ!' בָּרוּר שֶׁהוּא זָרַק אֶת הָאֶבֶן בְּלִי רָצוֹן לִפְגֹעַ בַּמֶּלֶךְ חָלִילָה, אֶלָּא פָּשׁוּט בִּגְלַל שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ אָמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שׁוֹבָב".
עַכְשָׁו עָלוּ הָעֵדִים וְסִפְּרוּ שֶׁרָאוּ אֵיךְ קוֹפָּלֶה צוֹעֵק פְּעָמִים רַבּוֹת "יְחִי הַמֶּלֶךְ" בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְאַהֲבָה, וְכֵיצַד הוּא מְלַמֵּד אֶת שְׁאָר הַיְלָדִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ. בָּרוּר, אִם כָּךְ, שֶׁקּוֹפָּלֶה יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ, וּזְרִיקַת הָאֶבֶן הָיְתָה מַעֲשֶׂה חַד-פַּעֲמִי.
הַשּׁוֹפְטִים יָצְאוּ לְהִתְיַעֲצוּת וְשָׁאֲלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְדַעְתּוֹ.
"אֲנִי מְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי הַסָּנֵגוֹר", אָמַר הַמֶּלֶךְ. "אִם קוֹפָּלֶה אָמַר 'יְחִי הַמֶּלֶךְ' כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּחַיָּיו, סִימָן שֶׁהוּא לֹא הִתְכַּוֵּן לְהִתְחַצֵּף אֵלַי".
כָּךְ נִצַּל קוֹפָּלֶה מִמָּוֶת וְהִשְׁתַּחְרֵר מִבֵּית הַסֹּהַר!
בָּרֶגַע שֶׁיְּהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה, הוּא כְּאִלּוּ זוֹרֵק אֶבֶן וּמוֹרֵד, חֲלִילָה וְחַס, בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ בַּשָּׁמַיִם שֶׁהַיְהוּדִי לֹא עָשָׂה אֶת הָעֲבֵרָה בְּמֵזִיד, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהִתְחַצֵּף?
אִם מַגִּיעִים מַלְאָכִים וְאוֹמְרִים: שָׁמַעְנוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אוֹמֵר הַרְבֵּה פְּעָמִים: "אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא!" – זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא מְגַדֵּל אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וּכְאִלּוּ צוֹעֵק: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!"
מִיָּד כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָמְרוּ הַמַּלְאָכִים, הוּא קוֹרֵעַ אֶת גְּזַר הַדִּין הָרַע וּמוֹחֵל עַל הָעֲבֵרוֹת. לָכֵן, כְּדַאי לָנוּ מְאֹד לוֹמַר שׁוּב וְשׁוּב, בְּקוֹל רָם וּבְכַוָּנָה, "אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא..." – כִּי בְּכָךְ אֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ צוֹעֲקִים שׁוּב וָשׁוּב: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!" "יְחִי הַמֶּלֶךְ!"